בית המשפט המחוזי בירושלים הכריז על דוד סופר (61), תושב אשדוד, כבר-הסגרה לאוסטריה, המבקשת להעמידו לדין על עבירות הונאה והלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה בינלאומי, לו מיוחסות הונאות ונסיונות עוקץ בהיקף של 100 מיליון אירו.
סופר הוא רואה חשבון בהשכלתו, שעלה לארץ מצרפת לפני 20 שנה. לפי בקשת ההסגרה, הוא הניח תשתית כלכלית להתארגנות עבריינית שפעלה בדפוס המכונה "עוקץ הפרזידנט". מתחזים חברי הארגון פנו לחברות באוסטריה, גרמניה וצרפת תוך שהם מתחזים בדואר אלקטרוני למנכ"לים של החברות. המתחזים הינחו את עובדי הנהלת חשבונות לבצע העברות כספים לחשבונות בסלובקיה, כחלק מ"מהלך חשאי" של הפירמות, כביכול, לרכישת חברות אחרות. כדי לרכוש את אמונם של הקרבנות, בוצעו אליהם פניות נוספות ממתחזים כעורכי דין המלווים את העסקאות.
הנוכלים השותפים בעוקץ הם אזרחי כמה מדינות, בהם צרפתים, גרמנים וישראלים. החקירה העיקרית נוהלה באוסטריה, כיוון שהנעקצת העיקרית היא חברה אוסטרית שאנשיה הובלו להעביר 54 מיליון אירו לחשבונות קש בסלובקיה. בסוף שנת 2017 התקבלה במשטרת ישראל בקשה לעזרה משפטית מאוסטריה, אשר ביקשה לפתוח בחקירה נגד האזרח הישראלי סופר, אשר הוביל לפי החשד פעולות הלבנת הון של הרשת.
החקירה הוטלה על המחלק הכלכלי בימ"ר לכיש. מהראיות שנאספו באוסטריה ובחקירת משטרת ישראל עולה כי סופר לכאורה הוא שהקים מערך חברות וחשבונות קש בסלובקיה, שקלט את כספי ההונאה שהועברו על ידי החברות המשוטות. במסגרת עבודתו, סופר התמחה בהקמת 'חברות מדף' ופתיחת חשבונות בנק במקומות שונים בעולם. השירותים הללו יכולים להיות לגיטימיים, אך במקרה זה לפי החשד, הוא סיפק שירות פלילי לארגון פשיעה.
מבקשת ההסגרה עולה כי סופר רכש 17 חברות סלובקיות שהוקמו לבקשתו, מחברה מקומית המספקת שירותי הקמת חברות תמורת אלפיים אירו לכל חברה. בראש כל אחת מהן העמיד לכאורה "קופים" ומינה מנהלי קש זרים, ופתח חשבונות לכל החברות האלה בבנק טטרה הסלובקי, תוך שימוש במסמכים נוטריוניים מזויפים לכאורה. על פי הנטען, סופר שמר בידיו את השליטה בחשבונות, עד שהוזרם אליהם הכסף על ידי החברות הנעקצות. על פי החקירה, הכסף מחשבונות סלובקיה הועבר לחשבונות בסין וחלקו לכאורה גם לישראל. כאמור, נטען כי כ-50 מיליון אירו נעקצו מחברה באוסטריה, אך בוצעו עוד קרוב ל-20 נסיונות עוקץ של חברות אירופיות אחרות, על ידי ארגון הפשיעה. בחלק מהמקרים אף בוצעו העברות על ידי אותן חברות, אך הן הוקפאו לפני שהכסף נפל בידי הפושעים.
עם מעצרו של סופר באשדוד לפני כשנה, הגיעו גם חוקרים מאוסטריה לארץ במסגרת שיתוף הפעולה בין המדינות. לסופר נתפסו נכסים בשווי 22 מיליון שקל, כולל דירות רבות באשקלון, אשדוד ונתניה. הוא טען בפני חוקרי ימ"ר לכיש כי הוא מתפרנס רק מדמי שכירות של אותן דירות בשווי 50 אלף שקל בחודש.
בחקירתו, הודה כי עסק בהקמת חברות בחו"ל וטען כי עשה זאת עבור אדם אחר. בעקבות עדותו, עצר חוקרי הימ"ר צרפתי-ישראלי נוסף בחשד למעורבות, אולם הוא שוחרר והחקירה בעניינו נמשכת. סנגורו של סופר, עו"ד עמית חדד טען כי הראיות אינן ברף הראייתי הנדרש להסגרה. הראיות כוללות עדויות ותכתובות בין סופר לגורמים בסלובקיה שסיפקו לו את שירותי הקמת חברות הקש. לדברי עו"ד חדד, הראיות מוכיחות לכל היותר, כי סופר עסק בפתיחת חברות תוך זיוף מסמכים, אך הן אינן מצביעות על קשר לפעילות העבריינית של ההונאה. לדבריו, קיימות אף ראיות הפוכות המוכיחות כי לסופר לא הייתה שליטה בחשבונות, וכי הוא פתח חברות בתשלום, והתנתק מהן ברגע שסיים את הליך פתיחתן.
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים חנה מרים לומפ קבעה בהחלטתה, כי די בראיות התביעה כדי לבסס "אחיזה לאישום" באוסטריה. אשר לראיות ההגנה שהציג עו"ד חדד, קבעה השופטת כי "אכן מדובר בראיות משמעותיות… עם זאת, המקום לבררן הוא בהליך העיקרי, ולא בדיון בעתירה להסגרה. אכן ישנה אפשרות כי המשיב לא ידע על ההונאה, ורק פתח חברות באמצעות חשבונות תוך שימוש במסמכים מזויפים. אף ייתכן, כי למשיב לא הייתה שליטה בחשבונות בזמן ביצוע ההונאה… ואולם, על מנת להגיע למסקנות אלו, יש לדון באמינותן של הראיות, ולקבוע ממצאי מהימנות ביחס לעדותו של המשיב", ולצורך כך יש לנהל משפט. בכוונת סנגורו של סופר להגיש ערעור לבית משפט העליון.
