זהו סיפורו של קטין בן 17. שעות אחדות לאחר שהגיע מיוזמתו לבדיקה בחדר המיון בבית החולים לבריאות הנפש "גהה" הוא ביקש להשתחרר הביתה אולם סורב, הוא אושפז בכפייה ושהה במוסד הפסיכיאטרי ימים ארוכים, חלק מהזמן באופן לא חוקי. כך קבע השופט נפתלי שילה מבית משפט המחוזי לנוער בתל אביב אשר דן בבקשת הערעור של הקטין להשתחרר לביתו. השופט מתח ביקורת על ההחלטה להשאיר את הקטין באשפוז חרף העובדה שבחלוף 14 ימים, המשך הליך הטיפול והאשפוז היה חייב לקבל את אישור הוועדה הפסיכיאטרית לילדים ונוער.
הקטין הגיע כאמור מיוזמתו לגהה לאחר שלא חש בטוב ועבר מצוקה נפשית. בתחילה הקטין הסכים לאשפוז ואולם בהמשך היום חזר בו, ולכן פסיכיאטרית בית החולים הגישה בקשה לפסיכיאטר המחוזי, על מנת שיורה על אשפוזו הכפוי. לאחר שבעה ימי אשפוז התקבלה החלטה נוספת, שקיבלה את אישור בית המשפט, לאשפז את הקטין לשבוע נוסף. בהחלטה נכתב בין השאר: "מתואר בחוות הדעת הרפואית כי חלה התדרדרות במצבו הנפשי של הקטין והוא מצוי במצב פסיכוטי. כמו כן התרשמו במסוכנות לעצמו ולאחרים. בוחן המציאות לקוי וחסר תובנה למצבו".
לאחר 14 ימי אשפוז, הקטין המשיך להתנגד לאשפוזו הכפוי ועתר לשחרורו באופן מיידי. בשלב הזה החלטה להמשיך באשפוז כפוי עוברת מידיהם של הגורמים הקובעים במרכז הרפואי אל ועדה מקצועית לילדים ונוער, שרק היא רשאית לקבוע את המשך הטיפול בקטין. הוועדה לא התכנסה בשל חג הסוכות, וכך נוצרה תסבוכת – האבחנה הרפואית בגהה היתה חד משמעית להמשיך באשפוז כפוי, בהיעדר ועדה שמוסמכת לאשר זאת. לעומת זאת, הקטין ובני משפחתו עתרו לשחרורו מאחר ולטענתם מצבו אינו מצדיק המשך אשפוז במוסד פסיכיאטרי.
לנוכח ההתנגדות הובא הקטין בפני ועדה פסיכיאטרית של בגירים, לצורך הארכת אשפוזו הכפוי. הוועדה דחתה את בקשת המרכז הרפואי גהה, וקבעה שאין בסמכותה להאריך את האשפוז ויש להפנות את הקטין לוועדה פסיכיאטרית של ילדים ונוער. מאחר והוועדה לא התכנסה בשל ימי החג, בית המשפט האריך בחמישה ימים את האשפוז הכפוי, למורת רוחו של הקטין, שהמשיך להגיש בקשות לדיון משפטי דחוף בעניינו.
בדיון שהתקיים כאמור באולמו של השופט שילה, נציגתו של הקטין עו"ד ויוי רכניץ, העלתה טענות קשות נגד ההחלטה להמשיך את האשפוז הכפוי של הקטין: "לא ניתן לקבל מצב שבו מטעמים ביורוקרטיים לא מתכנסת ועדה פסיכיאטרית לילדים ונוער במשך יותר משבועיים רצופים, רק בגלל חופשת החגים. טעה בית המשפט קמא, כאשר דחה את בקשת המערער והורה לו להגיש ערעור על הוראת האשפוז בפני הוועדה הפסיכיאטרית, שעה שלא מתכנסת ועדה פסיכיאטרית בתוך הימים שנקבעו בחוק ולא ניתן לערער בפניה".
בדיון המשפטי טענו הנציגים המשפטיים של המרכז לבריאות הנפש גהה: "הערעור הוא תאורטי. ממילא התכנסה כבר הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ונוער, אשר המליצה על הארכת האשפוז ב-30 יום נוספים. מצבו של הקטין מצדיק את המשך אשפוזו, ושחרורו מהאשפוז עלול לסכן אותו".
השופט שילה היה נוקב מאוד בהחלטתו, והדגיש את הצורך לבחון כל אשפוז בכפייה של קטין באופן דקדקני: "אשפוז קטינים בניגוד לרצונם לצורך טיפול פסיכיאטרי הוא בבחינת דיני נפשות. לא לחינם הורה המחוקק שהחלטה בנושא זה תתקבל רק לאחר שתוגש חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוערן. ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים מורכבת מחמישה אנשי מקצוע הכוללים: משפטן, רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, פסיכולוג קליני בעל ניסיון בטיפול בילדים ונוער, פסיכולוג חינוכי וכן עו"ס בעל ניסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער. הרכב הוועדה מלמד כי בנושא כה קריטי ומשמעותי, ייבחנו כל ההיבטים על ידי מומחים מתחומים שונים".
השופט שילה אף ביקש להעביר את פרטי המקרה למשרד הבריאות, כדי למנוע מקרים שכאלה בעתיד: "המזכירות תשלח העתק פסק דין זה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות, על מנת שיפעל לכך שהוועדה הפסיכיאטרית לילדים ונוער תתכנס בעתות פגרה וחגים, ולא ייווצר מצב שבו לא ניתן לפעול על פי הוראות חוק הנוער וקטינים יעמדו במצב של סכנה, שלעיתים היא סכנת חיים".
