רוזן: מח"ש היתה חייבת לחשוף ניגוד עניינים של קצין יאח"ה בתיקי נתניהו

נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן מותח ביקורת על מנהלת מח"ש קרן בר מנחם בפרשת חקירת ניגודי העניינים של רפ"ק אבי רוטנברג, קצין יאח"ה שלא דיווח על הרומן שלו עם ג'ודי ניר מוזס בשעה שניהל חקירות נגד שרה נתניהו בתיק המעונות, והשתתף בחקירה בעיריית רמת גן, בה אחד החשודים היה נמרוד ניר מוזס, בנה של ג'ודי.

רפ"ק רוטנברג הסתיר ממפקדיו את הקשר הזוגי שלו כאשר היה מעורב בחקירות הנ"ל, ואף כאשר גבה עדות מודיעינית ממקור בשלב מוקדם של חקירת תיק 2000 בעניין יחסי ראש הממשלה ובעל השליטה בידיעות אחרונות, נוני מוזס.
כאשר התגלו ניגודי העניינים של החוקר הבכיר רוטנברג נוכח היחסים הרומנטיים שהסתיר, הוא פרש מהמשטרה – אך ראשי אגף החקירות העבירו את הדיווח למח"ש רק אחרי שנה וחצי, אחרי שגרושתו של רוטנברג איימה לפנות לעיתונאים.

לנציב רוזן הוגשה תלונה של החוקר הבכיר ביותר במח"ש, דובי שרצר, נגד קרן בר מנחם. שרצר, שפרש לאחרונה בטריקת דלת, האשים את ראשת מח"ש בטיוח חמור של פרשות: אחת, כאמור החלטתה לא לחקור פלילית את ניגודי העניינים של רוטנברג, בניגוד לחוות דעת של פרקליטי מח"ש, ולמרות שלג'ודי ניר מוזס היתה זיקה לחשודים בפרשות שבן זוגה חקר – בנה בתיק עיריית ר"ג (כיועץ פרסום של ראש העיר ישראל זינגר, התיק נסגר), אחיה בתיק 2000 ו"יריבתה" שרה נתניהו בתיק המעונות.

תלונה שנייה של שרצר נגד בר מנחם היתה על כך שמנעה ממנו, לטענתו, לגבות עדות של איש משטרה שביקש למסור למח"ש מידע, כמקור, על התנהלות חוקרים בתיקי ראש הממשלה, והלחצים הפסולים שהפעילו לכאורה על עד המדינה ניר חפץ.
לדברי שרצר, המקור ביאח"ה סירב להיחשף כמתלונן נגד חבריו, וכאשר שרצר ביקש מבר מנחם אישור להיפגש איתו – היא סירבה ואמרה כי החוקר מוזמן למסור תלונה רשמית.

בר מנחם הכחישה לפני רוזן את הדברים נמרצות ואמרה כי תלונת שרצר שקרית: לא זכור לה כי הוא פנה אליה בנושא "המקור" אי פעם, עד שקיבלה שאילתה מהעיתונאי עמית סגל לפני חצי שנה. סגנה של בר מנחם עד לאחרונה, משה סעדה, אשר גם הוא מצוי בעימות ממושך איתה, גיבה את טענת שרצר על הפנייה לבר מנחם בעניין המקור ועל תשובתה המתחמקת לכאורה.

רוזן בחן את התלונות. בעניין החוקר רוטנברג, קבע הנציב כי החלטת בר מנחם בגיבוי המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, כי אין מקום לחקירה פלילית נגד הקצין, עקב פרישתו מהמשטרה – היא החלטה שבמסגרת שיקול דעתם.

עם זאת, לדברי רוזן מח"ש היתה חייבת להעביר את החומרים בעניין ניגודי העניינים של החוקר לידיעת התביעה וההגנה בתיקים נגד שרה נתניהו (פרשת המעונות) ובתיק 2000.
"משעלה חשד, ולו קל שבקלים, שמא נעברה עבירה משמעתית או פלילית במסגרת החקירה של התיקים הנ"ל בידי קצין שהיה מעורב בהם, ראוי היה כי מלוא החומרים יועברו לעיון הצדדים בתיקי רה"מ", כתב רוזן.

הנציב ביקר את מנהלת מח"ש על התגובה שמסרה לו, וכתב כי "לא ירד (לסוף דעתה) לפשר הטיעון כי לא התגלה שנגרם נזק לחקירות בהן היה מעורב הקצין" – כאשר לא התקיימה חקירה בעניין.
רוזן ביקר גם את למברגר על השתהות של עשרה חודשים עד שקיבל את ההחלטה לגנוז את התיק נגד רפ"ק רוטנברג, בהתאם להמלצת מח"ש לפיה "אין עניין ציבורי  בפתיחה בחקירה פלילית, לאור הצעדים הפנימיים שננקטו בתוך המשטרה".

בפרשת המקור המשטרתי, כתב רוזן כי לא ניתן ליישב בין הגרסאות. מצד אחד שרצר, הטוען כי הממונה עליו אמרה לו ש"מח"ש לא מתערבת בחקירות (מתנהלות) נגד ראש הממשלה", ומצד שני הממונה, מנהלת מח"ש, מכחישה את הפנייה משרצר.
בר מנחם טענה כי שרצר מכפיש ממניעים זרים, והזכירה עתירה שהגיש בטרם פרישתו, באמצעות עו"ד עודד סבוראי, ובה תקף אותה ואת מפקדיו במשטרה, ודרש לקבל דרגות סגן ניצב שהובטחו לו לפני השאלתו מהמשטרה.

רוזן כתב כי הוא אינו יכול להכריע בין הגרסאות של בכירי מח"ש המסוכסכים. "מצד אחד קצין משטרה בכיר וסגן מנהלת מח"ש מאשימים למעשה את מנהלת מח"ש בשיבוש חקירה ומסירת שקר לנציבות", כתב רוזן. "מנגד, מנהלת מח"ש טוענת, בדם לבה, כי השניים קשרו קשר פלילי והעלילו עלילה שפלה ושקרית נגדה כחלק מגמירת חשבונות אישית".
"הפרשות אופפות ענן מכביד שראוי לפרקליטות לעשות כל אשר בידה להסירו ובהקדם", כתב רוזן. "המלצתי למ"מ פרקליט המדינה עמית איסמן להיכנס לעובי הקורה ולעשות להסיר העננה לטובת מעמדה ושמה הטוב של הפרקליטות במדינה".