https://www.youtube.com/watch?v=uijFgjZy2Js
בבית המשפט המחוזי בחיפה הוצג לאחרונה הסדר טיעון בין הפרקליטות לבין סנגוריו של אמיר דלאיכה (23), אחד הנאשמים בתיק רצח חסיב מוסא בקריית טבעון ב-27 בינואר. במעמד הטיעונים לעונש דרשה הפרקליטות לגזור על דלאיכה 28 חודשי מאסר, דרישה שהקפיצה את הסנגורים – עורכי הדין תומר נוה ומוחמד סביחאת.
הסנגורים מחו, מפני שזמן מה קודם לדיון הזה הם גילו שנאשם אחר בתיק הרצח נידון ל-18 חודשי מאסר בלבד. את המידע הזה הם השיגו "ביזע ובדמעות", כהגדרתם, מאחר שמדובר בהסדר חסוי. הסיבה: הנאשם הזה שימש בעבר כעד מדינה נגד ארגון הפשע מוסלי. הסנגורים טענו, כי לא יתכן שעל מרשם ייגזר עונש כזה, בעוד שנאשם אחר בפרשה, אשר נושא באמתחתו אין ספור תיקים פליליים חמורים, נידון ל-18 חודשי מאסר בלבד, רק בגלל ששימש כעד מדינה בתיק אחר.
12 כדורים במרכז המסחרי
בתיק הרצח של חסיב מוסא הואשמו שלושה: דלאיכה, עד המדינה, וקטין בן 17 לו מיוחסת עבירת הרצח מאחר שהיה היורה בפועל. כתב האישום נגד השלושה פירט את השתלשלות העניינים לפני הרצח. לפי הסיפור המתואר, הכל התחיל כאשר הקטין החליט לסחוט כסף מאדם כלשהו, שפנה למכר שלו המתגורר בטבעון וסיפר לו על כך שסוחטים אותו. אותו מכר פנה למוסא, וסיפר לו על פניית הנסחט. ב-27 בינואר אספו המכר ומוסא את הנסחט, ולאחר מכן מוסא התקשר אל הקטין וסיכם להיפגש איתו במרכז המסחרי בכניסה לקרית טבעון על מנת ליישב את ההדורים.
מכתבי האישום עולה כי הקטין נפגש עם דלאיכה ועם עד המדינה בביתו של האחרון, שם עישנו מריחואנה ועד המדינה סיפק לקטין שכפ"ץ. מהפגישה הזו יצא הקטין גם עם תת מקלע מאולתר. הנאשמים וקטין בן 15 נסעו למקום המפגש ועצרו שם. בערך בשעה 21:15 ירדו הקטין ודלאיכה מהרכב והלכו ברגל לכיוון מקום המפגש, בעוד שהנשק הושאר ברכב. במהלך דין ודברים בין הנוכחים התפתח עימות מילולי בין הקטין לבין מוסא. דלאיכה הרחיק את מוסא, אך בעקבות העימות רץ הקטין לרכב, הוציא את הרובה ופתח בירי. הנסחט ומכרו ברחו, בעוד שמוסא ספג 12 כדורים ממרחק קצר, נפצע קשה ומאוחר יותר מת מפצעיו.
עד המדינה והקטין הנוסף עזבו את הזירה והותירו את הנאשם הקטין ואת דלאיכה במקום. אלה התקרבו למונית שחנתה בסמוך וחטפו את המונית יחד עם הנהג, תוך שהקטין הצמיד רובה לראשו. לאחר כמה מאות מטרים הורה לו לעצור, ומיד לאחר מכן נמלט, בעוד שדלאיכה הורה לנהג להסיע אותו לביתו בבסמת טבעון. כשהגיעו, הורה לנהג לא לספר דבר במידה ויזומן לחקירה. לפי האישום, בחלוף יומיים התקשר הנאשם הקטין לקטין השני והנחה אותו שלא למסור דבר במשטרה במידה ויזומן לחקירה.
בתחילה, התביעה ייחסה לקטין עבירות רצח, נשיאת נשק, חטיפה, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה וחבלה במזיד ברכב. לעד המדינה יוחסו אישומים קלים יותר: הדחת קטין לסמים, נשיאת נשק והדחה בחקירה. לדלאיכה ייחסה הפרקליטות נשיאת נשק וחטיפה. התשתית הראייתית התבססה על צילומי אבטחה שתיעדו את הרצח ואת חטיפת נהג המונית, עדויות ראייה של אנשים אשר זיהו את הקטין כיורה, ועדויות מעורבים שהפלילו את הנאשמים במיוחס להם. נהג המונית זיהה את הקטין ואת דלאיכה.
