הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון קבע ברוב דעות כי אופניים חשמליים אינם נחשבים ל"רכב מנועי" (12 אוקטובר).
ההחלטה שמה סוף למחלוקת שנוצרה עקב פסקי דין סותרים שניתנו בבתי משפט השלום והמחוזי.
בפני בית המשפט העליון הובאו שני מקרים.
המקרה הראשון התרחש ב-20 בנובמבר 2013. ג"א רכב על אופניים חשמליים ברחוב וולפסון בנהריה ונפגע קשה מרכב בו נהג ו"ד, שהיה מבוטח. זמן קצר לאחר התאונה נפטר הרוכב. אלמנתו וילדיו הבוגרים הגישו תביעה נגד הנהג הפוגע, חברת הביטוח ומדינת ישראל.
חברת הביטוח ניסתה לטעון בתגובה כי אופניים חשמליים עונים להגדרת "רכב מנועי" ולכן המשפחה לא זכאית לפיצויים, מאחר שלרוכב לא היה ביטוח חובה. בית המשפט המחוזי קבע שאופניים חשמליים נחשבים לרכב מנועי, מאחר שמדובר בכלי רכב הנעזר במנוע. האלמנה ערערה לבית המשפט העליון וטענה כי התאונה אירעה בזמן שלא היה צורך ברישיון לרכב על אופניים חשמליים. היא הוסיפה כאשר אופניים חשמליים פוגעים בהולך רגל – לא תובעים את חברת הביטוח אלא את רוכב האופניים – מה שמהווה אפליה.
מקרה שני שהובא בפני בית המשפט העליון היה של הולכת רגל שחצתה את הכביש בפברואר 2015 באור ירוק ונפגעה מאופניים חשמליים שחצו את הכביש באור אדום. בניגוד למקרה האחר, כאן התובעת ביקשה להגדיר את האופניים החשמליים כרכב מנועי והגישה תביעה לבית המשפט השלום. היא טענה כי במידה והאופניים החשמליים יוכרזו כרכב מנועי – היא תוכל לקבל פיצוי מקרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). בית משפט השלום קבע כי אופניים חשמליים אינם נכללים בהגדרה של רכב מנועי. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא, ולכן הגישה התובעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
להחלטת השופטים יצחק עמית ודוד מינץ לסווג אופניים חשמליים כרכב מנועי, בניגוד לעמדת המיעוט של השופטת דפנה ברק ארז, יש השלכות משמעותיות. תוצאת ההחלטה תהיה זו: בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב. על כן הולך רוכב האופניים יוכל לתבוע את חברת הביטוח של הנהג הפוגע.
מצד שני, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מקרנית, ועלול להיוותר ללא פיצוי "אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע".
לעומת זאת, הקביעה תביא לתוצאה לפיה בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים כדין מי שנהג ללא ביטוח, והוא לא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב. מנגד, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים יפוצה בהעדר ביטוח על ידי קרנית.
את החלטתם נימקו השופטים בכך שאופניים חשמליים עם מנוע עזר לא נכללו על ידי המחוקק בקטגוריה של רכב מנועי, מה גם שהם דומים לאופניים רגילים. השופט עמית ציין כי "רוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם; הולכי הרגל מהווים כעשרה אחוז אחוז מכלל הנפגעים; וברוב המקרים הפגיעה בהולכי הרגל קלה יחסית, ולרשותם עומד המסלול הנזיקי הרגיל… המחוקק לא הכליל את האופניים החשמליים במצבי הריבוי או במצבי המיעוט שבהגדרת "רכב מנועי.. אין לראות אופניים חשמליים בגדר 'רכב מנועי'. זו המסקנה אליה הגעתי, זו המסקנה אליה הגיעו רוב הערכאות הדיוניות, זו המסקנה שבה מצדדים היועץ המשפטי לממשלה, קרנית, ומלומדי המשפט העוסקים בתחום".
השופטת ברק ארז סברה כי יש לראות באופניים חשמליים רכב מנועי בשל הפרשנות הלשונית של המונח בחוק הפיצויים, בהתחשב בכך שלאופניים החשמליים יש "מנוע עזר".
עו"ד ערן בקר שייצג את משפחתו של ג"א: "מדובר בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שעשה סדר באנדרלמוסיית האינטרסים. קביעתו משקפת את האינטרס הציבורי שבעידוד השימוש באופניים חשמליים ככלי תחבורה ירוק מחד, ושומרת על אינטרס ההסתמכות של רוכבי אופניים חשמליים תמימים מאידך. העובדה כי כל שופטי ההרכב היו תמימי דעים ביחס לקביעה לפיה אופניים חשמליים הינם רכב מנועי אינה יכולה לחול באופן רטרואקטיבי, הינה הלכה למעשה קבלה של טענתנו, לאורך כל הדרך, כי לא ניתן להעניש נפגעים תמימים שלא עברו על החוק, בדרך של שלילת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו להם, וכי לא היה מלכתחילה מקום לניסיונה של חברת הביטוח להתנער מפיצויו של רוכב שנהרג בתאונה עם אופניים חשמליים בשנת 2013!".
