לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד קרן לוי בתום חקירת היחידה לפענוח פשעים במרחב השרון, בין משפחת הנאשם לבין משפחת המנוח, הגרות בשכנות, קיים סכסוך ממושך על רקע מחלוקת ביחס לשביל גישה המוביל לבתיהם. על רקע זה התנהלו בין הצדדים הליכים אזרחיים, בין היתר לצורך הסדרת המעבר בשביל הגישה.
בלילה שקדם לאירועי הרצח (1 ינואר), מוחמד נסע אחר בנו של פוואז בטירה, נצמד לרכבו, ובשלב מסוים חסם את נתיב נסיעתו בכוונה להפחידו, עד שזה הצליח להתחמק ולברוח. מכתב האישום עולה כי בהמשך, סמוך לשעה 16:00, שהו הנאשם ואביו, ובמקביל פוואז ובנו בבתיהם יחד עם משפחותיהם.
נטען כי על רקע הסכסוך והאירוע לילה קודם לכן, החל עימות מילולי בין שתי המשפחות, במהלכו פרצו בנות משפחת הנאשם את הגדר המשותפת בין הבתים, נכנסו לחצר בית משפחתו של פוואז וחזרו בחזרה לביתן.
במהלך ההתרחשות, נטען, התקשר פוואז למשטרה ודיווח על העימות. סמוך לכך, לפי האישום, מוחמד הבחין בפוואז ובאביו כשהם עומדים על גרם מדרגות ביתם.
הפרקליטות טוענת כי בשלב החליט הנאשם להמית מי ממשפחת המנוח. לפי כתב האישום, הוא יצא מביתו מצויד בסכין ונסע ברכבו לחלק האחורי של בית המנוח. על מנת להפתיע את את פוואז ובנו, הוא נכנס לחצר ביתם מדרך צדדית. בהתקרבו למדרגות, כך נטען, הוא האיץ את הליכתו כשהסכין שלופה בידו, ועלה בריצה במעלה המדרגות לעבר השניים, שבתחילה לא הבחינו בו.
בכתב האישום נטען כי כאשר בנו של פוואז הבחין בנאשם רץ לעברו עם סכין שלופה, הוא החל לרוץ במעלה המדרגות בניסיון להימלט. הנאשם, לפי האישום, רדף אחריו, השיגו מאחור ודקר אותו בסכין בבית החזה האחורי ובעכוז, בכוונה לגרום למותו.
לטענת הפרקליטות, בנו של פוואז ניסה לחמוק ולעלות במדרגות, ואביו ירד לסייע לו תוך שהרים עציץ בידו. בשלב זה, כך נטען, הנאשם עלה מספר מדרגות לעבר פוואז והתקרב אליו. המנוח פוואז זרק את העציץ לחצר, ואז לפי האישום הנאשם דקר אותו בבטנו. נטען עוד כי לאחר מכן, בטרם נמלט, הנאשם הסתובב ונופף בסכין בידו באופן מאיים לעבר משפחת המנוח.
פוואז נפטר זמן קצר לאחר הדקירה, בעוד שלבנו נגרמו פצעי דקירה. הנאשם נתפס רק ב-24 בפברואר באזור הנגב, לאחר מרדף משטרתי שבו נמלט רגלית משוטרים שביקשו לבדוק רכב בו נסע.
התשתית הראייתית נגד מוחמד מתבססת על צילומי אבטחה שתיעדו את האירוע, עדויות שנגבו, שיחות למוקד 100 במסגרתן נמסר שמו של הנאשם כמי שביצע את הדקירה ומסמכים רפואיים שונים ביחס לדקירות.
הנאשם, שמיוצג על ידי עו"ד שני מורן ועו"ד משה יוחאי, קשר את עצמו למיוחס לו וטען בחקירותיו כי הגיע לבית האב ובנו בכדי להתעמת איתם. הוא זיהה את עצמו במצלמות האבטחה, אך טען כי מי שעשה שימוש בסכין היה בנו של פוואז, שדקר את עצמו תוך כדי מאבק וכן את אביו. הוא הכחיש באופן גורף כי אחז בסכין, למרות שבתיעוד הוא נראה מחזיק סכין שלופה.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, ממנה עולה כי בעברו שתי הרשעות, כולל על עבירת הריגה משנת 2014, בגינה ריצה כשבע וחצי שנות מאסר. כמו כן, תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה.
לא ברור בכלל למה הרוצח לא קיבל מאסר עולם
הפרקליטות העלובה שוב העדיפה הרשאה מגוחכת מאשר ניהול משפט רצח
פחדנים עלובים