באופן יוצא דופן, בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערר נגד תפיסת כספים של קבלן החשוד בתיק שוחד והלבנת הון. השופט יצחק עמית הורה על שחרור יותר ממיליון שקל מתוך הכספים שהוקפאו לקבלן במסגרת חקירת יאל"כ-להב 433, ונענה לבקשת הערר שהוגשה באמצעות עורכי הדין דוד יפתח וד"ר איתן פינקלשטיין.
מדובר בקבלן תשתיות מנצרת, אחמד שתיווי, החשוד במתן שוחד למהנדס עיריית טירת הכרמל ולבכיר ברכבת ישראל. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ארז מלמד, קיבל בחודש יולי את בקשת ההגנה לשחרור חלק מהתפוסים בתיק, בהתאם לצו התפיסה אשר הגביל את הקפאת הכספים המגיעים לקבלן מעבודות ציבוריות, בגין חוזים שנחתמו בשנים 2019-2020 בלבד.
אחת המחלוקות בתיק נגעה לפרויקט "סקייט פארק", שביצע שתיווי בטירת הכרמל. המשטרה הציגה את חוזה הפרויקט ועליו חתימת גזבר העיריה מפברואר 2019 – בתוך התקופה המיועדת לכאורה לחילוט. מנגד, הסנגורים הציגו את "צו התחלת העבודות" באותו פרויקט שהתקבל מהעירייה בספטמבר 2018, לרבות אסמכתאות לעבודה בתקופה אשר אינה מיועדת לחילוט. השופט מלמד קיבל את עמדת ההגנה וקבע כי הכספים במסגרת החוזה ישוחררו לקבלן החשוד בתיק השוחד. בדומה, ההחלטה קבעה גם כי ישוחררו כספים המגיעים לחשוד בגין עבודות שביצע ברכבת ישראל.
המשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי. השופט מיכאל קרשן דחה את הערר המשטרתי על שחרור כספים המגיעים לחשוד בגין העבודות ברכבת, אך קיבל את הערר על שחרור הכספים מעיריית טירת הכרמל.
ההגנה הגישה בקשת רשות ערר לבית משפט העליון. באופן יחסית חריג, השופט יצחק עמית קיבל את בקשת הערר ודן בתיק "בגלגול שלישי". השופט עמית קבע כי צו התחלת העבודות מהעירייה והאסמכתאות הנוספות מוכיחות כי בפועל ההסכם עם הקבלן נחתם במהלך שנת 2018 ("התקופה המותרת") וכנראה נחתם אף על ידי ראש העיר, גם אם גזבר העירייה חתם עליו מאוחר יותר, רק בפברואר 2019.
השופט עמית סבור גם כי לא היתה לבית המשפט המחוזי מניעה להיענות להגנה, ולהורות על חשיפת חלק מחקירת גזבר העירייה במשטרה, ככל שמדובר בחלקים שאינם חשופים לשיבוש, על מנת לאפשר לקבלן להתגונן כנגד גרסת הגזבר בנוגע למועד חתימת החוזה. בפועל, החומרים הוצגו במעמד צד אחד.
המשטרה טענה כי לפי דיני השלטון המקומי, רק חתימת הגזבר מאפשרת כניסת ההתקשרות לתוקף. השופט עמית הדף גם טענה זו וקבע כי "במישור דיני החוזים, ככל שההסכם לא היה נחתם בסופו של דבר על ידי הגזבר, והעורר היה מגיש תביעה לקבל את שכרו עבור העבודות שכבר ביצע, יש להניח כי בית המשפט היה נעתר לתביעתו".
בשורה התחתונה קבע השופט עמית כי "הספק פועל לטובת העורר – החשוד, בהינתן פערי הכוחות בין הצדדים ובהיותו 'הצד החלש'; בהינתן הפגיעה הקשה בקניינו הפרטי; ובהינתן המסגרת – הליך דרקוני של חילוט גורף זמני בשלב החקירה, עוד טרם הגשת כתב אישום".
לפיכך, הסכומים המגיעים לקבלן מביצוע הפרויקט עבור עיריית טירת הכרמל – ישוחררו לידיו.
עורכי הדין יפתח ופינקלשטיין הביעו בתגובה סיפוק מ"החלטת בית המשפט העליון לשחרר למרשנו את מלוא ה-1.2 מיליון שקל שהתבקש שחרורם, תוך שבית המשפט מקבל את טענתנו לפיה במקרה זה לא היתה הצדקה להסתרת חומרי החקירה, וכי במקרה שבו ניתן לפרש הסכמות בין הצדדים באופנים שונים, יש לפרש את ההסכמות באופן שמצדד בעמדת החשוד, בשל העוצמה הבלתי שוויונית של המשטרה בעת משא ומתן עם חשוד ביחס להמשך תפיסת רכושו".