ההסדר של עד המדינה
בשקט בשקט, הפרקליטות חתמה לאחרונה על הסדר טיעון עם עד המדינה, שהורשע לפי הודאתו בסיוע לנשיאת נשק והדחת קטין לסם. גזר הדין כאמור: 18 חודשי מאסר. לכאורה, עונש קל יחסית, אבל אם בוחנים את הקשר ההדוק שלו עם רשויות החוק, ניתן להבין אותו. מדובר בעד מדינה שגויס על ידי ימ"ר תל אביב בשנת 2013 ומאז היה נתון תחת אבטחה כבדה של הרשות להגנת עדים. לנוכח יחסיו המעורערים עם הרשות, הוא נפלט ממנה ומאז זכה לחבילת הגנה מיחידת האבטחה המיוחדת של המשטרה בלבד.
כל ההגנה הזו של המשטרה, למרות שהעד די נכשל במילוי תפקידו: הוא ניסה להפליל כ-10 עבריינים בכירים בשלושה תיקי רצח שלטענתו הם ביצעו, חלקם בשיתוף פעולה שלו ושל קרוב משפחה שלו, ועוד שני מעשי רצח שהוא ביצע עם אותו קרוב משפחה. במהלך המשפט התברר כי עד המדינה שיקר לפחות לגבי רצח אחד, שכן במהלך חקירה בפרשה אחרת התוודה אחד החשודים על הרצח שאותו ייחס עד המדינה הנ"ל לאדם אחר.
בשלב מסוים, עד המדינה שניתנה לו זהות חדשה, עבר להתגורר עם משפחתו בבית פרטי עם חצר וגינה בישוב הפסטורלי קריית טבעון. כאן נוצר הקשר שלו עם הנאשמים האחרים בתיק הרצח של חסיב מוסא.
לכתבה נרחבת על המדינה והקשר לרצח חסיב מוסא – לחצו כאן
במסגרת משא ומתן בין הפרקליטות לבין ההגנה טענו עורכי הדין נוה וסביחאת, לקשיים ראייתיים בתיק. הטענה המרכזית שלהם היתה שלא ניתן להוכיח כוונה פלילית של דלאיכה לגרום למותו של מוסא, ובהתאם גם לא כוונה פלילית בכל הקשור להכנות לרצח. הפרקליטות הסכימה לחתום על הסדר טיעון שבמסגרתו הוגש נגד דלאיכה כתב אישום מתוקן. הוא הורשע בנשיאת נשק והובלתו וכן בסיוע לחטיפה.
כפי שצוין בתחילת הכתבה, במהלך הטיעונים לעונש עתרה הפרקליטות לגזור על דלאיכה 28 חודשי מאסר, למרות שציינה כי אין לה טענה שהנאשם לקח חלק במעשה הרצח, לא בתכנון ולא בביצוע. עם זאת ציינה הפרקליטות: "נבקש לדחות את הטענה שהסיטואציה נכפתה עליו. כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, הנאשם ידע היטב על דבר קיומו של הנשק ברכב, וגם כשהחלו היריות הוא לא עזב את המקום, וגם לאחר שהקטין ירה במנוח מול עיניו, הוא עדיין נשאר במקום, הצטרף אליו לחטיפת המונית, ושלא כטענתו כי הקטין הצטרף אליו לצורך חטיפת המונית… הוא לא עשה דבר כדי למנוע את הסיטואציה…".
עורכי הדין נוה וסביחאת טענו מנגד כי חלקו של הנאשם היה פאסיבי "וגם בעבירה המוגמרת, לא החזיק בנשק… באמצע הנסיעה הציגו לו נשק אך הוא לא יכל למנוע, ובמצב שנוצר גם אין מחלוקת שהוא ניסה להרגיע את הרוחות. זו הסיבה שהמדינה לא הגישה נגדו כתב אישום בעבירת המתה". הסנגורים הפנו זרקור להסדר בין הפרקליטות לבין עד המדינה – הסדר שפרטיו חסויים כמעט לגמרי. "ארבע רציחות, הצתות, שודים", אמרו הסנגורים של דלאיכה במעמד הטיעונים לעונש, "בית המשפט יכול לראות מי האדם שאיתו המדינה עשתה עסקה של 18 חודשים. הסכם שעלה לנו ביזע ודמעות להשיג אותו, אחרי שכולם שמרו עליו והחביאו אותו".
השופט ארז פורת קבע בגזר הדין: "בשים לב לחלקו של הנאשם, תוך מתן דגש למדיניות הענישה בעבירות הנדונות אשר ככלל, הינה מחמירה, ראיתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין עונש מאסר ממשי של 15 חודש ועד 28 חודשי מאסר ברף העליון. אני סבור כי הענישה אליה עתרה המדינה נמצאת במתחם האפשרי במקרה זה, אולם ברף העליון. בקביעת הענישה בתוככי המתחם נתתי דעתי להודאת הנאשם, כמעט בהזדמנות הראשונה, לחלקו במעשים, למצבו המשפחתי כעולה מתסקיר שירות המבחן שהוצג, וכן להבעת החרטה".
לבסוף, השופט השווה את עונשו של דלאיכה לזה של עד המדינה, וגזר גם עליו 18 חודשי מאסר בפועל שיחושבו מיום מעצרו בחודש פברואר. כמו כן הוטלו עליו תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל. משפטו של הקטין הנאשם ברצח מעצם היותו היורה בפועל – עדיין מתנהל.
