בג"צ כפה על נציב הביקורת רוזן לבטל החלטה נגד פרקליטה ופתח את מאבק הסמכויות

הפרקליטה דיה בן אסא זיגלמן, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב, עתרה לבית משפט העליון נגד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, ודרשה לבטל החלטה חמורה שקיבל בבירור שערך נגדה, בעקבות תלונה שהגיש סנגור על התנהלותה כתובעת בתיק פלילי מתנהל.
הפרקליטה, שעתרה באמצעות עו"ד דב גלעד כהן, טענה כי רוזן חרג מסמכותו בעצם עריכת הבירור נגדה, וגם בכך שנתן לה פרסום פומבי.

העתירה מסמלת את התחדשות מאבק הפרקליטים בנציב הביקורת, ומנגד את נסיונו של רוזן לבצר את סמכויותיו ואף להרחיבן – אתמול נרשם נצחון לנציגת הפרקליטים.
בית משפט העליון קיבל את עתירת עו"ד בן אסא זיגלמן, ולראשונה בוטלה החלטה של הנציב.
אם לדייק: בהמלצת בית המשפט רוזן נאלץ להודיע על ביטול החלטתו נגד הפרקליטה – לפני שתינתן החלטה נגדו על ידי בית משפט העליון שיוציא לו צו על תנאי.
השופטים ניל הנדל, ענת ברון וג'ורג' קרא כתבו: "הצעתנו התקבלה על ידי המשיב. ממצאי הבירור שערך המשיב ותמציתם בוטלו, וייאסרו לפרסום". גם פרוטוקול הדיון שנערך בבית משפט העליון חסוי בשלב זה.

החלטת רוזן נגד עו"ד זיגלמן, תוכן התלונה והבירור שערך, פורסמו ב"פוסטה" באוגוסט 2020.
בחודש נובמבר אותה שנה, בעקבות עתירת הפרקליטה נגד רוזן הוסר הפרסום לאחר ששופט בית משפט העליון יוסף אלרון הורה על איסור פרסום זמני של הפרשה.
כעת, עם ביטול החלטת הנציב, בית המשפט העליון ציין כי "שני הצדדים הודיעו כי הם שומרים על זכויותיהם", כך שהבירור של רוזן בעניין עו"ד בן אסא זיגלמן עשוי להתחדש בהמשך.

בעתירה באמצעות עו"ד גלעד כהן טענה הסגנית הבכירה מפרקליטות מחוז תל אביב כי רוזן בירר את תלונת הסנגור נגדה בחוסר סמכות, משום שהתלונה עוסקת בהתנהלותה בתיק פלילי אשר עדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי. הסבר דומה נתנה פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד אשרה גז, במהלך בירור התלונה על ידי רוזן, בתגובת הפרקליטות נטען כי לנציב אין סמכות על פי חוק לברר תלונות בתיקים התלויים ועומדים בבית משפט.
רוזן דחה את עמדתה של פרקליטת המחוז בשל כך שגם השופט שדן בתיק נתן החלטת ביניים בה הוא ביקר את פרקליטות המחוז ואת המשטרה.
עקב צו איסור פרסום שניתן בדיעבד, כאמור, אנו מנועים מלפרט את תוכן הדברים.

טענה אחרת שהעלתה עו"ד בן אסא זיגלמן בעתירה היתה, שרוזן לא איפשר לה לממש את זכות הטיעון. לטענתה, לפי חוק נציבות התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, אחרי שהנציב מקבל את תגובת הנהלת הפרקליטות לתלונה, עליו לפנות לפרקליט הנילון באופן אישי, ככל והוא עומד להוציא החלטה עם ממצאים לגבי הפרקליט המבוקר.
עוד טענה הפרקליטה כי במצב הדברים הזה רוזן חרג מסמכותו כאשר פרסם את החלטתו ונתן לה פומבי.
בהקשר זה יצויין כי לאתר הנציבות עלתה בשעתו רק תמצית ההחלטה המבקרת, לא ההחלטה המלאה וללא שמה של הפרקליטה המבוקרת. יחד עם זאת, טענה הפרקליטה כי רוזן לא הוסמך בחוק לפרסם את הביקורות שלו כנגד אנשי הפרקליטות בכלל – אלא רק באישור היועמ"ש ושר המשפטים.

מאחר ופרקליטות המדינה אינה מייצגת את הנציב עקב ניגוד העניינים, את תשובתו לעתירה הגיש רוזן באמצעות עו"ד יוסף בנקל, שמשרדו נבחר לייצג אותו בהליכים משפטיים מהסוג הזה.

בעקבות נצחונה כעת בעתירה, הסכימה עו"ד בן אסא זיגלמן לביטול איסור הפרסום שניתן על שמה בשלבים קודמים.
מקור בסביבת הפרקליטות אמר אתמול בלגלוג, "הנציב רוצה לראות את עצמו כמבקר אבל הוא לא. זה לא גוף ביקורת (מערכתי), זו נציבות תלונות. האבסורד הוא שהגורם שאמור להאיר זרקור על פעילות בלתי תקינה של רשויות אכיפת החוק, פועל בעצמו בניגוד לחוק".

רוזן רמז בתגובה רשמית שפרסם להחלטת בית משפט העליון, כי הוא עשוי לחדש את בירור התלונה נגד הפרקליטה בן אסא זיגלמן, אבל לאחר שבירור התיק בו היא שימשה כתובעת יסתיים בבית המשפט ויינתן פסק דין חלוט. בתגובת הנציב נמסר כי "משיחליט בית המשפט להסיר את הצו, המסכת העובדתית תהא בפני הציבור".
עוד מסר רוזן, כי "בכוונתו להציע לשר המשפטים הצעה לתיקון החוק, באופן שיאפשר לנציבות להמשיך בעבודתה ולקיים את המשימות שהוטלו עליה". הכוונה היא שהשר גדעות סער יסייע להסיר את המגבלות המוטלות על נציב הביקורת בחוק, מגבלות שיזם והוביל פרקליט המדינה הקודם שי ניצן, שבגינן המליץ לו בית המשפט העליון לקבל את עתירת הפרקליטה ולבטל את החלטתו.

הסבר, ותזכורת
לפני שלוש שנים פורסמו ב"פוסטה" דברים מתוך מפגש שערך רוזן עם סנגורים באירוע "פרקליטים על הבר" שערכה לשכת עורכי הדין בנובמבר 2018 בפאב ברח' דיזנגוף בתל אביב, שהמנחה בו מטעם הלשכה היה… עו"ד דב גלעד כהן. רוזן אמר אז בגילוי לב כי הוא נאלץ למתוח את גבולות חוק נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות ממנו הוא שואב את סמכויותיו, כי לדבריו "אי אפשר לחיות עם החוק הזה… חוק הביקורת על הפרקליטות הוא חוק בלתי אפשרי, רק נציב כמוני שלא מתחשב במגבלות החוק יכול לעבוד", אמר רוזן לעורכי הדין, בעיקר סנגורים פליליים, שבאו לשמוע את משנתו, "ב-100 אחוז מהתלונות שאני בודק הפרקליטות טוענת שאין לי סמכות לטפל'.

רוזן נכנס לתפקידו בתחילת 2017 כמבקר מקוצץ כנפיים, לאחר שוועד הפרקליטים ניצח את הנציבה הראשונה הילה גרסטל ו"גירש" אותה מתפקידה, לאחר עימותים בלתי פוסקים. דו"חות הביקורת המערכתיים של השופטת גרסטל – למשל על משך זמן הטיפול של פרקליטות מיסוי וכלכלה בתיקים – הוציאו את הפרקליטות מדעתה. לבסוף, ועד הפרקליטים בתמיכת השרה איילת שקד ופרקליט המדינה דאז שי ניצן הצליח להעביר את חוק "נציבות התלונות על מייצגי המדינה בערכאות" – שהוביל לצמצום סמכויות הנציב. כשרוזן נכנס לתפקידו, החוק המצמצם אותו כבר היה עובדה מוגמרת.

ועד הפרקליטים קיבל בחוק את כל מבוקשו: ביטול ביקורות מערכתיות על ידי הנציב, וסמכות לבדיקת תלונות פרטניות בלבד, מתן הגנות משפטיות שונות לפרקליטים המבוקרים, והחשוב מכל – הגבלות קשות על פרסום החלטותיו של הנציב, שיוכלו להתפרסם רק באישור שר המשפטים, וכמובן חסיון שמות המבוקרים.

רוזן לא הסתיר את כוונתו לפעול לשינוי החוק המגביל הזה, ובינתיים לפעול בהתאם ל"פרשנות" המרחיבה שהעניק לו בעצמו. "אין ביקורת בלי פרסום", הוא נהג לומר.
מאז שנת 2017, הניח רוזן על שולחנם של שרי המשפטים הצעת חוק לשדרוג סמכויותיו:
לתת תוקף מעשי להמלצות הנציב ולחייב את הפרקליטות ליישם אותן;
להסיר את ההגבלות על פרסום החלטות הנציב;
לאפשר לנציב לברר תלונות של פונים ציבוריים (ארגונים ותנועות, ולא רק יחידים), ולאפשר לפתוח בבדיקות יזומות של סוגיות מהותיות או כשלים חמורים בפעילות התביעה.

בדו"חות השנתיים שרוזן מפרסם הוא נוהר לציין: "האפשרות לפתוח בבירור יזום חשובה ביותר  נוכח ריבוי המקרים המצריכים בירור ואשר מגיעים לידיעתו של הנציב אגב טיפולו בתלונות השוטפות או דרך פרסומים תקשורתיים. הותרת מקרים כגון אלו ללא בירור כובלת את ידיה של הנציבות מלברר מקרים קשים ולהתוות באמצעותם מדיניות רצויה".

הצעת החוק של רוזן לא קודמה עד כה. כאמור, כעת בכוונתו להניח אותה על שולחן שר המשפטים החדש גדעון סער, שכבר רמז מצידו כי הוא מתכוון להעניק לרוזן רוח גבית.
בסביבת הנציבות טענו כי עד היום הוא זכה לשיתוף פעולה מראשי הפרקליטות – פרקליט המדינה הקודם ניצן, הנוכחי עמית איסמן, והמשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, וכולם "חיו עם הפרשנות שלו" ונתנו לו לעבוד. זאת בשונה מוועד הפרקליטים שמעדיף ביקורת נגד כל גוף אחר במדינה. עכשיו, המלחמה המשפטית של עו"ד בן אסא זיגלמן והרוח הגבית שקיבלה מבית משפט העליון תחת מגבלות החוק הנוכחי, שאינן מותירות לרוזן ברירה – אלא לשוב לדרוש את תיקון החוק.