העליון: נכדו של באבא סאלי ישלם מס על "מתנות" ממאמיניו

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של הרב יקותיאל אבוחצירא מאשדוד – נכדו של של הרב ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי) – על שומת מס שהוצאה לו ועל קביעת בית המשפט המחוזי כי ההכנסות שהוא מפיק ממאמיניו על רקע מעמדו הרוחני, הן הכנסות חייבות במס.

בשנת 2013 הוציא מס הכנסה לרב אבוחצירא שומה לפי מיטב שפיטה לשנות המס 2003-2009, בה יוחסה לו ולבני משפחתו תוספת הכנסה של כ-14 מיליון שקל, כולל הפקדות כספים לחשבונות הבנק של הרב ואשתו בסך שלושה מיליון שקלים; נכסי נדל"ן שנרכשו על שמו ועל שם בני משפחתו בשווי תשעה מיליון שקלים; 141 נסיעות לחו"ל של הרב ובני משפחתו שמומנו על ידי אחרים בעלות של מיליון שקל, ועוד. במהלך כל השנים, הרב לא דיווח על הכנסה כלשהי, לא הגיש דו"חות ולא ניהל ספרים למעקב אחר הכנסותיו. רק בעקבות דרישה של פקיד שומה, הוא הגיש דו"חות לשנים הנדונות והצהיר כי לא היו לו הכנסות חייבות במס.

פקיד שומה קבע, כי מדובר בכספים שהתקבלו אצל הרב אבוחצירא תוך שימוש במעמדו כמנהיג רוחני ובהשפעתו על קהל מאמיניו, לצורך הפקת הכנסות אישיות לו ולבני משפחתו; כי הרב פועל לשמר את מעמדו כמנהיג הרוחני של קהילתו באמצעות קבלת קהל ומתן ברכות ועצות, עריכת הילולות, השתתפות באירועים משפחתיים של מאמיניו, בארץ ובחו"ל; וכי הרב מבצע גם פעילויות אקטיביות לשם הפקת ההכנסות, לרבות פעולות בעלות אופי עסקי, כגון יצירת קשר בין קהל מאמיניו לבין אנשי עסקים.

באמצעות עורכי הדין רוברטו חייט, אביעד הכהן ודוד קמחין, הרב ערער על ההחלטה וטען כי התקבולים שיוחסו לו אינם הכנסה חייבת. נטען כי הרב אינו נותן שירותי דת ולא מפיק הכנסות מפעילותו כמנהיג רוחני, ונוכחותו באירועים לא מהווה "שירות". לטענתו, הגידול בהונו נובע מכספי ירושה שקיבל, ממתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ומכספים שניתנו לו כמתנות, ללא כל תמורה מצדו, ואין לראות בהם כ"הכנסה ממשלח יד". עוד נטען כי פקיד השומה סטה ממדיניות רשות המסים לגבי מתנות ותרומות המוענקות לרבנים.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, קבע כממצא עובדתי כי הרב אבוחצירא מקבל את מאמיניו בביתו לשם מתן ברכות ועצות במגוון תחומי החיים (בריאות, פרנסה, זוגיות), עורך אירועים והילולות לשימור הקשר עם מאמיניו ומקפיד לכבדם בנוכחותו באירועיהם המשפחתיים. כן נקבע כי מאמיניו מעבירים לו כספים, לעתים בסכומים מאוד משמעותיים, המשמשים אותו ואת בני משפחתו למילוי כל צרכיהם. אין מדובר בפעולה אקראית או חד-פעמית, אלא בתקבולים בעלי מאפיינים פירותיים, המתקבלים באופן שיטתי, חוזר ונשנה, לאורך זמן, ובהיקפים מצטברים גדולים של מיליוני שקלים –  קבע השופט.

