מחיר הבגידה

שתף כתבה עם חברים

עו"ד שני ליבמן על נבגדות ונבגדים, ממליצה לתת לעורכת הדין הנכונה לנהל את ההליך הרגשי שלכם תוך כדי ניהול ההליך המשפטי שלכם, לידיעת הגולשים יוסי כהן וגיא שיקר

אילוסטרציה: @jcomp מאתר freepik

הוא הגיע אליי למשרד לפני כשנה, בן 47, נראה כמו ילד בן 30, ביקש פגישת יעוץ דחופה כי הוא "מזועזע ממה שגילה".
בקול רועד ומשפטים מגומגמים שלא נגמרים הוא סיפר כי לפני ארבע שנים הוא מצא במגירת התחתונים של אשתו ראיות לבגידה ממושכת. עם הבוס. רומן של ארבע שנים, כך גילה, שבהן הבוס היה בביתם, התארח, ולמעשה לקח חלק פעיל בחיי משפחתם.

הוא התעמת איתה, אבל למרות שידע שלא הפסיקה הוא המשיך וחיכה שהיא תתאפס על עצמה, אין מצב שהיא תעדיף רומן על פני פירוק הבית והמשפחה, כך הוא האמין.
לא בדיוק הרומן המיוחס לראש המוסד יוסי כהן עם אשתו הדיילת של הפיננסייר גיא שיקר, ועדיין, בהשראת סיפור השנה של תוכנית "המקור", אפשר להמשיך.

לימים, הרומן עם הבוס הסתיים, אבל לפני כשנה הוא גילה שיש לה רומן חדש, הפעם עם מישהו שעובד תחתיה. גם לאחר שגילה, המאהב מהרומן החדש הוזמן לאירוע משפחתי, ולארוחה משפחתית. כאשר הבעל "המקורנן" פנה לאשתו ו"דרש" שתפסיק, היא איימה כי תרחיק ממנו את הילדים, תשאיר אותו בלי שקל, "אתה יודע כמה קל להרחיק ילדים מהאבות שלהם היום… מה שאני אספר עליך… שאתה אלים, מסוכן ופוגעני… הרי אני ברחתי ממך כי לא הפסקת להתעלל בי".

הצל של עצמו נשאר בבית, אבל פנה אליי, כותבת שורות אלה, פחד להוציא מילה מהפה, סמרטוט בדמות אדם.
שאלתי אותו איך לא שם לב, הרי תמיד יש תסמינים – מצבי הרוח, הטלפון, יחסי אישות, הזלזול שלה.
לדבריו, הוא דווקא כן שם לב, להכל, אבל סירב להאמין.

אחרי שעה ומשהו עם האדון ידעתי שהוא האמין, וידע, אבל עשה הכל כדי שלא להפנים. כי הוא פחד, לאבד את ילדיו, את רכושו, ובעיקר אותה, כי הערך העצמי שלו היה תלוי בה, והיא ניצלה זאת.
בסיום הפגישה הוא הבטיח לשכור חוקר פרטי, שיביא לו תמונות.
שאלתי למה, והוא השיב, "כי אני רוצה הוכחה, גם אם אני יודע, רק אם תהיה לי תמונה היא תתבייש".
הסברתי לו שההוכחות שיש לו מספיקות, ובכל מקרה מצבו הנפשי הקשה הוא עילה מספיק טובה כדי לעזוב.
הוא הבין, והלך, אבל חזר אחרי שלושה חודשים, בלי תמונות, ושבור הרבה יותר.

הוא הסביר שחשב כי אחרי שהיא נתפסה הכל ישתנה, אבל הכל רק החמיר, והוא לא יודע מה לעשות. הוא לא רוצה להתגרש.
יש משפט האומר: בשביל שלום צריך שניים, בשביל מלחמה צריך רק אחד.
לו היו שתי ברירות, להמשיך איתה ולהפוך לצל אדם, או להתגרש, כי אותה הוא לא ישנה.

הפחד הציף אותו, היה קשה מאוד לשכנע אותו שאפשר אחרת. שזוגיות אמורה להרגיש אחרת, שהוא אמור להרגיש אחרת.
ביקשתי ממנו שייתן לי שליטה, ופשוט ינהג כמו בובה על חוט. אני אנחה, אני אנווט, אני אלווה. גם ככה הוא כמו סמרטוט על מגב, אז שייתן לי להיות המגב. והוא בהכנעה רבה נתן.

בניתי לו אסטרטגיה שמפעילה את החסרונות של המערכת לטובתו, ומשום שאנחנו שלטנו בה מההתחלה, זה היה קל. המלכודות הוטמנו, ההתנהגות שונתה, הוא נתן לי להוביל, והשתנה.
האב קיבל כלים להתמודד עם ההסתה של האמא, הוא מנע ממנה כל אפקט שלילי על הילדים ונתן בידיהם כלים להתמודד, הוא פשוט לימד אותם לבקש בעצמם ממנה – להפסיק.

תוך חודשיים היו בידינו גם כל הראיות לאימהות המקולקלת שלה, כמי שמעדיפה רומנים עם גברים על פני ילדיה. הרכוש חולק על פי חוק, למעט כספים שהיא הוציאה לצרכי הרומן שלה (איסוף הנתונים היה כל כך מדויק, שהאישה העדיפה שלא להתמודד עם זה על דוכן העדים ומיהרה לחתום על החזר הכספים).

והוא? היום הוא חי בזוגיות אחרת, מאושרת. הוא כבר לא צל יותר. הוא מדבר משפטים שלמים וקצרים. כי הוא ממהר לחייו החדשים.
ההצלחה האמיתית היתה להפוך צל, לאדם. לצאת מהפחד ולדאוג, שהאדם הנכון ישלם את מחיר הבגידה.

במערכת המשפטית המוגבלת בחוקיה וכליה הוא לא היה מוצא מזור. ובכלל, העניין הוא לא ניצחון משפטי, כי אין כזה. בוגד או בוגדת לא משלמ/ת מחיר, הם הרבה פעמים אפילו יוצאים כאשר ידם על העליונה, במיוחד כאשר הבוגדת היא אישה. מאבק משפטי ארוך מאפשר הסתה, פוגע בילדים ומרוקן נכסים.

והנה המציאות המשפטית:
אם הוא היה פותח הליך משפטי לפני שנה, היה זועק את בגידתה, בבית הדין הרבני היו שואלים אותה אם היא מוותרת על כתובה, והיא היתה עונה שכן כי גם ככה היא רוצה להתגרש.
רכושית? גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה, היא היתה מקבלת חצי מהכל.

עו"ד שני ליבמן

ילדים? היא היתה טוענת למסוכנות והם היו מתחילים הליכים של כשנתיים עם עובדת סוציאלית, ובכל מקרה, עד שהוא היה רואה את ילדיו בזמני שהות שווים כמו היום הוא היה מאבד צלם אנוש.
במדינת ישראל נוצרה מציאות משפטית מסוכנת – אשמה מתוקף מגדר.
איך אומרים השופטים? כאשר יש ספק אין ספק, משמע, צעקתי שהוא מסוכן, בוא נניח שכן וננסה להוכיח שלא. שהוא יטען שהכל זה בגלל שהוא תפס אותה בוגדת, זו תהיה הצדקה למסוכנותו, בכל זאת הוא תפס אותה, אז הבחור הזה שלא יכול היה להוציא משפט שלם מהפה, בוודאי מסוכן. מקנאה. מרכושניות. מאובדן התמימות.

המחיר האמיתי משולם על ידי הילדים. ההרחקה מהאב. השימוש ככלי במלחמה לא להם. התפיסה של האב כ….?!
שלא תבינו לא נכון, הרבה עוולות נעשות לנשים ולאימהות, בחסות החוק, אבל הטבעיות שבה אישה מוגדרת כמין החלש גורמת לכך שהגבר הוא האשם האולטימטיבי, גם כאשר האשה עושה את הפשע.
המין החלש – מי אמר?!
א ס ט ר ט ג י ה מחוץ לקופסא.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
2 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות