פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד שמונה נאשמים בתיק שזכה לכינוי "פרשת חניבעל", במרכזו מה שמוגדר על ידי המשטרה "כנופיית פיתוי" שסחטה אנשי עסקים בדרום.
כתבי האישום הוגשו הודות לחקירה סמויה ומורכבת של היחידה המרכזית במשטרת מרחב נגב.
מהחקירה עלה כי חברי הכנופייה פעלו במהלך חודש מרס: נשים יצרו קשר עם הקורבנות תוך הצגת מצגי שווא והזמינו אותם למפגשים, במטרה להביאם למקומות מבודדים, שם חיכו להם יתר חברי הכנופייה לצורך חטיפה וסחיטה באיומים.
מעצרם של המעורבים התבצע על ידי ימ"ר נגב בסיוע לוחמי לוט"ר מהמשמר הלאומי דרום במג"ב, ובהכוונת יחידות המודיעין במחוז הדרומי.
הנאשמים הם:
איבראהים אלענאמי (45) מכסיפה. אסיר עולם בכלא שקמה.
מוחמד אלעביד (24) מרהט.
עבד מטאלקה (22) מרהט.
אילי ליאל כהן (23) מתל אביב.
סופיאן חסן (25) מערד.
עבדאללה עטאונה (24) מחורה.
רימאן תראבין (44) משגב שלום, בעלת סלון כלות ביישוב.
ספא אבו רקייק (31) מלקיה.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו – עבירות סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע (חטיפה לשם סחיטה), ניסיון סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, שיבוש והפרת הוראה חוקית, נשיאת נשק וירי מנשק חם.
לפי האישום הראשון המיוחס לנאשמת ספא אבו רקייק, איבראהים ומוחמד כיבשו תוכנית עבריינית שבעיקרה גיוס נשים שיפנו בתחבולה ובמצגי שווא לאנשי עסקים שייבחרו מראש, במטרה לפתות אותם להגיע למפגש אינטימי שלאחריו ייחטפו וייסחטו באיומים.
נטען כי מוחמד פנה ב-8 במרס למספר מתווכי דירות בבאר שבע, בחיפוש אחר דירה להשכרה לטווח קצר של שבוע, והציג בפני המתווכים מצג שווא שלפיו עבר להתגורר בעיר לרגל עבודתו והוא מבקש לבחון את התאמת המגורים בטרם יחתום על חוזה ארוך טווח.
עוד נטען כי בהמשך, הנאשמים השונים קשרו ביניהם והצטרפו לתוכנית העבריינית. לפי כתב האישום, תראבין התבקשה על ידי אחד הנאשמים לאתר אישה "בעלת חזות מושכת" לצורך התוכנית, והיא לכאורה זו ש"גייסה" לטובת הנושא את ספא אבו רקייק.
מכתב האישום עולה, כי בהתאם להנחיות אסיר אלענאמי ספא קיבלה טלפון מבצעי, כסף מזומן ומספר הטלפון של הקורבן – איש המחזיק מספר עסקים בתחום הרכב – כדי לתאם עמו מפגש.
נטען כי לאחר דין ודברים והתנהלות מוקדמת, השניים קבעו להיפגש ביער חצרים סמוך לחצות. עם הגעת חלק מהנאשמים לנקודת המפגש, אחד מהם הבחין ברכב בילוש משטרתי, מה שהוביל לביטול המפגש.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
באישום שני נטען כי לאחר תיאומים מוקדמים נקבעה פגישה נוספת בין ספא והקורבן. כשהקורבן הגיע למקום, כך נטען, אחד הנאשמים שלף אותו מהרכב, ירה ירייה באוויר ואיים עליו: "אני הורג אותך אם אתה לא מביא כסף".
לפי כתב האישום, נאשם החזיק גרזן בידו הצמיד אותו לירכו של הקורבן.
בכתב האישום נטען כי לאחר מכן חלק מהנאשמים ואנשים נוספים היכו את הקורבן נמרצות, אחד מהם הצמיד אקדח לראשו ולתוך הפה שלו ודרש להשיג ממשפחתו שני מיליון שקל, תוך הצגת מצג שווא לפיו הכסף דרוש לרכישת עסק בפשיטת רגל.
מכתב האישום עולה כי הקורבן הציע לשלם להם 20 אלף שקל ובתגובה אחד החוטפים צעק: "תירה בו, תהרוג אותו".
הפרקליטות טוענת כי נוכח האיומים שספג, הקורבן התקשר לבנו וביקש ממנו להעביר אליו כסף. כשחשדו החוטפים כי הקורבן הצליח לחשוף את מיקומם, הם גנבו ממנו את הטלפון, נטלו ממנו 1,000 שקל ונמלטו מהמקום.
מממצאי החקירה ומכתב האישום עולה זה קדמו ניסיונות נוספים להוציא לפועל חטיפות דומות על ידי אותם חברי כנופייה, אך אלה סוכלו בשלבים שונים.
כך למשל, בתיק ישנם שלושה קורבנות נוספים, ביניהם אב ובנו שמנהלים מוסך בבאר שבע. השלישי הוא בכיר בחברת אחזקות נדל"ן גדולה.
התשתית הראייתית שגיבשו חוקרי הימ"ר מתבססת על עדויות שנגבו (כולל כאלה מפלילות של הנאשמות), דוחות מעקב, נתוני תקשורת, התכתבויות, צילומי אבטחה ועוד.
לפי הפרקליטות, כאשר הוטחו הראיות בנאשמים, הם הכחישו את המיוחס להם או שמרו על זכות השתיקה.
לצד כתב האישום הוגשו בקשות להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. הפרקליטות טוענת בבקשות: "מסוכנותם של הנאשמים אינה נובעת רק ממעשי החטיפה אלא מהתכנון המוקדם והמוקפד. הנאשמים 'צדו' את הקורבנות שלהם תוך שימוש בנערות פיתוי. זהו ניצול ציני של אמון אנושי בסיסי, המעיד על היעדר עכבות מוסריות. מי שמתכנן בקפידה מלכודת דבש מתוחכמת, מפעיל נערות פיתוי, מצטייד בנשק חם ויוצא למבצע חטיפה וסחיטה כאל מבצע צבאי – אינו יכול לטעון למעידה חד פעמית. זוהי דרך חיים עבריינית המלמדת כי כל חלופת מעצר לא תוכל לאיין את המסוכנות הנשקפת מהם".
עוד עולה מבקשות המעצר, כי מעבר לנאשם איבראהים שהינו כאמור אסיר עולם, גם הנאשם כהן מוכר למשטרה ותלוי ועומד נגדו הליך פלילי המתנהל בימים אלו.
את הנאשמת ספא אבו רקייק מייצג עו"ד אייל אביטל.
את רימאן תראבין מייצג עו"ד סלימאן אבו שעירה.
