ב-12 בפברואר 2021 הגיע סוהיל גרבאן בן ה-19 לחניית ביתו של חילמי גרבאן בן ה-77 בג'סר א-זרקא. סוהיל לבש חולצת קפוצ'ון, כפפות על ידיו, מסכת קורונה על הפנים, ובידיו בקבוק בנזין ומצית.
כמה שעות לפני כן, בצהרי היום, פרץ סכסוך בין בנו של חילמי לבנות משפחה של סוהיל. סמוך לשעה 19:00, סוהיל רץ לחצר ביתו של חילמי והשליך את בקבוק התבערה לעבר רכב בחניית הבית. חילמי הקשיש ישב באותו הזמן בתוך הרכב, הוא נכווה בכל גופו וכעבור ארבעה ימים נפטר.
הפרקליטות טענה בכתב האישום המקורי כי סוהיל, שיוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, ביצע רצח בכוונה תחילה.
השאלה המרכזית בתיק היתה: האם סוהיל ראה את המנוח יושב ברכב עובר להצתתו?
שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה היו חלוקים בנקודה הזו, מאחר שהיתה שעת ערב, חלונות הרכב היו מושחרים, וטענתו של עו"ד פלדמן היתה כי סוהיל התכוון לשרוף רק את המכונית בחניית הבית, כנקמה, ולא להצית את חילמי שישב בתוך הרכב. לגרסתו, הוא לא ראה אותו כלל.
כך או כך, תזת הפרקליטות כי הרצח בוצע בכוונה, נדחתה.
השופט אבי לוי, נשיא בית המשפט המחוזי, קיבל את תזת ההגנה של עו"ד פלדמן וקבע כי ייתכן שסוהיל לא ראה שחילמי יושב בתוך הרכב. "הנאשם היה נתון בחיפזון רב, בריצה, בתנאי חשיכה וכאשר האש אחזה בידו ובבגדיו, הצית את בקבוק התבערה, השליך אותו לעבר הרכב ורק אז זיהה שפגע במנוח".
השופט לוי סבר כי יש להרשיע את סוהיל בגין המתה בקלות דעת – אך הוא נותר בדעת מיעוט.
השופטים איל באומגרט וערן קוטון קבעו בדעת רוב, כי סוהיל כן הבחין בחילמי שישב ברכב, שניות לפני שהשליך את בקבוק התבערה, מאחר שחילמי פתח את דלת הרכב כדי לצאת – והרשיעו את סוהיל ברצח באדישות.
עם זאת הם קבעו, שהרצח בוצע בנסיבות מחמירות של אכזריות מיוחדת, נוכח הייסורים שעברו על המנוח, אשר הפך ללפיד בוער ונאבק עוד ארבעה ימים עד שנפטר.
נוכח הקומבינציה הלא שגרתית הזו, של רצח אשר בוצע באדישות (ולא בכוונה) אך בנסיבות מחמירות של אכזריות מיוחדת, בית המשפט המחוזי גזר על סוהיל מאסר עולם.
אכזריות מיוחדת קבועה בחוק כאחת הנסיבות המחמירות המקימה עונש מאסר עולם חובה.
עו"ד פלדמן הגיש ערעור על הכרעת וגזר הדין לבית המשפט העליון, וחזר על הטענה כי סוהיל לא התכוון להצית אדם אלא את הרכב בלבד: "אף אדם סביר לא היה מעלה על דעתו כי ברכב כבוי, ללא אורות דולקים, אשר עומד בחניה חשוכה, כשחלונותיו מושחרים, יושב אדם".
עו"ד פלדמן חלק על הקביעה כי דלת הנהג היתה פתוחה. לגרסתו, המנוח החל לפתוח את הדלת בו בזמן שהושלך בקבוק התבערה. הסנגור טען גם כי לא הוכחה מחשבה פלילית, המאפיינת אכזריות מיוחדת.
בית משפט העליון קיבל את ערעור ההגנה חלקית, וביטל את הקביעה כי הרצח נעשה בנסיבה מחמירה של אכזריות מיוחדת. לפיכך הורשע סוהיל "רק" בעבירת הרצח באדישות (עבירת הרצח ה"בסיסית" ללא נסיבות מחמירות), ואין חובה חוקית לגזור עליו מאסר עולם.
בהרכב בית המשפט העליון ישבו השופטים דוד מינץ, גילה כנפי שטייניץ ורות רונן.
השופט מינץ הסביר תחילה מדוע נדחה הערעור על קביעת הרצח באדישות: "טען המערער כי אף אדם סביר לא היה מניח שברכב שאינו מונע וחונה בחשיכה, יושב אדם. ברם, שלוש מצלמות אבטחה בסמוך לבית המנוח תיעדו את המערער מגיע לצומת הסמוך ומסתובב בקרבת מקום בדקות שקדמו לרצח… בדקות אלו, ניתן לראות את רכבו של המנוח יוצא מחניית ביתו, ואחרי זמן קצר נכנס אל החניה שנית…
"כחצי דקה לאחר שרכב המנוח חזר לחניה, נצפה המערער רץ לכיוון בית המנוח, מספר שניות לאחר מכן מוארים הסרטונים באור בוהק".
על כן נקבע כי סוהיל הבחין במנוח היושב ברכב.
בנוגע לנסיבה של אכזריות מיוחדת כתב השופט מינץ כי "בפסיקה הקיימת ניכרת מגמה שלא להחיל את הנסיבה המחמירה באופן גורף, אלא במקרים חריגים בלבד".
בפסקי דין קודמים, בית המשפט העליון קבע כי "אכזריות מיוחדת" נקבעת לפי מידת הסבל שנגרם לקרבן – למשל כאשר הרוצח מתעלל, תוקף באמצעים שונים ודוקר את הקורבן לאורך זמן, או לעיני אחרים.
בפסק הדין הנוכחי, בית משפט העליון מחדד את ההלכה, וקובע כי הדגש בקביעת "אכזריות מיוחדת" הוא על פעולות חריגות של סדיזם קיצוני, ולא על מידת הסבל של הקורבן לבדה.
"כל רצח הוא אכזרי. כל הצתה היא אכזרית", כתב השופט מינץ והבהיר כי אין ספק שהקורבן סבל סבל רב: "מצלמת הגוף של השוטר שנכח במקום מתעדת את המנוח ברגעים האחרונים לפני שהתמוטט, את העור שמעל ידיו ופניו מקולף ואת ידיו רועדות. הכוויות שאותרו על גופו מלמדות כי סבלו היה איטי וממושך וכי הכאב הכה כמעט בכל חלקי גופו שעלו באש".
ואולם, במקרה זה, מסביר השופט מינץ, הרוצח לא ביצע פעולות רבות וממושכות: "הוא הגיע לרכבו של המנוח, ניצב מולו, השליך לעברו בקבוק תבערה וברח. פעולת הרצח נמשכה שניות ספורות בלבד (להבדיל מסבל המנוח שנמשך ארבעה ימים עד שנפח את נשמתו, ז.ק)".
השופטת כנפי שטייניץ הסכימה: "משקבע החוק כי 'המעשה נעשה באכזריות מיוחדת', הרי שתיאר בכך את אופן עשיית המעשה, ולא את שחווה מי שנפגע ממנו".
גם השופטת רונן הסבירה: "המערער הגיע למקום במטרה להצית מכונית. הוא התקרב בריצה לעבר מכוניתו של המנוח, ומשהגיע סמוך אליה, הבחין כי המנוח נמצא בה. חרף זאת, השליך את בקבוק התבערה. האירוע נמשך שניות ספורות וכלל פעולה אחת דרמטית מצד המערער. אין די בהמתה בדרך זו כדי להביא למסקנה כי מדובר במעשה של אכזריות מיוחדת".
התיק יוחזר כעת לבית המשפט המחוזי לצורך שמיעת טיעונים לעונש ומתן גזר הדין, לאחר תיקון ההרשעה לעבירה של "רצח באדישות" (בלבד).
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
עו"ד פלדמן מסר בתגובה: "כאשר תוקן החוק והפרידו בין רצח בנסיבות מחמירות שלגביו נקבע מאסר עולם חובה, לרצח 'רגיל' שבו מאסר עולם אינו חובה, ניבאתי כי עכשיו יהפכו הפרקליטות והמשטרה את כל תיקי הרצח ל'רצח בנסיבות מחמירות' והשופטים יקבלו את זה, וכך היה".
"פסק הדין האחרון עצר את המגמה והבחין מה הן נסיבות מיוחדות של אכזריות, שמצדיקות מאסר עולם חובה, ומה הנסיבות בהן בית המשפט לא יקבל 'נסיבות מחמירות'", הוסיף עו"ד פלדמן, "בכך בוטל פסק הדין של מחוזי חיפה שהרשיע ברצח בנסיבות מחמירות, ועכשיו התיק חוזר אליו לקביעה מחודשת של העונש".
