עונשים קלים למאור אלופר (34) ואיתי שמיר (29), תושבי פתח תקווה בעלי עבר פלילי, במסגרת הסדר בתיק בו הואשמו תחילה בסחיטה באיומים.
בכתב האישום, שהוגש לפני כשלושה שבועות, נטען כי ב-21 באוגוסט הגיעו שני נערים בני 13 ו-14 לרחוב מסריק בפתח תקווה, ושלפו מתוך מחבוא שקית עם חומר החשוד כסם. הם השתמשו בחלק מתכולת השקית ומכרו חלק אחר, כך שבשקית נשאר לבסוף מעט מאוד חומר.
נטען שהשקית היתה שייכת לאלופר, והוטמנה סמוך לביתו של שמיר. השניים החלו לחקור מי גנב את השקית, ובמסגרת "החקירה" הגיעו עם אדם נוסף למגרש כדורגל בשכונה, שם שאלו קטין בן 15 כמה חומר הוא לקח מהשקית, ולאחר מכן היכו אותו מספר פעמים ואיימו להרוג ולקבור אותו.
לאחר הגשת כתב האישום התנהל דו שיח בין ההגנה לפרקליטות, במהלכו טען עורך דינם של הנאשם, אייל אוחיון, לקשיים ראייתיים כאלו ואחרים, כשבין היתר טען כי אלופר לא היה מודע לרקע האירוע, והוא סבר שמדובר בגניבת אופניים, ומכאן שלא היה לו יסוד נפשי לעבירה של סחיטה באיומים.
כאמור לבסוף הגיעו הצדדים להסדר, לפיו תוקן כתב האישום, ואלופר הורשע בתקיפה ואיומים, בעוד שמיר הורשע בדרישת נכס באיומים ותקיפה. עם הצגת ההסדר בפני בית משפט השלום בפ"ת, טען נציג הפרקליטות, עו"ד גבי פאר, שההסכם הושג בשל כשלים ראייתיים המצויים בתיק, וכן נוכח העובדה שהמתלוננים לא ששו להעיד.
השופטת אליאנא דניאלי קבעה כי "כתב האישום המתוקן מגולל מסכת לא פשוטה של דרישת הנכס באיומים, ותקיפת המעורבים…בדין עמדה המאשימה על הצורך למגר את תופעת האלימות, וביתר שאת את התופעה של פתרון סכסוכים על רקע עברייני באלימות.
"בהתחשב בצורך כאמור למגר את התופעה, הרי שהעונשים עליהם הסכימו הצדדים הינם עונשים מקלים. עם זאת, בהתחשב בטענות הצדדים בדבר קושי ראייתי ובכך שההסדר קיבל את הסכמת המתלוננים, וכן בהתחשב בהודאת הנאשמים בסמוך מאוד למועד הגשת כתב האישום נגדם, אני מוצאת את ההסדר ראוי".
על אלופר הוטל מאסר בן חודש בניכוי ימי מעצרו, והוא שוחרר ביום מתן גזר הדין, ואילו על שמיר הוטלו שישה חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו. בנוסף, הוטלו על השניים מאסרים מותנים וקנס בסך 500 שקלים, כששמיר חויב גם לפצות את אחד המתלוננים בסך של 6,500 שקלים.
הסדרי טיעון פח אשפה רק כדי לסגור תיקים….
קנס 500 ש"ח?? אם היה בכל מדינה אחרת לא היו רואים אור יום לרגע.
ההסדר ראוי, גם משום שאלופר הובא שלא ביודעין לעשות סדר עם נערים סוררים שמעלו את שמיר, גם משום שלא יצאו הנערים הגנבים נשכרים.
וגם משום שנחסך זמנו של בית המשפט..
איזהו סנגור טוב? זה שלמד טוב ברמה האקדמית? ברמה התיאורטית בפקולטה, ורק מכין את עצמו להתנגח בפרקליטות באולם הדיונים? או זה שברמה המעשית יודע לנצל הזדמנויות ולעשות את ההסדר הטוב ללקוח בזמן הנכון (ולחסוך זמנו של בית משפט)?
ובכן האפשרות השנייה לדעתי היא הנכונה… במיוחד במדינת ישראל שאחוז ההרשעות נושק ל 99 אחוז…