רשם ההוצאה לפועל בחיפה דחה בקשתו של חייב מוגבל באמצעים להפטר מחובותיו לבנקים, מאחר שנטל הלוואות לתשלום חובות בשוק האפור. "בנסיבות בהן מקור ההסתבכות נובע מהלוואות בשוק האפור, אין מדובר בחייב שיכול להיחשב כמי שנקלע לחובות בתום לב", קבע הרשם עופר שורק בהחלטתו.
נגד החייב, בעל משפחה ואב צעיר לשניים, נפתחו תיקי הוצאה לפועל בגין חובות של 600 אלף שקל כלפי מספר נושים, בהם ארבעה בנקים מהם החייב לקח הלוואות לפני שנים ולא החזיר. במסגרת תיק האיחוד שנוהל בהוצאה לפועל, חויב החייב בצו תשלומים של 2,000 שקל. החייב שילם מדי חודש את התשלום כסדרו, במשך 25 חודשים, עד שאחד הבנקים פתח נגדו בהליך כינוס, בניסיון לגבות ממנו סכומים יותר משמעותיים. החייב ערער לבית המשפט העליון, וכתוצאה מכך צו הכינוס בוטל, ההליכים בהוצאה לפועל חודשו וצו התשלומים החדש נקבע על סך 1,000 שקל בחודש בלבד.
לאחר שעמד בצו תשלומים במשך שלוש שנים, ביקש החייב לסיים את ההליכים ולקבל צו הפטר (פטור מחובותיו), בהתאם לתיקון 47 בחוק ההוצאה לפועל, אשר נועד לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים שחובותיהם הכלליים אינם גבוהים באופן יחסי, ואשר הוכיחו התמדה בעמידה בתשלומים. החייב הצהיר כי הוא מחוסר נכסים מהם הנושים יכולים להיפרע, וביקש לפתוח דף חדש בחייו.
אחד התנאים לקבלת הפטר הוא כי החובות מהם מבקש החייב הפטר נוצרו בתום לב. החייב טען בתצהיר, כי הוא נפל לפני שנים, כאשר היה רווק, קורבן לתרגיל "עוקץ" של בת זוגו לשעבר יחד עם אימה, וכי הוא נטל הלוואות מארבעה בנקים שונים כדי לכסות את החובות שהיו לאמה של חברתו מול גורמים בשוק האפור, שלחצו עליה. החייב טען כי אותה בת זוג ואמה "נעלמו" יום אחד והשאירו אותו עם החובות שלקח כדי לכסות אחריהן. עוד הוא טען כי בדיעבד התברר לו ששמותיהן של בת הזוג מאותה תקופה ואמה היו בדויים, והן לא הציגו לו את שמותיהן האמיתיים. מאז לדבריו עקבותיהן אבדו.
הבנקים הנושים הגישו התנגדויות לבקשת החייב לקבלת הפטר, וטענו כי החייב לא סיפק שום פרטים ומסמכים, וכי הוא מנסה לכאורה להסתתר מאחורי בת זוג עלומה, ומאחורי גורמים עלומים בשוק האפור. הבנקים סברו גם כי החייב מסתיר נתונים בדבר נכסים פיננסיים וכספים המוחזקים על ידי אשתו כיום.
בדיון שנערך אצל הרשם, החייב נחקר על ידי עורכי הדין של הבנקים. בין היתר הוא אמר: "אני מאשר שהחובות שלי נוצרו לשוק האפור בעקבות סילוק חובות של הבת זוג שלי לשעבר ויחד עם אמא שלה לפני שנים רבות. אני לא יודע את שם המשפחה… מדובר בצמד חמד, הכרתי אותה, יצאנו והתאהבתי בה… הן נעלמו כלא היו. נתתי שם שיקים, כספים… אין לי אסמכתאות לכך כי השוק האפור לא נותן קבלות".
רשם ההוצאה לפועל שבחן את בקשת ההפטר קבע כי בצד החיובי, החייב עמד בצו תשלומים במשך מספר שנים, ומיצה את כושר השתכרותו כאשר הוא עובד במקום עבודה מסודר. בנוסף, לא הוכח כי ברשותו נכסים בעלי ערך שניתנים לעיקול ומימוש.
עם זאת קבע הרשם, כי החייב לא עמד בדרישה להוכיח כי אופן יצירת חובותיו היה בתום לב. "החייב לא נתן הסברים מלאים, מספקים ומשכנעים… לא מסר את פרטיהם של בת הזוג לשעבר ואימה", ציין הרשם. "אף לאחר שהתברר לו שנפל קורבן לתרגיל עוקץ, כך לטענתו, לא פעל כפי שאדם סביר היה פועל בניסיון להשיב את הכספים שניטלו ממנו במרמה, תוך הפגנת אדישות לקניינם של נושיו (הבנקים מהם לקח הלוואות נוספות, לדבריו לכיסוי החוב למלווים הפרטיים, ז"ק). עוד צוין כי "החייב לא הוכיח את גורל הכספים בסכומים ניכרים שנטל כמעט במקביל מארבעה בנקים שונים". כלומר: לא מסר את פרטי הגורמים שלהם מסר את הכסף.
"הנטל להוכיח את תום הלב ביצירת החובות מוטל על החייב מהמסד עד הטפחות ועליו למסור תמונת נתונים ומסמכים כך שיוכיח שעשה ככל הניתן, ולא צלחה דרכו", כתב הרשם. "בנסיבות בהן מקור ההסתבכות נובע מהלוואות בשוק האפור, נקבע על ידי בתי המשפט של פשיטת רגל כי אין מדובר בחייב שיכול להיחשב כמי שנקלע לחובות בתום לב".
"במצב דברים זה אני סבור שלא ניתן לקבל את בקשת החייב וליתן לו צו הפטר מחובותיו, שאם כך תוכשר פעולת העדפה פסולה של תשלום חובות לנושים המעניקים הלוואות מחוץ להוראות החוק, על פני אלו המעניקים אשראי והלוואות על פי חוק ונוקטים הליכי גביה על פי הדין", הוסיף הרשם שרק.
כאמור, בקשת ההפטר נדחתה. עם זאת שמורה לחייב האפשרות לפנות להליך נוסף ולהגיש בקשה במסגרת פתיחת הליך חדלות פירעון לפי החוק החדש, במסגרתו ייבחן שוב מצב הדברים לאחר המשך עמידה בתשלומים.
העדפת נושים
לדברי "מוחק החובות" יואב שיינר, הבעלים של חברת י.ש.ש להסדרים מול הבנקים, ההחלטה מצביעה על העדפת נושים – כיסוי חובות לשוק האפור בכסף של הבנקים שלא הוחזר. "אני לא מכיר את התיק, אך הדרך ההתנהלותית של החייב, יצירת חובות סדרתית מול שורה של בנקים וחברות אשראי, אינה נכונה. לפני שחייב נכנס להליך, רצוי שיתייעץ עם מקצוען בתחום. גם ליצור חובות צריך לדעת איך, שלא ניתן יהיה להצביע על כך שנוצר בזדון".
לדברי שיינר, הרשם שורק שנתן את ההחלטה היה עורך דין לפשיטות רגל, ייצג חייבים ומכיר את התחום על בוריו. "יש מספר מצומצם של רשמים שיודעים להבחין בין חובות שנוצרו בתום לב, לכאלו שנוצרו שלא בתום לב", אומר שיינר. "הרשם שורק מכיר את המטריה, היות והוא היה עורך דין מבריק בתחום שלו. הוא ייצג חייבים תמימים וגם נוכלים, יודע מי דובר אמת ומי לא דובר אמת, יש לו את החושים. הוא חד כתער, ויודע לאבחן איך נולד חוב. על החייב לעשות הכנה לפני פנייה להליך משפטי. אתה לא יכול לקבל 'מקלט' אם יצרת חובות שלא בתום לב".