עם זאת, בית המשפט המחוזי הפחית את שומת מס הכנסה בשני שליש, וקבע אותה על 4.66 מיליון שקל. השופט אלטוביה ערך הבחנה בין כספים ששימשו את הרב ומשפחתו באופן אישי לפרנסה, אשר הם חייבים במס, לבין כספים ששימשו למטרות הקהילה ומוסדותיה. מהשומה הופחתו תקבולים לגביהם הוכח כי נועדו לפירעון הלוואות שניתנו לעמותה ולבניית בית כנסת; כספים שהתקבלו באירועים משפחתיים בהיקף המשקף מתנות "רגילות", וכספים שהתקבלו כירושה.

הרב אבוחצירא שב וערער על עצם השומה לבית המשפט העליון וטען כי המתנות ממאמיניו ניתנות לו לפי נדבת ליבם של הנותנים, ללא תמורה או שירות מצדו, ואין לסווג מתנות לרב באופן טכני "ארצי" כמשלח יד.

השופט מני מזוז – בהסכמת השופטים יעל וילנר וג'ורג' קרא – דחה את הערעור: "אין לקבל כי תקבולים בהיקף של מיליוני שקלים שמקבל המערער באופן שיטתי לאורך השנים, במסגרת פעילותו ומעמדו כרב וכרועה רוחני בקהילתו, ייחשבו כמתנה הפטורה ממס. המדובר במקרה מובהק של מקור הכנסות מחזורי ומתמשך, של הכנסות קבועות ובהיקף מאוד משמעותי, הניתנות במסגרת הרחוקה ממתת שהוא אך מנדבת לבו של הנותן, אלא נטועה במערכת של תן וקח, הן ברמה הקהילתית הכללית והן בהקשר של פעולות ספציפיות – מתן ברכות, עצות והשתתפות באירועים משפחתיים של המעניק".

"נקבע, כי התקבולים השונים שמקבל המערער, הם בעלי מאפיינים פירותיים, בהיותם כאלה המתקבלים באופן חוזר ונשנה ובהיקפים מצטברים גדולים", הוסיף השופט מזוז, "על כן יש לראות בתקבולים אלה כהכנסות של המערער הנובעות ממשלח ידו, היינו – מפעילותו אל מול קהל מאמיניו וממעמדו ותפקידו בקהילה".

לדברי השופט מזוז, "אף שהכספים ניתנו לרב לכאורה על פי שיקול דעתו של הנותן… לא מדובר בנדיבות ללא תמורה. אמנם לא הוכח כי המערער דורש תשלום בגין פעילותו, אך קיימת מצדו ציפייה, המעוגנת במסורת, לקבלת הכספים (ה'מתנות') אשר יהוו מקור פרנסה לו ולמשפחתו… אני סבור כי יש לראות בתקבולים אשר שימשו לכלכלת הרב ובני ביתו ולשימושם האישי – להבדיל מתקבולים לצרכי הקהילה – כהכנסה חייבת במס… אין הכרח כי נותן השירות ידרוש את התשלום… או כי התמורה נקבעה מראש והוסדרה בצורה פורמלית מחייבת… קיומה של נורמה חברתית לשלם סכום כסף בנסיבות אלה או ציפייה של נותן שרות הדת לקבל תקבולים בגין השרות יכולים לתמוך בסיווגו של תקבול כהכנסה חייבת במס".

עוד הוסיף השופט מזוז כי "נותר מרחב מצומצם מאוד של הכנסות שאינן חייבות במס, ונהוג בהקשר זה לציין מציאות ומתנות, כאשר הכוונה היא לתקבול אקראי ומזדמן, כגון מציאה אקראית או מתנות אישיות בתום-לב, בין קרובים או חברים, כגון לכבוד יום הולדת, אירוע משפחתי או אירוע חברי".
השופט מזוז ציין כי פסק הדין הקל עם הרב, שכן נוכח היעדר ניהול ספרי חשבונות, קשה לאמת את הכספים שקיבל עבור מוסדות הקהילה, ולא לשימושו האישי. "איני משוכנע כי היתה הצדקה להקלה לה זכה המערער, אך מכל מקום, יש לזקוף זאת אך לראשוניות פסק הדין, ואין לראות בכך כתקדים להבא".
הרב אבוחצירא חויב בהוצאות משפטיות של 30 אלף שקל למס הכנסה.