אפשר להוציא את חרירי מטייבה, אבל לא את טייבה מהחריריז

שתף כתבה עם חברים

כתב האישום נגד מאלק חרירי על סחיטה של זוכים במכרזי קרקעות כולל עבירות מובהקות, אבל גם רקע היסטורי מרתק על סכסוך הדמים ההיסטורי עם משפחת עבדל קאדר שבעטיו משפחת הפשע נאלצה לעזוב את מתחם מגוריה בתמורה לשטחים חלופיים בצד השני של העיר שעליהם קמה מחלוקת עם רמ"י * כאשר המדינה הוציאה מכרזים על המגרשים שהתפנו, נטען, החריריז חזרו בהם ממתווה ההסדרה

מהומות בטייבה עקב הריסת בית בשנת 2010 |(אילוסטרציה להמחשה, גילי יערי פלאש 90)

סכסוך הדמים בין משפחת עבדל קאדר לבין משפחת חרירי בשלהי שנות התשעים בעיר טייבה גבה למעלה מ-70 קורבנות בנפש, וזעזע את המדינה במקביל למלחמת העולם שהתרחשה אז גם בעיר רמלה בין משפחות ג'רושי לכראג'ה. כל גופי הביטחון, משטרה, שב"כ יחד עם גורמים ממשלתיים אזרחיים כמו משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל יצאו אז מגדרם כדי לתווך ולפשר בין הצדדים, וכאשר זה לא הסתייע הפצירו בהם להיפרד.

המדינה הציעה למשפחת כראג'ה שעזבה את רמלה, מתחם מגורים חליפי בעיר חריש ודירות של הדיור הציבורי בערים נוספות.
לחמולה המורחבת של חרירי–אגברייה הציעו לעזוב את המתחם הענק שלהם בטייבה לערים סמוכות במשולש, תמורת חלקות קרקע ומבנים שיישמרו עבורם עד יעבור זעם בצד השני של העיר טייבה.
מרבית המשפחות של החמולה עזבו לג'לג'וליה, אום אל פאחם, כפר קרע ועוד, אבל ההשפלה עקב הגירוש מהמתחם בו נולדו וגדלו לא הרפתה, מה גם שהמינהל התנער מחלק מההבטחות של גורמי השלטון ומנע מהם לעשות שימוש בקרקע החלופית. בני המשפחה חזרו שוב ושוב לבקר בחלקות האדמה ובבתיהם "החדשים" בטייבה אשר נותרו ריקים מאחור, ובאחד הביקורים האלה אף בוצע החיסול הדרמטי של מנהיג המשפחה, יחיא חרירי, בשעה שנכנס עם הג'יפ שלו בהתרסה למרכז העיר (אוקטובר 2004).
(לצפייה בכתבה של יומן שישי עם יאיר לפיד ויגאל מוסקו על מלחמת החיסולים בטייבה).

זה הרקע ההיסטורי והנדל"ני שהוביל לחקירת משטרה חדשה ומתוקשרת של יאחב"ל בחודשים האחרונים, מה שהפך לאחד מתיקי הדגל של מבצע "מסלול בטוח" למאבק בפשיעה בחברה הערבית. במסגרת החקירה נחשפו מאמצים של בכירים בחמולת חרירי-אגברייה להשתלט חזרה על קרקעות, שהם נאלצו לוותר עליהן במסגרת מתווה ההסדרה המיוחד עם רמ"י, שהם עצמם חתמו עליו, לכאורה.

כתב האישום הוגש על ידי עורכי הדין צחי יונגר ודרור לוי מפרקליטות מחוז תל אביב (20 ינואר). נטען בו, כי הסכם הסולחה עם משפחת עבדל קאדר בתיווכם של בכירים בעיריית טייבה משלהי שנות התשעים, נערך ללא ידיעת רשות מקרקעין ישראל (רמ"י), שהינה בעלת הקרקעות על פי דין. עוד נטען בהקשר זה, כי בשנת 2003 רמ"י הגישה תביעה לפינוי חלק מהקרקעות שמשפחת חרירי התמקמה בהן במסגרת הסכם הסולחה, ובמקביל הוצאו צווי מניעה זמניים להפסקת הבנייה בקרקעות אלה.

עם זאת, ב-20 השנים שחלפו מאז הסולחה התנהל משא ומתן ממושך בין רמ"י לבין משפחת חרירי, שהנציג הבכיר שלה היה מאלק אגברייה (חרירי), שעבר להתגורר עם משפחתו באום אל פאחם. בעקבות המשא ומתן, שאף הוא נערך בשיתוף נציגים בכירים מעיריית טייבה, גובש מתווה הסדרה במסגרתו נקבע כי חלק מהקרקעות יישארו בחזקת חמולת חרירי, וחלק יוחזרו לרמ"י לצורך השיווק שלהן במכרזים פומביים.

בהתאם לכך, במהלך השנים 2018 עד 2020 פרסמה רמ"י חמישה מכרזים לשיווק המגרשים. בכתב האישום נטען, כי חרף מתווה ההסדרה עליו חתמו נציגי חרירי, גורמים מהמשפחה יחד עם אנשי מקצוע ופקידים בעיריית טייבה, החלו להלך אימים על אזרחים אשר נגשו למכרזים, תוך שימוש במוניטין השלילי של משפחת חרירי.
בשלוש השנים האחרונות, נטען, סחטו הנאשמים ואחרים מטעמם אזרחים תמימים אשר זכו במכרזים, תוך שהם גוברים בהתמחרות על מקורבי משפחת חרירי שנגשו אף הם למכרזים. בכתב האישום נטען, כי אנשי חרירי דרשו להפקיע מידי הזוכים את הזכויות במגרשים אלה, או שדרשו מהם לשלם פיצוי בהיקפים של מאות אלפי שקלים עבור מימוש הזכויות בקרקע בה הם זכו במכרז של מדינת ישראל.

מאלק אגברייה חרירי. חתום על מתווה ההסדרה, ונאשם בהפרה שלו בעבירות סחיטה

שני כתבי אישום נפרדים
הפרקליטות מנהלת את התיק באמצעות שני כתבי אישום נפרדים נגד חמישה נאשמים, ככל הנראה מטעמים טקטים כדי לאפשר הפללה בין הנאשמים.
כתב אישום אחד הוגש נגד:
מאלק אגברייה חרירי (44) מאום אל פאחם.
וויסאם חאג' יחיא (40), מטייבה.
כתב אישום שני הוגש נגד:
מואיד מסארווה מסארמה (59), טייבה.
אימן ג'בארה (48) טייבה.
יוסף אגברייה (45) מאום אל פאחם.
מרבית האישומים המשותפים לשני כתבי האישום מיוחסים למאלק חרירי, וויסאם אגברייה, מואיד מסארווה ואימן ג'בארה.
בתקופה הרלוונטית היה הנאשם מואיד מסארווה מנהל מחלקת הסעות ומנהל מוקד הביטחון של עיריית טייבה, ואילו הנאשם יוסף אגברייה הוא שמאי מקרקעין במקצועו.

במהלך השנים 2018 עד 2021 פעלו הנאשמים להגשת הצעות לרכישת המגרשים במסגרת מכרזי רמ"י, באמצעות גורמים מטעמם. לשם כך, נטען, הם שכרו את שירותיו של שמאי המקרקעין יוסף אגברייה, כדי שיכין על פי דרישותיהם את המסמכים למכרזים.
כאשר ההצעה של מקורבי חרירי לא זכתה במכרז, נטען, פעלו הנאשמים בהנחיית מאלק חרירי ובכיר נוסף במשפחה, לסחוט באיומים את הזוכים בכוונה להניעם לוותר על זכייתם במגרשים, ולחילופין להניעם לשלם פיצוי כספי בגין השימוש בקרקעות.

ראש העירייה תיווך
באישום השני נטען בפירוט כיצד הנאשמים סחטו שני זוכים באחד המגרשים. בשלב מסוים, נטען, מאלק חרירי הורה לבכיר העירייה מואיד מסארווה לטפל בדרישות המשפחה משני הזוכים. מואיד השיב לו, כך נטען, כי הוא שוחח על זה עם ראש העירייה במטרה לפתור את העניין מול הזוכים מרצונם החופשי, אך ראש העירייה הציע שהזוכים ישלמו פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים בלבד. משכך, נטען, מאלק חרירי דחה את ההצעה והעביר את הטיפול לשניים מאנשיו בעיר, חאג' יחיא וג'בארה.
בהמשך לכך, נטען, חאג' יחיא פנה לאחד הקורבנות וטען בפניו כי הוא רכש את המגרש ממאלק חרירי, והבהיר לו, "אני לא מוכן לוותר ואני לא מוותר לאף אחד. כל טייבה יודעת שאנחנו אוחזים במכרז הזה כמה שנים".
נוכח האיומים, נטען, הזוכה במכרז מסר לידיו של מואיד מסארווה מהעירייה שלושה שיקים בסך של 500 אלף שקלים.
באישום אחר מתוארת מסכת דומה של זוכה במכרז שהחל לקבל דרישות מאנשי חרירי, והעביר לנאשמים ג'בארה וחאג' יחיא שקיות ובהן כסף במזומן בסכום שאינו ידוע.
בעקבות אישומים אלה מייחסת הפרקליטות למואיד מסארווה שקיבל לידיו את הצ'קים ולמאלק חרירי אליו הם היו ממוענים לכאורה, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, עבירות מרמה ועבירות לפי פקודת מס הכנסה בהיקפים של מאות אלפי שקלים, כספים שקיבלו מהזוכים שנסחטו ולא דווחו כהכנסה.

מדינת ישראל התנערה מהסולחה שהיא עודדה

רמ"י החזירה כסף לזוכים מאויימים
באישום נוסף נטען, כי הנאשם חאג' יחיא סחט מטעם משפחת חרירי את בני משפחת ס' אשר זכו באחד המגרשים. במסגרת הסחיטה, נטען, הוא העביר באמצעות אדם אחר מסר מאיים לקורבנות בזו הלשון: "אף אחד לא ניגש (למכרז), זה רק הם בכל טייבה (חרירי), אנחנו זכינו בכל הקרקעות האלה מקודם… אלה שלנו אחי, ואף אחד לא נוגע בהם … תשאל אצלכם בקלנסווה, תשאל בטייבה, שלנו.. הקרקעות האלה ידוע למי הן שייכות …ידוע, מי שהולך לעיריית טייבה ושואל של מי הקרקעות האלה יגידו לו זה של משפחת חרירי, לא מתקרבים אליהם".
בהמשך לכך הוא העביר מסר נוסף: "שיבואו לשבת איתנו ויחזירו לנו את הקרקע, ואם הם רוצים לקנות, שיקנו מאיתנו… לא מספיק עשו נזק והוסיפו 150-140 יותר ממה שאנחנו שמנו (במכרז)".
לאחר שהגורם המתווך לא הצליח לשכנע את בני המשפחה לוותר על זכייתם במגרש אמר חאג' יחיא לאיש הקשר: "אני אפתור את זה בדרך שלי… מהעיניים שלו ניקח אותה… שיבוא לשבת ביננו, אני אגרום לו להצטער על זה ששיחק אותה גבר… הימ"ר יעזרו לו שבוע, עשרה ימים, שיישאר בינתיים מרוצה, אני עוד אתפנה אליו".
לאור הדברים הוזהרו בני משפחת ס' על ידי גורם ממשטרת ישראל אודות הסכנה הרובצת לפתחם, נטען בכתב האישום, ונוכח חששם הם ויתרו על המכרז. עקב הויתור על הזכייה חולט מהם סכום הפיקדון שהפקידו ברמ"י, אולם בכסף הוחזר להם רק לאחר שהמשטרה דווחה לרמ"י על רמת האיומים שהם קבלו מממשפחת חרירי.

חרירי לא מכבדים נשים
באישום הרביעי נטען כי חאג' יחיא סחט שתי נשים אשר זכו במכרז למגרש, תוך שהוא מאיים על אחת מהן: "זאת האדמה של חרירי. הם מכבדים נשים. אין מצב שהם יפגעו בנשים בכלל". אבל בסופו של דבר, נטען בכתב האישום, נוכח האיומים המרומזים וחששן החליטו השתיים לוותר על זכותן במגרש ולא להשלים את הליך המכרז, ובכך הפסידו דמי פיקדון על סך 57 אלף שקלים.
באישום המיוחס למואיד מסארמה ולמאלק חרירי עצמו נטען, כי הם הטילו אימה על אחד מזוכי המכרזים, תוך שהם מעבירים לו את המסר התקיף הבא: "או שאתה משלם… או שאתה מחזיר את זה למינהל… או שתחזיר או שתיקח מה ששילמת ותצא מהסיפור".
נוכח חששו פנה הקורבן לרמ"י וביקש לבטל את זכייתו במגרש, בקשה אותה הוא נימק בכך שהוא פשוט מאויים. "יום אחד בהיר אני מוצא את עצמי בכל הבלאגן הזה. לא רוצה למצוא את עצמי ברשימה המאוד ארוכה של הנרצחים במגזר". הוא גם דרש מרמ"י לשמור בחשאיות את דבר הפנייה שלו לביטול הזכייה: "אם יופץ המכתב הזה… המשמעות היא שאני לא בחיים, עד כדי כך".

הראיות: גרסאות והקלטות
לצד כתבי האישום הוגשו בקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים. "זרועותיהם של בני משפחת חרירי חדרו למסדרונות השלטון המקומי בעיריית טייבה תוך שהם מפעילים עובד עירייה בכיר המקורב לראש הרשות במטרה להניע זוכים תמימים לוותר על זכיותיהם", טענו מחברי כתב האישום בבקשת המעצר, בניסיון להמחיש את המסוכנות הנובעת במקרה הזה אשר בו משפחת פשע מקדמת עם גורמים ממסדיים תהליך של פשע מאורגן.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים מתבססת על עדויות שנגבו מחלק מהנאשמים אשר מסרו גרסאות אשר מפלילות לכאורה את ראשי משפחת חרירי.

הבכיר מהעירייה, מואיד מסארווה, שהוא גם קרוב משפחה של חרירי, נטען כי הוא קשר את עצמו להעברת הכספים מהנסחטים לחרירי, במכשיר הטלפון שלו נתפסו טיוטות הסכמים על חלוקת הקרקע בתוך משפחת חרירי, והקלטות מהאזנות סתר רלוונטיות לאישומים.
גם שמאי המקרקעין אגברייה, טוענים בפרקליטות, אישר בעדותו את השתתפותו בניסוח המכרזים עבור מקורבי משפחת חרירי, ואף שנטל חלק במשא ומתן לשיערוך הקרקע מול אחת המשפחות הזוכות שנטען כי היא נסחטה.

לגבי הנסחטים עצמם, בפרקליטות טוענים כי ברשותם עדויות מפורטות של חלק מהם במשטרה, חלקן בהקלטות בלבד בהן הם "פירטו אודות החשש, האימה והפחד, אשר אחזו בהם נוכח המוניטין של משפחת חרירי". לפי הפרקליטות, הגרסאות השונות של הנסחטים לכאורה, בעדויות ישירות ובהקלטות נסתרות, מחזקות אחת את השנייה ומלמדות על השיטה.

לגבי מאלק חרירי טוענים בפרקליטות, כי בחקירותיו הוא אישר את מתווה ההסדרה שהושג מול העירייה ורמ"י, אבל כאשר הטיחו בו את ממצאי הסחיטה לכאורה הוא בחר לשמור על זכות השתיקה.
למאלק חרירי יש שלוש הרשעות בעבירות עושק מ-2012, ועבירות נשק ושיבוש מהלכי משפט משנים מוקדמות יותר, בגינן הוא ריצה עונשי מאסר.
לנאשם חאג' יחיא אשר שמר על זכות השתיקה בחקירות המשטרה יש שש הרשעות בעבירות מרמה, נשק ואלימות, ואף הוא ריצה מאסרים.

התביעה טענת כי ברשותה שלל האזנות סתר וממצאים נוספים ממכשירי הטלפון של כל המעורבים, ואחרים, אשר מלמדים על קשירת הקשר, ומצטרפים למסמכים של רמ"י המחזקים את כל מה שנאמר בין המעורבים בתיק.

בשלב המעצרים עד כה ייצגו את הנאשמים עורכי הדין הבאים:
מאחלק חרירי – עורכי הדין שחר חצרוני ויהלי שפרלינג ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, יחד עם איהב ג'לג'ולי.
וויסאם חאג' יחיא – עו"ד עמיחי ימין.
מואיד מסארווה – עו"ד אהרון רוזה.
אימן ג'בארה – עו"ד איהאב ג'לג'ולי.
יוסף אגברייה – עו"ד רמזי קטילאת.

עדכון (15 מרס)
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד נאסר חרירי (40) מאום אל פאחם, בו מיוחסות לו עבירות סחיטה, בטענה שיחד עם אחרים סחט באיומים זוכים בקרקעות בעיר טייבה, במסגרת מכרזים פומביים של רשות מקרקעי ישראל. כתב האישום מייחס לו עבירות קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה) וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה.

מכתב אישום שהוגש על ידי עורכי הדין צחי יונגר ודרור לוי עולה, כי נאסר חרירי עמד יחד עם מאלק בראש קבוצה עבריינית, במסגרתה ביצעו עבירות סחיטה באיומים נגד זוכים שהגישו הצעות במסגרת מכרזים פומביים שפורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל, לרכישת קרקעות בעיר טייבה. נטען כי הנאשם והאחרים עשו שימוש במוניטין האלים שלהם על מנת להניע את הזוכים לעשות או להימנע ממעשה.

בנוסף נטען, כי "זרועותיהם של בני משפחת חרירי חדרו אף למסדרונות השלטון המקומי", בעיריית טייבה, תוך שהפעילו עובד עירייה בכיר המקורב לראש הרשות, במטרה להניע זוכים תמימים לוותר על זכיותיהם ו"לפצות" את משפחת חרירי או מי מטעמה בגין זכיות שהושגו כדין.

מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של נאסר חרירי עד תום ההליכים, בה נטען: "עיון בחומר הראיות, חושף התנהלות עבריינית כדפוס פעילות קבוע של המשיב ושל המעורבים השונים, אשר כאמור, פעלו כקבוצה עבריינית אחת, בהנחייתו של המשיב ושל מאלק חרירי, וביצעו עבירות של סחיטה באיומים לצד עבירות כלכליות, תוך שימוש במוניטין האלים שיצא להם. בנסיבות העניין, קיים חשש כי מוניטין אלים זה יצא מהכוח אל הפועל כנגד עדים ומעורבים שונים".

עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג

"מסוכנתו של המשיב נלמדת גם מיחסו לחוק ולאנשי מערכת אכיפת החוק, ומהעדר מורא מפני החוק", נכתב עוד בבקשה, "במסגרת העימותים שבוצעו לו נהג המשיב בתוקפנות, בריונות וזלזול כלפי החוקרים אשר ערכו את העימותים, תוך שחזר פעם אחר פעם על 'איחולים' כלפי חוקריו, בין היתר: 'אלוהים ינקום בכם… אינשאללה ינקום בכם'…".
הסנגורים, עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, מסרו בתגובה: "מצער שהפרקליטות לא עמדה בלחץ העצום שהופעל עליה על ידי המשטרה להגיש כתב אישום גם בהיעדר ראיות של ממש. אנחנו משוכנעים שבית המשפט יורה על שחרורו בזמן הקרוב".

 

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
3 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות