בית המשפט: המשטרה מזניחה כלי רכב הנתפסים לחילוט ופוגעת בערכם

שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, אישר שחרור משאיות של קבלן הנאשם בהשלכת פסולת לנחל איילון, עקב עדויות שהביאה ההגנה על פגיעה ונזק פיזי למשאיות בתקופה בה הן היו מאוחסנות במגרש תפוסים של המשטרה.
באוקטובר 2018 נתפסו מויקטור גאלי, תושב מושב אחיסמך בשפלה, ארבע משאיות ושופל (מחפרון) עקב השלכת פסולת בניין לערוץ נחל איילון וחסימתו, בסמוך ללוד. ביוני 2019 הוגש כתב אישום נגד גאלי ואחרים על ידי תובעת מדור הגנת הסביבה של המשטרה, עו"ד נורית זקן גבעתי, שלאחרונה סופחה לתביעות להב 433. משאית אחת שוחררה בינתיים, ויתר הכלים נשארו תפוסים במשך יותר משנה.

המשטרה טענה כי "בעת האחרונה החמירה תופעת ביצוע עבירות סביבתיות, וכתוצאה מפעילות עבריינית נגרם בלתי הפיך לסביבה, לתשתיות, ופגיעה במאגרי מים… תפיסת כלי הרכב מסייעת במניעת עבירות נוספות ומהווה כלי הרתעתי". לטענת התביעות, גאלי הוביל ופינה פסולת ללא רשיון, והוא בעל "עבר פלילי-סביבתי" בעבירות דומות. בעבירה ראשונה, המשטרה נוטה לשחרר את כלי העבודה. בעבירה שנייה הנכונות פוחתת, מה עוד שלטענת המשטרה הנאשם המשיך בעיסוקו. המשטרה ביקשה את המשך תפיסת המשאיות על מנת למנוע שימוש חוזר בהן ו"כחפץ בר-ענישה" – חילוט או צו איסור שימוש.

הסנגוריות עו"ד טליה גרידיש ועו"ד רויטל סבג שקד ביקשו את שחרור המשאיות לאחר שנה מתפיסתן, והוכיחו כי יש הזנחה חמורה של כלי הרכב התפוסים המוחזקים במגרש שבאחריות המשטרה. לדברי עו"ד גרידיש, המגרש שמנוהל בפועל על ידי חברה חיצונית ונמצא בראשון לציון, הוא "פרוץ ופתוח", ואין שמירה ותחזוקה נאותה של הכלים העומדים שם זמן רב.

שתי הסנגוריות הציגו לבית המשפט תמונות שצולמו במגרש המציגות כלים ללא מצברים, כבלים קרועים, חלקי פלסטיק שבורים, מוט הילוכים תקול, וצמיגים ללא אוויר במשאיות השייכות למרשן. לדבריהן, הכלים לא טופלו בתקופה בה נתפסו מבעליהם, ומעבר לכך "כל אחד יכול להיכנס למגרש". עו"ד גרידיש סיפרה כי לקוח שלה בתיק אחר, שגם משאיתו נתפסה על ידי המשטרה, קיבל יום אחד דו"ח תנועה על נסיעה של המשאית בכביש בצפון, כאשר היא היתה אמורה לחנות במגרש של המשטרה.

בנוסף, הסנגוריות לא הצליחו לברר היכן מוחזק אחד הכלים (שופל) שנתפס ממרשן, ועד כה לא קיבלו תשובה לשאלה. "אם במעצר אדם עד תום ההליכים דנים בכל תשעה חודשים, קל וחומר כשמדובר במשאיות", טענו הסנגוריות. לבית המשפט הגיע נושה צד ג', בעל משכון על המשאיות אשר מכר אותן לנאשם ונפגע כלכלית מהתפיסה. לדבריו, יהיה קשה לכסות את החוב כלפיו, כל עוד המשאיות מוחזקות בידי המדינה, וערכן יורד.

השופט מזרחי לא נותר אדיש לראיות ההגנה. לדבריו, "הוצגו ראיות מצולמות מהן ניתן ללמוד לכאורה כי הזמן עושה את שלו בתפוסים, והם ניזוקים. כלי רכב העומדים בלא תנועה, מבלי שמכונאי מוסמך מתחזק אותם, מעביר אותם טיפול שוטף, יש להניח כי הם מאבדים מערכם מדי יום".

לדברי השופט, "יש ממש בעמדת המשיבה, כי מדובר בתפיסה מניעתית שמטרתה לגרום לכך שהמבקשים יפסיקו לבצע עבריינות חמורה באמצעות כלי הרכב. יחד עם זאת, בחלוף זמן נכבד, וכאשר הוצגו ראיות לפגיעה מתמשכת באותם כלי רכב, ובינתיים זכויותיהם הקנייניות של המבקשים ושל הצד השלישי נפגעות; כאשר ההליך הפלילי אינו מתקדם, שהרי הוגש כתב אישום הנושא נאשמים רבים, על כן אני סבור, כי בשלב זה יש להורות על השבת שני כלי רכב בתנאים". אלו כוללים בין היתר הפקדת ערבות של 150 אלף שקל.

הסברי התובעת כי המשטרה נמצאת "בשלבים של יציאה למכרז לבחירת חברה חיצונית שתתחזק את הרכבים התפוסים" – נדחו.  השופט מזרחי: "ספק אם בכלל בימים אלו של ממשלת מעבר, ניתן לקדם מכרז שכזה". עו"ד גבעתי הגישה ערר לבית משפט המחוזי מרכז כנגד שחרור המשאיות, אולם השופט חגי טרסי המליץ על מחיקתו, והורה למדינה לאתר את השופל ולעדכן את בעליו על מצבו.