המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה לאלי כהן, בכיר לשעבר בוועד עובדי התעשייה האווירית, על כוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ועוד. מכתבי שימוע נשלחו גם לשמעון פריתס, מנהל מפעל בתעשייה האווירית, ולאמג'ד ביראני, מנהל בחברה קבלנית לצביעת מטוסים, בגין עבירות קבלת דבר במרמה והפרת אמונים לכאורה.
כהן היה רשמית "עוזר מנהל אבטחת איכות" במפעל אביזרים של התעשייה האווירית, אבל בפועל היה האיש החזק במפעל ומהחזקים בתעשייה האווירית כולה, כחבר ועד העובדים במשך 28 שנים. כמקורב לח"כ חיים כץ, לשעבר יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית המיתולוגי ובהמשך שר הרווחה, היתה לכהן עוצמה רבה הן מול הנהלת המפעל והן מול עובדי התעשייה האווירית, והוא היה אחד הגורמים הקובעים את קידומם.
כתב החשדות ששהגישו התובעים, עו"ד טל פרג'ון ועו"ד ליאור אחרק, מייחס לכהן שוחד בחירות הקשור בהפעלת לחץ ברוטלי על עובדי התעשייה האווירית להתפקד לליכוד ולהצביע עבור כץ בפריימריז, תוך "גביית" התמורה מכץ באמצעות תפקידים נוספים מחוץ לתעשייה האווירית.
לכהן, , שפרש בינתיים לגמלאות, מיוחסות גם עבירות של הטיית מכרז עבור מקורבים, מרמה בהחזרי הוצאות, ועוד.
שוחד באמצעות מוצרי מזון
כמו בתיקי שחיתות אחרים, כתב החשדות מתאר תמונה המתחילה בנהנתנות אישית. כחלק מתפקידו בוועד היה כהן יו"ר ועדת הזנה ובין מקבלי ההחלטות בשיתוף עם ההנהלה בכל הנוגע להעסקת ספקי מזון. לפי החשד, הוא ניצל את כוחו והשפעתו על מנת לדרוש ולקבל לכאורה שוחד מספקי המזון של החברה, לשימושו האישי ולחלוקה למקורביו.
לפי כתב החשדות, כהן קיבל טובות הנאה מבעלי תפקידים בחברת נורקייט, שזכתה במכרז ההסעדה. מנהל המזנונים היה מכין חבילה עם מוצרי חלב, גבינות, טחינה ועוגיות אחת לשבוע עבור כהן. עובדי המפעל היו נשלחים על ידי כהן לאסוף את חבילות המזון למשרדו ולמחסנים שלידם. לפי הנטען, בסיום יום העבודה כהן ביקש מהם להעמיס על רכבו את מוצרי המזון וארגזי שתייה, שעל חלק משמעותי מהם הוא לא שילם לכאורה. לפי החשד, הוא דרש טובות הנאה גם מיצרני המזון.
כתב החשדות מתאר כי "כשנה וחצי עובר לחקירה כהן היה מקבל אחת לשבוע שתי כיכרות לחם וחבילת פיתות. לאחר מכן ביקש להחליף את הפיתות בג'בטות ומאוחר יותר התחיל לקבל ארבע כיכרות לחם מיוחד, תשעה דגנים או כוסמין, לחמים שונים בהתאם לבקשתו". אחת לשבוע, לפי החשד, הוא קיבל מספק הירקות ארגז בשווי 150 שקל לערך. הספק היה נעזר בכהן באישורי כניסה לתעשייה האווירית, בתשלומים שמתעכבים ובהתנהלות מול נורקייט. שווי מוצרי המזון שקיבל נאמד באלפי שקלים.
מרמה בהחזר חשבוניות דלק
בנסיעות עבודה לחו"ל כהן דאג להצטייד לפי הנטען בשתי קבלות בכל תדלוק בתחנת דלק: בדלפק התחנה חייב את הכרטיס מראש בסכום גבוה ולאחר מכן ביצע תדלוק בסכום נמוך. חברת האשראי זכתה אותו בגין ההפרשים, אך לפי החשד בדו"ח ההוצאות הוא דרש החזר גם עבור החשבונית שבוטלה, וההפרשים הסתכמו ב-4,000 דולר.
התערבות במכרז
חברת א.ב שירותי תעופה בבעלות משפחת ביראני מדליית אל כרמל סיפקה שירותי צביעה וניקיון למטוסים. האחים ביראני וכהן קיימו יחסים קרובים. נטען כי חברת א.ב. שילמה עבור תיקון רכב מזדה שבבעלות כהן בסך 4,000 שקל. במקרה אחר מכר כהן לאמג'ד ביראני רכב שטח מסוג האמר ולא קיבל תמורה עד למועד החקירה. נטען גם כי אמג'ד וכהן נתנו אחד לשני הלוואות במזומן.
לפי החשד, כהן התערב להטיית מכרז עבור חברת א.ב, לביצוע שירותי ניקוי והכנה לצביעה של חלקי מסוקים, בהיקף 500 אלף דולר. לאחר ביטול מכרז בהשתתפות מספר חברות, נערך מכרז סגור בהשתתפות א.ב. וחברה אחת נוספת (אמיטול). לפי כתב החשדות, כהן הזמין את ביראני לפגישה יחד עם פריתס, ממלא מקום מנהל מפעל אביזרים בתעשייה האווירית שכהן סייע במינויו. לפי החשד, כהן הנחה את פריתס במהלך הפגישה לגלות לביראני את המחיר ששילמה התעשייה האווירית למתחרה אמיטול על עבודות קודמות, פריתס נענה ובכך לפי החשד סייע לחברת א.ב לזכות במכרז. כהן חשוד בסיוע לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים. ביראני חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
בחירות
ביוני 2015 היה יום היסטורי בתעשייה האווירית: כץ נאלץ להתפטר מתפקיד יו"ר הוועד אחרי עשרות שנים, אחרי שמונה לשר בממשלה. לפי הנטען, כהן כינס את עובדי המפעל בעטרות ודרש מהם לבחור כנציגים לוועד את מקורביו אהוד נוף וחיים אזולאי. אחד העובדים פנה אליו וסיפר שאשתו חולת סרטן וצפויה לעבור טיפול בבית החולים ביום הבחירות. לפי הנטען, כהן השיב לו: "עוף מפה".
ביום הבחירות לראשות הוועד היה העובד עם אשתו בבית החולים. כהן התקשר אליו, ולפי הנטען אמר לו: "אם לא תגיע לפה אני אזיין אותך ואדאג שלא תקבל שום דרגות וכל המשתמע מכך". העובד נאלץ לנטוש את אשתו באמצע הטיפול הכימותרפי ונסע למפעל על מנת להצביע. לכהן מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים, בשל שימוש בכוח והשפעה לאלץ את העובד להצביע פן יתנכל לו.
שוחד כקבלן קולות עבור ח"כ כץ
לפי כתב החשדות, כהן נהג להשפיע על עובדי התעשייה האווירית להתפקד לליכוד ולהצביע עבור כץ בפריימריז. לפי הנטען, בשנת 2016 כהן פנה לאתי עטיה, כיום חברת כנסת מהליכוד, שהיתה ראש המטה של כץ במשרד הרווחה, ולפני כן מזכירתו בוועד עובדי התעשייה האווירית. כהן דרש מעטיה ומבכירים אחרים בלשכת שר הרווחה, לפי החשד, שכץ ימנה אותו לתפקידים. נטען כי כהן קשר בין פועלו עבור כץ בתקופת הבחירות לבין דרישת הג'ובים.
לפי החשד, כהן איים כי אם דרישותיו לא יתקבלו, הוא לא יסייע לכץ בבחירות עתידיות. בסופו של דבר כץ מינה אותו לחבר ועדת המשנה לענייני נכות בביטוח הלאומי (כהן עצמו, אגב, סובל מנכות קשה). בקשה אחרת מכץ שלא התמלאה היתה למינויו כחבר סיעת עוז בהסתדרות.
התיק נגד ח"כ כץ נסגר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אך לכהן יתקיים שימוע גם בעניין זה, בחשד לשוחד בחירות. העבירה נקראת "שחיתות ואיום" לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, ומהותה היא "קבלה או הסכמה לקבל שוחד תמורת הסכמה להשפיע על אחר שיצביע עד רשימת מועמדים מסוימת או מועמד מסוים".
הפרשה נחקרה על ידי היחידה הארצית לפשיעה כלכלית – מחלק חברות ממשלתיות – בלהב 433. כזכור, במסגרת חקירת פרשות שחיתות בתעשייה האווירית נחקר גם בנו של ח"כ כץ, יאיר כץ, בחשד לסחיטה באיומים של עובדים בעניין התפקדויות כפויות לכאורה של עובדי החברה לליכוד ועבור אביו. כן נחקרו בכירים נוספים בוועד החדש.
מהפרקליטות נמסר כי בעניין יאיר כץ ואחרים טרם התקבלו החלטות.
סנגורו של כהן, עו"ד ליאור אפשטיין, מסר בתגובה: "השוואה בין כתב החשדות ובין כותרות העיתונים ביום פרוץ החקירה מלמדת על שתי פרשות שונות שהמשותף היחיד להם הוא עיסוק בוועד העובדים של התעשייה האווירית. לפרשה כפי שהיא מתוארת בכתב החשדות יש בידנו להציג תשובות טובות ועובדות מוצקות, ואנחנו בטוחים שחברינו בפרקליטות ישמעו אותן בסבלנות ויבחנו אותן בהגינות".
