שלוש שנים וחצי מחכה אסיר בן 63 ששירות בתי הסוהר יאשר רכישת מכשירי שמיעה שהוא נזקק להם בשתי אוזניו. לאחר סדרת בדיקות רפואיות, הבטחות ודחיות לא נגמרות, ובעקבות עתירה שהגיש האסיר לבית משפט המחוזי מרכז, השופט עידו דרויאן-גמליאל נזף קשות בשב"ס. "אוי לאוזניים שכך שומעות", כתב בין היתר.
בחודש מרס 2016 פנה האסיר לראשונה למרפאת הכלא והתלונן על ירידה בשמיעה. רק בחלוף 10 חודשים, בינואר 2017, החליט שב"ס להפנותו לבדיקת רופא מומחה. הבדיקה בוצעה רק כעבור עוד שנה וחודשיים, במרס 2018, והעלתה כי חלה ירידה בשמיעה בשתי אוזניו. הרופא המליץ על הרכבת מכשירי שמיעה.
חלפו עוד שבעה חודשים ולא קרה דבר. באוקטובר 2018 דרש האסיר לדעת מה עלה בגורל מכשירי השמיעה. שב"ס השיב לו כי פנה לקבל הצעות מחיר משלוש חברות שונות, כדי לבחון את ההצעה הנמוכה. האסיר ביקש שסך ההשתתפות העצמית שיידרש ממנו לא יעלה על 4,000 שקל, מאחר ומצבו הכלכלי רעוע. בתגובה, גורמי הרפואה בשב"ס הבטיחו שיפעלו במהירות, ובנובמבר 2018 הודיעו לו כי הצעות המחיר שהתקבלו גבוהות מהסכום שהוא ביקש לשלם, אך שהם יפעלו לצורך קבלת הנחה.
הנחה או לא, הסחבת נמשכה ונמשכה, עד שבאוגוסט 2019 זומן האסיר למרפאת כלא רימונים, ושוב נדרש להסביר, בפעם השלישית, שיכולתו לשלם עבור המכשירים מוגבלת. הפעם, הבטיחו לו כי החלטת הוועדה הרפואית בקשר לסך ההשתתפות של שב"ס וההשתתפות העצמית תתקבל סופית "בתוך שבוע".
עבר חודש נוסף, והאסיר עתר לבית המשפט באמצעות עורכי הדין רותם טובול וקובי אביטבול. בעתירה, עו"ד אביטבול ביקש מבית המשפט להורות לשב"ס על אספקת מכשירי השמיעה לאלתר, כאשר מידת השתתפות האסיר ברכישתם לא תעלה על 4,000 שקל. לדבריו, התנהלות שב"ס פוגעת בכבוד האדם.
על פי נהלי שירות בתי הסוהר, הליך רכישת אביזר רפואי צריך להסתיים תוך 45 יום לאחר בדיקת רופא מומחה, אלא שכאן חלפו כמעט שנתיים. יום לפני המועד שנקבע לדיון בבית המשפט (29 באוקטובר), נציגת המדינה פנתה לבית המשפט וביקשה דחייה נוספת, בנימוק שהחלטת קצין רפואה ראשי בקשר לעלות המימון של שב"ס את המכשירים "אמורה להינתן בימים הקרובים".
"בית המשפט מתבקש לאפשר למשיב לסיים את ההליך המנהלי הנדרש לצורך קבלת החלטה בעניין זה", נכתב בתשובת המדינה, אולם עו"ד אביטבול אמר לבית המשפט כי שמיעתו הנחלשת של האסיר מקשה עליו לתקשר עם הסביבה ולהשתקם: "הוא פשוט לא שומע מה שאומרים לו. בקשת שב"ס לדחות את הספקת המכשירים בעוד חודש לא מקובלת".
השופט דרויאן-גמליאל כתב: "אוי לאוזניים שכך שומעות, ואין כוונתי לבדיחה. מדובר במי שהולך ומאבד את שמיעתו, וגרירת הרגליים בטיפול בבעייתו אינו נותן מנוחה לנפש, או שלווה ללב. עתירה זו מוצדקת מאין כמוה לצורך החשת הליכים, מעבר למה שמכונה אצל המשיב 'נוהל מסודר'. נוהל אמור להביא תוצאה בסופו. נוהל שאינו מביא לכל תוצאה בסופו – אינו נוהל אלא מנגנון תירוץ. צר לי שעלי לכתוב דברים קשים אלה", כתב השופט, והורה על סיום סבב האישורים בשב"ס תוך שבועיים.
בית המשפט קבע כי חלקו של האסיר במימון לא יעלה על 4,000 שקל, "ולו בשקל בודד. כתפי שב"ס רחבות דיין כדי לספוג עלות קטנה נוספת, אם סוף דבר יידרש תשלום קטן נוסף".
האסיר שקרן בכתבה בהארץ טען השבס כי הוא מספק שרותי רפואה מעולים למרות תוכן הכתבה (רואיין עובד מרופאים לזכויות אדם אשר לפי התיאור מצב האסיר התובע לעיל מעולה אם היה לו סרטן אז היה אסון אמיתי) , אמרו לאסיר בא קח מכשיר אבל הוא לא שמע