על פי הדוח האחרון של פאנל האקלים הבינלאומי של האו"ם, נזקי ההתחממות הגלובלית עתידים לתת את אותותיהם מוקדם בהרבה מהצפוי. האו"ם והמדינות החברות בו מנסים לעשות את המיטב על מנת למזער את הנזקים. אבל מה עם הרשויות המקומיות?
"בכל הקשור לייצור אנרגיה נקייה, חשוב מאוד לפעול ברמה המוניציפלית", סיפר לנו שלמה יעקובסון, יזם בתחום האנרגיה. ליעקובסון עבר עשיר בתעשיית הדלק הישראלית והוא מכיר היטב את הקשרים שבין משרד האנרגיה, העיריות וספקי הדלקים. "על מנת לעזור לעיריות להתייעל באנרגיה ולהסתגל לאקלים, משרד האנרגיה יצא ב-2021 עם פיילוט בשם "תכנית המאיץ", שמטרתה היא לפתח חוסן אקלימי ולהגדיל את השגשוג המקומי".
הרשויות המקומיות – קריטיות למאבק בהתחממות הגלובלית
משרד האנרגיה בחר מספר רשויות מקומיות בארץ להרצת "תכנית המאיץ": אשכול רשויות המפרץ, חיפה, מועצה אזורית חוף הכרמל, נתניה, כפר סבא, אשכול השרון, רעננה, חולון, לוד, בית שמש, ירושלים ואשדוד. התכנית הובלה ע"י שר האנרגיה לשעבר, ד"ר יובל שטייניץ.
מגוון רחב של יועצים ומומחים סייעו לעיריות לממש את התכנית, תוך כדי שימוש בכלים ייעודים. "השלב הראשון של "תכנית המאיץ" היה למעשה בדיקה מקומית מקיפה של השפעות שינויי האקלים ופליטות החממה בשטח הרשות. בהתאם לממצאים, משרד האנרגיה גיבש תכנית פעולה. השאיפה היא להגיע ל- 30% ייצור אנרגיה מתחדשת עד 2030", הוסיף יעקובסון.
למה לערב דווקא את הרשויות המקומיות? לא עדיף כבר לחוקק חוקים ברמה המדינית?
שלמה יעקובסון: "ממשלת ישראל שיתפה פעולה עם השלטון המקומי באופן מלא. למעשה, הפרויקט הזה הוא רק צעד במה שמכונה "החלטה 541", שהיא התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה. צריך להבין כי הפעולות הראשונות צריכות להיות ברמה המקומית מפני שהרשויות המקומיות והתושבים שלהן מושפיעים באופן מיידי וישיר משינוי האקלים. העיריות הן אלו שיכולות לעשות את הצעדים המשמעותיים ביותר אל עבר הורדת צריכת האנרגיה וייצור אנרגיה מתחדשת".
מהי חשיבותה של תכנית המאיץ?
שלמה יעקובסון: "אתם צריכים להבין ש"תכנית המאיץ" היא מהלך היסטורי. היא מסמלת את תחילתה האצלת סמכויות רבות יותר לשלטון המקומי. כמו כן, זו תכנית מוצלחת מאוד שתעזור לנו לעבור לייצור חשמל מאנרגיית השמש בקלות רבה הרבה יותר בעזרת פריסת נקודות הטענה למכוניות חשמליות, הצללת רחובות, התייעלות באנרגיה פריסת פאנלים סולאריים ומהלכים אחרים נוספים".
לא הכל ורוד (וירוק)
בנוסף ל"תכנית המאיץ" (שמיועדת ל-12 רשויות עירוניות בלבד), המשרד להגנת הסביבה פרסם קובץ שאמור להדריך את הרשויות המקומיות להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו. המסמך אמנם זכה להערכה, אך היו מי שביקרו את העובדה שלא הגיע עם תקציב להכנת התכנית. "יש פער בין התיאוריה לפרקטיקה", אומר שלמה יעקובסון.
המדריך סוקר תחומים שונים כגון ניהול מים, אנרגיה, צל והיערכות לשריפות. הוא מכיל טפסים שונים בהם ניתן למפות את העיר במדדי חום, תשתיות אקולוגיות, מפלס מי הים, שיעור בנייה ירוקה ועוד. כמו כן, המסמך מסביר את החשיבות של נטיעת עצים, וממליץ להימנע מכריתת עצים נוספים. "פן מעניין נוסף של המדריך לרשויות העירוניות מתמקד בהערכות הפגיעות החברתית שעלולה להיווצר בעקבות אירועי אקלים קיצוניים. צריך לזכור כי אוכלוסיות עניות מועדות לפגיעות רבה יותר במצבים אלו".
יחד עם זאת, המדריך לפרקים לא ריאלי. ניתן לקרוא במדריך על דוגמאות מעיריות שונות בעולם שגיבשו מטרות למימוש, כמו היעד שעיריית פריז הציבה – להתאים את כל רחובותיה לרכיבה על אופניים עד שנת 2024. "רשויות רבות בישראל רחוקות מיעדים אלו, אין להן מספיק כסף או כוח אדם לשם כך", אומר יעקובסון. "ללא הקצאת תקציבים מתאימים, תקני כוח אדם והכשרות, העיריות לא יצליחו לתת מענה אמיתי למשבר האקלים, וזו בניגוד לכל מה שקורה עם תכנית המאיץ, שהיא מצוינת לדעתי".
מה אנחנו, בתור אזרחים, יכולים לעשות בינתיים בנושא?
שלמה יעקובסון: "כרגע, מה שחשוב זה מודעות. חשוב להסביר לכל מי שמכירים את חשיבותן של פעולות ותכניות כגון תכנית המאיץ. וכמובן – לצמצם את צריכת האנרגיה כמה שניתן ולדאוג למחזר".
