ת"א: התוכנית להסדרת שטח בית הקברות המוסלמי "טאסו"

שתף כתבה עם חברים

נציגי העירייה, רשות מקרקעי ישראל והווקף המוסלמי הגיעו להסכמות הכפופות לאישור שר האוצר: חלק מהשטח יופקע מהיזמים שרכשו אותו והם יפוצו על ידי המדינה * בתי הבאר ישומרו, ויוקמו בתי טהרה ותפילה מוסלמיים

השטח שמיועד להפקעה (צילום: באדיבות מיכאל יעקובסון)

תוכנית להסדרת סוגיית בית הקברות המוסלמי "טאסו" בשכונת נווה עופר (תל כביר) בתל אביב, עלתה לדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לאחר שהושגו הבנות בין נציגי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), נציגי העירייה ונציגי הווקף המוסלמי בעיר. התוכנית ממתינה כעת לאישור שר האוצר והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

סוגיית בית הקברות המוסלמי נדונה במשך שנים רבות. השטח הכולל, 81 דונם, נרכש במהלך המאה ה-19 על ידי משפחת טאסו הארמנית, שבהמשך מכרה את הקרקע למשפחת אבו חדרה. בשטח הוקם תחילה בית באר ששימש למגורים, ממנו הוזרמו מים בתעלות להשקיית פרדסים. בארות נוספות הוקמו על הנחלה ולצדן גם בריכות ומערכת להזרמת מים. בסמוך לבארות אלה הוקמו מגורי הבהמות.

משפחת אבו חדרה מכרה את החלקה לוואקף המוסלמי של יפו בשנת 1942. לאחר מלחמת העצמאות, האפוטרופוס לנכסי נפקדים ביקש לרשום על שמו את החלק השני של השטח, שבו לא נקברו מתים. ההליך התעכב עקב טענת בעלות על השטח מצד הווקף.

בשנת 1973 נמכר השטח שאינו משמש לקבורה לחברת הבנייה "יוסי חברה להשקעות, עזרא חממי ודן אבס". אלא שבשלב כלשהו, תושבי יפו הערבים החלו להשתמש גם בשטח זה לקבורה. במקביל, אחד מאנשי הווקף פנה לבית המשפט בדרישה לבטל את העסקה, בנימוק שלא הוזמן לישיבה שבה סוכמה המכירה.

מנגד, רוכשי הקרקע ביקשו לממש את העסקה באופן מיידי. לכן הנושא התגלגל שנים רבות בערכאות משפטיות, ומספר פעמים אף הגיע לבית המשפט העליון. בשנת 2008 נקבע, כי השטח שלא היה מיועד לקבורה יועבר באופן סופי לרוכשים, בעוד שהקברים אשר מצויים בחלק שאינו מיועד לקבורה יועתקו ממקומם. הדבר הוביל להתנגדות בקרב ההנהגה של החברה הערבית בארץ.

מאז ניסתה עיריית תל אביב להגיע מספר פעמים להסדרי פשרה, כדי למנוע מהומות, ומנעה את ההעברה. בנובמבר 2016 הגישו הרוכשים הפרטיים עתירה מנהלית נגד עיריית תל אביב-יפו והווקף, בטענה שאפשרו קבורת נפטרים בחלקה השייכת להם. עיריית תל אביב טענה בתגובה, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב. בנוסף נטען כי קבורה אינה טעונה היתר בנייה, ולפיכך אין כל דרך למנוע אותה בזמן אמת.

כעת מתברר כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ורמ"י סיכמו להפקיע מחצית מהשטח הנותר לטובת בית הקברות, בכפוף לפיצוי בעלי הקרקע על ידי המדינה.
במסגרת התוכנית סוכם כי בתי הבאר ישומרו, ויוקם בית טהרה ובית תפילה מוסלמי נפרד ולגברים ולנשים בקרבת מקום.

עד כה, בשל המצב המשפטי המורכב, בית הקברות סבל מהזנחה. במסגרת הסיכומים, לאחרונה נעשתה הכנה לכ-1,200 קברים. פוטנציאל הקבורה, יש לציין, עומד על כ-34 אלף קברים.

שטח בית הקברות (צילום באדיבות מיכאל יעקובסון)

בדיון שהתקיים בוועדת המשנה לתכנון ובנייה הדגיש יו"ר הוועדה דורון ספיר כי למימוש התוכנית דרושה הסכמת שר האוצר. בנוסף הדגיש ספיר כי על מנת שהתוכנית תצא לפועל יש צורך גם באישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

עו"ד מוחמד אדריעי, נציג הווקף, אמר במהלך הישיבה: "המטרה הראשונה שלנו היא שהמקום יחזור להיות בית קברות. חשוב לנו לשמור על הקרקע. נעשה עוול היסטורי. יש מי שמכר את הקרקע בנזיד עדשים ועשה שימוש לא חוקי… אנחנו רוצים להחזיר את בית הקברות לצרכי קבורה".

חבר הוועדה אסף הראל, יו"ר סיעת "אנחנו העיר": "אנחנו בתקופה מתוחה בעיר שלנו. אנחנו מגיעים למתווה של הליכה יחד, ששני הצדדים נלחמים יחד לשוויון. יש הישג לכולם בפרויקט הזה. אני מקווה שההישג הזה צריך להיות חלק מהשיח שמתקיים בחברה שלנו. ככל שנצליח לספר את הסיפור ולשווק אותו, אני חושב שזה יעזור בשיפור החיים בהווה ובעתיד".
עו"ד אדריעי השיב: "תמיד חשבו שהווקף מחפש היתקלויות… כאן ההוכחה לדו-קיום היא הכי בולטת, בגלל שיש מטרה משותפת".

ניתן להוסיף, כי סביב בית הקברות צפוי לקום בעתיד מרכז עירוני הכולל שטחי תעסוקה ומגורים בסמיכות למרכז תחבורה מטרופוליני.

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות