לפני שנה לערך נתבקשתי להפיק בהתנדבות ובשיתוף עם חברה יום כיף מפנק עבור נערות חוסות בפנימיית עדן בדרום הארץ, בנות שגורלן לא שפר עליהן, נפגעות טראומות חברתיות ופגיעות מיניות שנוצלו ואיבדו אמון בבני אנוש.
פנימיית עדן שייכת לעמותת עדן, עמותה פמיניסטית שמחזירה לחיים את אותן נערות, שהנר בליבן כבה.
נתבקשתי בסך הכל לארגן תרומות של מצעים עבור 60 נערות, ואולי קצת כיבוד, אבל בחסות הפרעת הפרפקציוניזם והפריק קונטרול שלי, כאשר שמעתי מה עברו הבנות עד שהגיעו לפנימיית עדן המדהימה בה זכיתי לבקר לא אחת ואימצתי אל ליבי, לא הסכמתי שהבנות תקבלנה רק מצעים או בגדים משומשים.
מאוד מהר זה התפתח לאירוע מפנק לבנות, רכשנו הכל חדש ויפה, הלבשה תחתונה, פינות איפור, עיצוב גבות, וקינוחים הקרם דה לה קרם, הכל מתרומות של חברות וחברים, קולגות ואנשי עסקים מקורבים.
הנערות הנטושות אינן זרות לי. בעבודה השוטפת שלי אני נתקלת לא אחת בילדות פגועות, מנוצלות, שקופות. אני זוכרת היטב ילדה אחת בת 13 שייצגתי לפני מספר שנים, ילדה מעיר דרומית שסורסרה על ידי חברתה בת גילה ונאנסה על ידי נתינים זרים בני 30. שוב ושוב צפה בקרבי הצמרמורת והבחילה שחשתי בבית המשפט כשהחשוד, שני מטר גובהו, הגיע אזוק ואל מול עיני חלפה תמונתה של הילדה השדופה והקטנה שהוא אנס, זו שמידות בגדיה עוד היו תואמים אז לאלה שרוכשים במחלקות לבגדי ילדים של המותגים שאנחנו כל כך אוהבות.
מאז האירוע המפנק הראשון בו נוצר חיבור לעמותת עדן ופנימיית עדן, הלכנו צעד עקרוני נוסף קדימה.
ראשת מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד רומי קנבל, שהיא אשה גדולה לכשעצמה, ועו"ד אבי חימי, ראש הלשכה הערכית שלנו, הרימו את הכפפה והובילו להקמת קליניקה משפטית עבור עמותת עדן ונערות הפנימיה. הקליניקה תהווה כתף תומכת מקצועית, היא תעניק סיוע משפטי והכוונה משפטית לעמותה ולבנות שלא זכו לכך מעולם.
לאור ירח על גג בית הפרקליט במדינת תל אביב ערכנו את אירוע פתיחת הקליניקה המשפטית אליו הגיעו בכפוף להנחיות הקו הסגול, שופטות נוער נעימות מראה ורגישות, ולצידן אותן בנות ידידות הלשכה החדשות שהגיעו מן הפריפריה, קיבוץ בדרום הארץ שם שוכנת הפנימייה הקסומה.
בעוד אני מנחה את האירוע הקדוש הזה, תוך שאני מגניבה מבטים אל תוך עיניהן של הנערות, הבנתי כי לא יכולתי לבקש לעצמי יום הולדת מרגש יותר.
ילדות נערות ונשים ימשיכו להיפגע לעולמי עד על ידי נערים וגברים, פגיעות מיניות, פגיעות רגשיות, ניצול ואפילו נטילת חייהן, בדיוק כפי שקרה פעמיים השבוע לדאבוני הרב, אך אני סבורה שאנחנו כחברה יכולים לעשות קצת יותר מהמינימום כדי לאפשר לאלו שכבר נפגעו ואיבדו אמון בחברה ובאנושות לפתוח דף חדש, לחלום ולצמוח.
