מיסים | פלילי | כלכלי | פשיטות רגל | הוצאה לפועל | אזרחי
0522614884 מידע מורחב
משפחה | ירושות | אימוץ ופונדקאות
0524588276 מידע מורחב
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | בינלאומי
מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | כלכלי | צווארון לבן
0509936616 מידע מורחב
משפחה | פלילי | נוער | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד אליה של"ם
אסירים | פלילי | מיסים | כלכלי
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין
כלכלי | הלבנת הון | חילוט | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
גולדמן ושות' – משרד עו"ד
כלכלי | צווארון לבן | עבירות מס | איסור הלבנת הון
עו"ד יוסי חמצני
עבירות מס | פשיעה כלכלית | הלבנת הון | צווארון לבן
עו"ד ניר יסלוביץ'
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | בינלאומי | בתי דין למשמעת
עו"ד עמית זיו
מיסים | כלכלי | פלילי | אזרחי | הלבנת הון | חילוט | ניירות ערך
ד"ר גיל עשת – עו"ד
פלילי | כלכלי | מיסים | מנהלי
עו"ד אייל בסרגליק
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
עו"ד מנחם רובינשטיין
פלילי | כלכלי | אזרחי | אסירים
עו"ד מיכה גבאי
פלילי | כלכלי | אסירים | צבאי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות
עו"ד אמיר מסארווה
פלילי | תעבורה | אסירים | מעצרים וחקירות

דוד רוזן לא מרוצה מסמכויות הביקורת שניתנו לו

דוח נציב תלונות הציבור על התביעה לשנת 2017 מצביע על ירידה תלולה בפניות הציבור. רוזן מביע חשש כי הגוף בראשו הוא עומד חלש מדי, מתלונן על קיצוץ הסמכויות ומבקש סמכויות נוספות

הנציב דוד רוזן. "כיום זוכה הנציבות לשיתוף פעולה מלא"
מלחמתם של הפרקליטים בביקורת והסתלקותה של המבקרת הקודמת של הפרקליטות, הילה גרסטל, גבתה מחיר כבד והולידה נציבות ביקורת חדשה קצוצת כנפיים, שנראית גם כמי שאיבדה אשראי של הציבור.

בסיום שנתו הראשונה של השופט דוד רוזן בתפקיד, מספר התלונות שהוגשו על ידי הציבור נגד מייצגי המדינה בערכאות, רחוק עדיין וקטן בשליש (33 אחוז) ממספר התלונות שהוגשו לפני שנתיים, בשנת "ביקורת הטורבו" של גרסטל, שניפקה דוחות מערכתיים כמעט בכל חודשיים-שלושה.

אלו הם המספרים: בשנת 2015 הוגשו לגרסטל 376 תלונות מהציבור. בשנת 2016 אשר בשלב מוקדם בה (אפריל) התפטרה הנציבה – צנח מספר תלונות הציבור באופן חד ל-223. בתום 2017, עם סיום שנה מלאה לכהונת רוזן בתפקיד, נרשמה רק התאוששת קלה, עם הגשת 249 תלונות, אף שלאחרונה הוסיפה הנציבות טופס מקוון להגשת תלונה ישירות באתר.

רוזן עצמו ציין בדוח סיכום השנה המתפרסם היום: "לא מן הנמנע כי המאבק המיותר והבלתי מובן (של הפרקליטות בביקורת) פגע במספר התלונות שהוגשו לנציבות במהלך שנת 2017". שני הצדדים יצאו מצולקים, אומר רוזן ומוסיף: "ניתן להניח כי במצב דברים אחר היה הציבור מסתייע ופונה יותר לנציבות". רוזן מתנחם כי לפחות כיום "זוכה הנציבות לשיתוף פעולה מלא".

יש לומר כי קיצוץ הכנפיים של הנציבות לא נזקף בהכרח לחובת רוזן. כשקיבל עליו את התפקיד, הוא מצא כעובדה את חוק "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות" ששמט מהנציבות את מחלקת הביקורת המערכתית ופיצל אותה לשניים. החוק שאושר ב-2016 היווה הטריגר הסופי למעשה לפרישת גרסטל. החוק סימל את ניצחונם של הפרקליטים, כשהסמיך את הנציב הבא להמשיך ולעסוק בביקורות פרטניות-נקודתיות בלבד (במענה לתלונות מהציבור), בעוד שהאחריות על ביקורות רוחביות-מערכתיות הועברה אל מבקר המדינה, שידיו מלאות גם כך. המטרה הושגה: פיצול הסמכויות פגע באפקטיביות הנציב.

 
יותר תלונות, פחות מוצדקות. הנציבה הקודמת הילה גרסטל
 
רוזן ומנדלבליט

מתוך 249 תלונות שהוגשו לו בשנה החולפת, רק 41 (14 אחוז) מצא רוזן כמוצדקות, ולמרות השיעור הנמוך, כאן מדובר דווקא בעלייה משנים קודמות. כמעט מחצית מהתלונות נדחו על הסף. כרבע מהתלונות נדחו לאחר בירור ובירורן של 15 אחוז הופסק.

הציבור עדיין לא מודע כלל לכך שרוזן מוסמך לטפל בתלונות על התביעה המשטרתית וגופים נוספים, מעבר לפרקליטות. בהתאם לכך, מספר התלונות שהוגשו נגד התביעה המשטרתית בשנה החולפת מגוחך: 10 בלבד. בניגוד לקודמתו, ובשונה ממגמת החלשת סמכויותיו, רוזן הוסמך דווקא לברר תלונות בנוגע להתנהלות היועץ המשפטי לממשלה, אך גם כאן קציר התלונות מועט ביותר, חמישה אחוזים מכלל התלונות, בניגוד למרכזיותו של אביחי מנדלבליט בשיח הציבורי (יש לציין, כי הנציב אינו רשאי להתערב בהחלטות שהן בתחום שיקול דעת משפטי).

רוזן אינו מרוצה ממצב סמכויותיו כיום, והוא אינו מסתיר זאת. בדוח סיכום השנה הוא מציין כי פנה לאחרונה לשרת המשפטים איילת שקד והעלה בפניה הצעה לתיקון החוק, "לייעול עבודת הנציבות, להרחיב במידת מה את סמכויותיה ולחזק מעמדה כמוסד עצמאי". לדבריו החוק בנוסחו היום "מקשה על הנציבות למלא תפקידה בצורה נאמנה ומקצועית".

בין היתר, רוזן מבקש שיאפשרו לו לברר תלונות של פונים ציבוריים (ארגונים ותנועות, ולא רק יחידים), ולאפשר לפתוח בבדיקות יזומות של סוגיות מהותיות או כשלים חמורים בפעילות התביעה המגיעים לידיעתו – דבר שהוא מנוע מלעשותו לפי הסמכויות הנוכחיות המקנות לו רק בירור תלונות המגיעות מהציבור.

שרת המשפטים איילת שקד. הצעת ייעול על שולחנה

"האפשרות לפתוח בבירור יזום על ידי הנציבות חשובה ביותר", כתב רוזן, "נוכח ריבוי המקרים המצריכים בירור ואשר מגיעים לידיעתו של הנציב אגב טיפולו בתלונות השוטפות או דרך פרסומים תקשורתיים. הותרת מקרים כגון אלו ללא בירור כובל את ידיה של הנציבות מלברר מקרים קשים ולהתוות באמצעותם מדיניות רצויה".

עוד מבקש רוזן לחזק בחוק את עצמאותו כלפי היועץ המשפטי לממשלה. כיום היחסים שלו מול היועמ"ש לא ברורים. מצד אחד, הוא הוסמך לבקר אותו; מצד שני, לפי החוק הוא כפוף אליו בכמה מצבים בהם הוגדר היועמ"ש כבעל וטו על מהלכים של הנציב. למשל, מנדלבליט רשאי להורות על הפסקת בירור, או שאישורו נדרש לבירור תלונות מסוגים מסוימים. "הכפפת הנציב ליועץ המשפטי לממשלה, הנמנה עם מבוקריו, פוגעת בעצמאות הנציב וצבועה בניגוד עניינים אינהרנטי", כתב רוזן, "ויש בכך כדי להחליש את מוסד הנציבות כמוסד עצמאי נפרד לחלוטין מרשויות אכיפת החוק".

רוזן מבקש משקד לתת תוקף ברור ושיניים להמלצותיו, כדי שייושמו, כשלדבריו גם בתחום זה סמכויותיו מעורפלות כיום. הוא מבקש כי על גורמי התביעה יהיה לתקן כל ליקוי עליו יצביע במסגרת זמנים שתוגדר. בנוסף, הוא מבקש "להסיר חסמי פרסום" של תלונות בהן סיים לטפל, ולמחוק סעיף חוק שנועד להגן על התובעים הננזפים על ידו. הסעיף מכפיף את פרסום החלטותיו וביקורותיו של הנציב לכך ש"יימצא עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות (התובע) הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו". לדברי רוזן, מתן פרסום לעבודתו תקל על הלמידה של הגופים המבוקרים והפקת לקחים על ידיהם.

דוגמא טובה. רות דוד  
 
דוגמאות מהשטח

רוזן סוקר בדוח השנתי כמה מההחלטות שקיבל וכבר פורסמו. למשל, החלטתו להעביר לבחינת היועמ"ש בשל חשד לפלילים, את החשד שרות דוד בתפקידה כפרקליטת המחוז, טייחה את חקירת פרשת קופת חולים מאוחדת. רוזן בחן תלונה של משה חברוני, מבכירי הקופה בעבר, ומצא מבדיקה עם פרקליטות המדינה כי מספר פניות שהועברו ממבקר המדינה דרך היועמ"ש לפתיחת חקירות נגד גורמים בקופה, הגיעו לטיפולה של דוד – ולכאורה נבלמו.

לדברי רוזן, נחשפה בפניו "תמונה מטרידה ביותר, שלפיה מסיבות לא ברורות הרוב המכריע של החשדות הנוגעים למנכ"ל הקופה דאז (שמואל מועלם) לא נחקרו מעולם. זאת, למרות שמדובר בחשדות כבדים לביצוע עבירות פליליות משמעותיות, הכרוכות בסכומי עתק. הנציב קבע, כי דברים אלו מקבלים נופך מיוחד נוכח העובדה לפיה בכל החשדות נגד אותו בכיר, שטרם נחקרו, היתה מעורבת מי ששימשה פרקליטת המחוז דאז".

רוזן מפרט גם כמה דוגמאות לתלונות שבירר במהלך השנה ומצא כמוצדקות. במקרה אחד, חשוד התלונן כי למרות שחלפו שלוש שנים ממעצרו, תיק החקירה לא נסגר וארבע פניות ששלח לפרקליטות בבקשה לקבל עדכון אודות מצב התיק לא נענו. התברר, כי בפועל התיק נסגר שנה וחצי קודם, אך הפרקליטות לא דיווחה על כך למשטרה.

במקרה אחר, רוזן מתח ביקורת על טיפול בתיק שהועבר מהמשטרה לפרקליטות בפברואר 2014, ורק באוגוסט 2015, אחרי שנה ושבעה חודשים, הוקצה התיק לפרקליט מטפל. "הסברה של פרקליטת המחוז כי הדבר נבע נוכח סדר עדיפות המשימות ועומס העבודה, אינו מקובל", כתב רוזן.

במקרה נוסף, נמצאה מוצדקת תלונה נקודתית של ראש עירייה, שנעצר במהלך כהונתו בחשד לעבירות מתחום ההונאה, והתיק נגדו נסגר לאחר יותר משנתיים. רוזן דחה את בקשת ראש העירייה לבדוק את התנהלות החקירה משום שהוא אינו מוסמך לכך, אך קיבל כמוצדקת תלונה על כך שהפרקליטות סירבה להעביר לו במשך שנה וחצי את חומרי החקירה לצורך הגשת ערר ושינוי עילת סגירת התיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה. מהפרקליטות נמסר כי מדובר ב"שגגה".

בעקבות מספר תלונות בהן הועלה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים בהליך רענון זיכרון לפני מתן עדות בבית משפט, המליץ רוזן כי הפרקליטות תבצע תיעוד ראיונות עדים בדרך של הקלטה או צילום, כדי לוודא שעדותם לא תזוהם.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לדוח: "הפרקליטות מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור והשיח הפורה בין הגופים. ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם למען קידום שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור. מעיון ראשוני בדוח עולה כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו, כך למשל בנושא נוהל סגירת תיק נגד חשוד. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן