בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה מעסה רפואי מכתב אישום חמור, שייחס לו שני מעשי אונס בשתי מתלוננות שונות.
באירוע הראשון נטען כי נגע בחזה של המטופלת שהגיעה אליו לעיסוי והחדיר אצבעות לאיבר מינה.
באירוע השני נטען כי ביצע חדירה מלאה, לא רק באמצעות האצבעות, במהלך עיסוי למטופלת אחרת.
פרקליטות מחוז ירושלים ביקשה לאמץ את דברי שתי המתלוננות, טענה כי יש אינדיקציות רבות למהימנותן ומדובר במעשים דומים.
המתלוננת הראשונה והפנייה לארגון להב"ה
המתלוננת הגיעה לטיפול שלישי אצל המעסה לאחר ניתוח שעברה וכאבים שסבלה בגב, והיתה מרוצה משני טיפולים קודמים אצלו. לפי הנטען, במהלך העיסוי הנאשם הניח על פניה מסכה קוסמטית אשר הכילה "חומר שטיבו אינו ידוע במדויק, אולם גרם למתלוננת לתחושת טשטוש".
המתלוננת טענה כי לאחר מכן, המעסה הוריד ממנה את המגבת והחזייה, עיסה את החזה שלה, הניח את ידו על איבר המין, הסיט את תחתוניה וביצע החדרת אצבעות ובידו השניה ליטף את גופה, בעוד היא קפואה ומטושטשת.
אולם, מי שפנה ראשון למשטרה היה דווקא המעסה עצמו, העוסק בתחום 16 שנים. למחרת הטיפול, לדבריו, הוא קיבל טלפון ממכר של המתלוננת, י', שהתחזה לבעלה ואמר: "אתמול עשית טיפול לאשתי". לטענתו, י' איים עליו: "דחפת לה אצבע באמצע הטיפול, אני אז*** אותך".
המעסה הכחיש בעדויותיו שנגע באיברים אינטימיים, טען כי הוא מבצע רק עיסויים רפואיים והוסיף כי מדובר בטיפול שגרתי, שהדבר היחיד אשר חרג בו מהרגיל היה שיחת הטלפון שקיבל מ-י' למחרת הטיפול.
לדבריו, הוא נותן טיפול משולב עם כוסות רוח ואבנים חמות, ואינו מבקש ממטופלות לפשוט את בגדיהן התחתונים, אך המתלוננת שהיתה אצלו בפעם השלישית פשטה את החזייה בשונה משני הטיפולים הראשונים.
לטענתו, הוא "פינק" את המטופלת במסכת פנים מאחר שסיפרה לו שיש לה יום הולדת, אך הכחיש שהיה במסכה חומר מטשטש.
סנגורו של הנאשם, עו"ד דותן דניאלי, הקשה על המתלוננת א' בחקירה הנגדית – מדוע לא פנתה לקבל טיפול רפואי למרות שטענה כי סוממה, וכיצד הצליחה לנהוג ברכבה מיד לאחר הטיפול.
בחקירה הנגדית של י', עו"ד דניאלי הקשה עליו מדוע התקשר למעסה והזדהה כבעלה, מדוע איים עליו, ומדוע פנה יחד עם המתלוננת לארגון להב"ה הידוע באג'נדה הלאומנית שלו למניעת התבוללות.
י' הכחיש כי שמע מהמתלוננת שהמעסה הוא ערבי, אך לא נתן הסבר מדוע הם פנו ללהב"ה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
השופטים ירון מינטקביץ, חגית מאק קלמנוביץ ואילן סלע לא נתנו אמון בעדותו של י' וכתבו: "דבריו כאילו התקשר לנאשם על מנת לתמוך במתלוננת, נשמעים מיתממים, ואינם מתיישבים עם כך שהנאשם (המעסה) הוא שהתקשר למשטרה להתלונן על כך שהעד איים עליו".
על הקשר לארגון להב"ה כתבו השופטים: "המתלוננת ו-י' אישרו, שאין מדובר בארגון שמטרתו לסייע לנפגעות תקיפה מינית. העד טען בתוקף, שכלל לא ידע שהאדם שפגע במתלוננת הוא ערבי – והתקשינו מאוד לקבל את דבריו".
על מסכת הפנים הקוסמטית, שלכאורה גרמה לטשטוש במהלך הטיפול, השופטים כתבו: "לדברי המתלוננת בעניין זה אין כל תמיכה חיצונית… מעדות המתלוננת עולה, שלמרות השפעת החומר שהיה במסכה, היא הצליחה לנהוג זמן קצר אחר כך ולא פנתה להיבדק על ידי רופא".
בית המשפט מתח ביקורת קשה על המשטרה והפרקליטות, שלא הביאו ראיות לגרסת המתלוננת בדבר ה"טשטוש" שהוצג כעובדה בכתב האישום.
"לא נערכה כל בדיקה בעניין", קבע בית המשפט. "המאשימה לא הציגה כל ראיה כי בכלל קיימת אפשרות להחדיר לגופו של אדם חומר מטשטש דרך מסכת פנים. היה מקום לצפות כי יבוצעו בדיקות פורנזיות על מנת לגלות האם הוחדרו לגופה של המתלוננת חומרים כלשהם".
"היה מקום לצפות כי היחידה החוקרת תבצע חיפוש במכון, על מנת למצוא את המסכה…", הוסיפו השופטים, "כמו כן, יתכן ותפיסת סרטי מצלמות אבטחה של הכניסה והיציאה מהמכון היתה תורמת להבנת האירוע. הימנעות היחידה החוקרת מלבצע פעולות חקירה אלו, מהווה מחדל חקירה משמעותי הפועל לזכות הנאשם".
יתר על כן, השופטים לא התרשמו מעדות המתלוננת: "לא ראינו כי בדברי הנאשם נפלו סתירות או פרכות, ולא ראינו מקום להעדיף את דברי המתלוננת על דבריו… נותר בליבנו ספק ביחס לאופן קרות האירועים, כפי שתיארה אותם המתלוננת".
זיכוי מאונס מתלוננת נוספת
בית המשפט זיכה את המעסה גם מאישום שני של אונס ומעשים מגונים בצעירה נוספת.
בכתב האישום נטען, כי המעסה הניח על גבה מגבת עם אבנים חמות אבל בהמשך התמקד בעיסוי הישבן. לאחר מכן, המתלוננת הסתובבה על גבה, והנאשם עיסה את החזה ואיבר המין שלה.
לפי כתב האישום, המתלוננת אישרה למעסה להחדיר את אצבעותיו לאיבר המין, אולם אז הוא התפשט וביצע חדירה באמצעות איבר מינו, וזה כבר היה ללא הסכמתה.
בתשובתו לכתב האישום, המעסה טען כי כל המעשים היו בהסכמה והמתלוננת השמיעה במהלך העיסוי קולות של עונג וסיפוק והתנועעה בצורה מינית.
בחקירתה הנגדית, הסנגור עו"ד דניאלי הקשה על המתלוננת מדוע היא לא התכסתה במגבת מתחילת העיסוי ושכבה בחזה חשוף מול הנאשם.
המתלוננת הודתה כי כאשר המעסה עבר מהצוואר והכתפיים אל החזה שלה, היא חשה מוזר אבל היה לה "נעים" והיא לא אמרה דבר.
המתלוננת הודתה גם כי כאשר אצבעותיו של המעסה היו באיבר המין שלה, הוא ביקש ממנה אישור להמשיך. בעדותה טענה כי חשה מנותקת – אך אישרה לו במנוד ראש. לטענתה הבינה שקורה דבר "רע" שאין ביכולתה למנוע, ועליה לתת לזה לעבור כי חשה קפאון ובעבר חוותה תקיפה מינית.
עו"ד דניאלי הטיח במתלוננת כי בראיון הכנה בפרקליטות, אמרה כי במהלך עיסוי איבר המין אף אמרה לנאשם "כן, כן" – אך בעדותה בבית המשפט טענה כי אינה זוכרת וכי היתה קפואה ועצמה עיניים.
"לא נתנה ביטוי חיצוני להיעדר ההסכמה"
השופטים מינטקביץ, מאק קלמנוביץ וסלע כתבו: "המתלוננת אישרה שחשה במהלך העיסוי עוררות מינית והניעה את אגן הירכיים שלה באופן מיני. המתלוננת גם אישרה, שכאשר הנאשם ביקש את הסכמתה להחדרת האצבעות היא אישרה זאת, וכן היא אישרה שתפסה את ידו של הנאשם, באופן שיכול להתפרש כאילו החזיקה אותה על מנת שימשיך במעשיו".
"המתלוננת הכחישה באופן נחרץ את הטענה שהיא יזמה את החדרת איבר המין והדגישה כי לא רצתה בכך, אך מעדותה עולה, כי לא נתנה להיעדר ההסכמה ביטוי חיצוני", ציינו השופטים.
"קושי נוסף שעלה", הוסיפו השופטים, "הוא עדות ידיד של המתלוננת אשר שוחח איתה מיד לאחר האירוע, והתרשם שהיא היתה נסערת בעיקר בשל כך שנסחפה לאירוע מיני למרות שהיה לה בן זוג באותה העת".
השופטים סיכמו: "לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר, כי הנאשם היה מודע לכך לקו אותו מתחה המתלוננת, בין החדרת האצבעות – לה נתנה הסכמה מילולית מפורשת – ובין החדרת איבר המין. לא ניתן לשלול את האפשרות שהנאשם סבר בטעות כי המתלוננת מסכימה לכל מעשיו… על כן אנו מזכים את הנאשם מהמיוחס לו בשני האישומים".
