תיק מכרזי הקרקעות של נאסר חרירי: שופטת מצביעה על חולשה בראיות

שתף כתבה עם חברים

לפי השופטת פינק, נוכחותו של נאסר בנסיונות לקבל חזרה את קרקעות המשפחה בטייבה ניכרת בתיק, אבל יש חולשה בראיות להוכחה שהוא שלח נציג מטעמו לאיים על הזוכים במכרזים

השליח לא מפליל את נאסר חרירי (צילומים: דוברות משטרה ויריב כץ ידיעות אחרונות ו-YNET)

שלושה חודשים לאחר שהוגש כתב אישום נגד נאסר חרירי בתיק הסחיטה של זוכים בקרקעות בטייבה, בית משפט המחוזי מרכז בלוד קבע במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים כי כל האישומים נגדו סובלים מחולשה ראייתית.

כתב האישום נגד נאסר חרירי הוגש בהמשך לכתבי אישום שהוגשו נגד חמישה אחרים, ביניהם גם בן משפחתו מאלק חרירי.
נגד נאסר נטען, כי יחד עם מאלק הוא עמד בראש קבוצה עבריינית אחת שבצעה עבירות סחיטה באיומים נגד זוכים במכרזים פומביים של קרקעות בעיר טייבה אשר פורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). העבירות, נטען, התבצעו תוך שימוש במוניטין האלים של משפחת חרירי, שזרועותיה הארוכות חדרו למסדרונות השלטון המקומי בעיריית טייבה.

בהקשר זה נטען, כי אנשי חרירי הפעילו עובד עירייה בכיר בשם מואיד מסארווה אשר מקורב לראש הרשות. המטרה היתה, נטען, לגרום לזוכים במכרזים לוותר על זכויותיהם ולפצות את משפחת חרירי או מי מטעמה בשל זכיות במכרזים כדין על קרקעות שהופקעו בעבר על ידי רמ"י ממשפחת חרירי.
עוד נטען, כי בשנים 2018 עד 2021 פעלו הנאשמים להגשת הצעות לרכישת המגרשים במסגרת מכרזי רמ"י, באמצעות שמאי המקרקעין המקומי יוסף אגברייה, וכאשר הצעתם לא זכתה הם פעלו בהנחיית מאלק ונאסר חרירי לסחוט באיומים את הזוכים בכוונה להניעם לוותר על זכייתם במגרשים, או לחילופין להניעם לשלם פיצוי כספי בגין השימוש בקרקעות.
לחצו לפירוט האישומים כפי שפורסמו בהרחבה באתר "פוסטה".

לפי הפרקליטות, שיחות שנקלטו בהאזנות סתר, כמו גם מחקרי תקשורת ואיכונים, מלמדים על מעורבות מובהקת בנושא המכרזים של נאסר חרירי יחד עם מאלק חרירי, כאשר המאיימים פעלו כ"זרועותיו" הארוכות של נאסר.
עוד נטען, כי נאסר ומאלק חילקו ביניהם את הקרקעות המשויכות למשפחה, חלוקה הנתמכת במסמך שאותר במשרד של אחד הנאשמים ובהתכתבות שאותרה בטלפון הנייד של אחר.
בבקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים טוענת הפרקליטות כי יש לקחת בחשבון גם את המוניטין השלילי של משפחת חרירי.

נאסר חרירי שנעצר זמן רב לאחר האחרים, שמר בחקירותיו על זכות השתיקה.
הסנגורים שלו בתיק זה, עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, טענו מנגד כי אין ראיות לכך שהנאשם נטל חלק בחלוקת המגרשים בין בני משפחת חרירי, או לכך שמגרשים אלו "נמכרו" על ידו לרוכשים אחרים.
לעניין האיומים בכוח טענו הסנגורים, כי אין די ראיות לקשור את נאסר חרירי לפעולות של הנאשם האחר בפרשה – וויסאם חאג'-יחיא המכונה "סומא" – לו מייחסת הפרקליטות את העבירות בפועל של הסחיטה והאיומים, בשליחותו של נאסר חרירי. לפי הסנגורים, ל"סומא" היה מניע עצמאי להביא את המתלוננים לוותר על זכיותיהם במכרזים, שכן המקורבים שהיו אמורים לזכות תחתם במכרז היו קרובי משפחתו.

עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג

השופטת אפרת פינק ניתחה את התיק המפותל שכולל גם רקע היסטורי משפחתי מרתק.
"ממכלול הראיות ניכר כי סומא פעל פעמים רבות בשמו של נאסר, וכך גם מתייחסים אליו מרבית המעורבים… אפשר גם להניח כי בעל האינטרס העיקרי בהקשר זה הוא נאסר, משום שהוא 'הבעלים' הנטען של מגרשים אלו שלכאורה 'מכר' אותם לאחרים, זאת, גם אם יש לסומא במקביל אינטרס משלו. למסקנה כי סומא פעל בשמו של נאסר על מנת לקדם את התוכנית העבריינית יש אפוא תימוכין בראיות הלכאוריות", הדגישה השופטת והסבירה, "ברמה הלכאורית ניתן להסיק שהנאשם היה מעורב בחלוקת הקרקעות, בתוכנית להגיש הצעות למכרזים ובהוצאת התכנית אל הפועל".

ביחס לראיות הנסיבתיות בתיק, הבהירה השופטת כי כל אחת מהן בנפרד אינה מובילה לכשעצמה למסקנה מפלילה. "מעורבותו של נאסר בתוכנית העבריינית מבוססת על ראיות נסיבתיות אשר אינן קושרות אותו במישרין לתוכנית. יתר על כן, פעולות רבות בוצעו על ידי סומא בלבד או יחד עם אחרים, ללא מעורבות של נאסר. עם זאת, ניתן ללמוד על מעורבותו הלכאורית של נאסר בקשירת הקשר, וזאת מהצטברותן יחדיו של הראיות הלכאוריות".

אחרי הקשר הלכאורי שמצאה, ציינה השופטת: "לא ניתן להתעלם מהקשיים הראייתיים להוכחת התשתית לפיה נאסר היה מעורב בתוכנית – כפי שהתפתחה – לפנות אל הזוכים שאינם ממקורבי המשפחה במטרה לגרום להם לוותר על הזכייה. אין בנמצא ראיות ישירות להנחיות שנתן נאסר לסומא, בהקשר זה, לפנות אל הזוכים".
בשורה התחתונה קובעת השופטת כי "למרות קיומן של ראיות לכאורה באישום הראשון, המסקנה בהקשר זה אינה חד משמעית והתשתית הראייתית לפיה היה נאסר מעורב בהחלטה לפנות אל מי שזכה במכרז שלא בהתאם לתכנית סובלת מחולשה מסוימת. מסקנה זו באה גם לידי ביטוי, בהתאמות, ביחס לאישומים הנוספים".
לפי השופטת, "למרות קיומן של ראיות לכאורה ביחס לאישומים השונים, הרי שכל האישומים סובלים מחולשה ראייתית. האישומים הראשון והשני מחולשה ראייתית מסוימת, האישום השלישי מחולשה ראייתית ניכרת והאישום הרביעי מחולשה ראייתית".

נוכח קביעות אלו, בהמשך תדון השופטת בשאלה האם ניתן לשחרר את נאסר חרירי בתנאים מגבילים.
בהקשר זה יש לציין כי גם אם יוחלט על שחרורו של נאסר חרירי בתנאים כאלו או אחרים, הוא עצור בימים אלו עד להודעה אחרת בתיק סחיטה אחר, כתב אישום נוסף שהוגש נגדו בתחילת חודש יוני אשר מייחס לו סחיטה ועבירות מס.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
4 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות