עצומת רשת קוראת לאוחנה לחדש את השחרור המנהלי

יוני נחמני, פעיל למען זכויות אסירים ומפעיל עמוד הפייסבוק של הקמפיין "מחאת האסירים", פרסם עצומת רשת הקוראת לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפעיל את סמכותו ולהוריד את תקן הכליאה של שירות בתי הסוהר, על מנת לאפשר שחרורים מנהליים, לצמצם סיכון להדבקות ולתת לאסירים ידיעה ברורה ו-ודאות בנוגע למועד שחרורם הצפוי.

נכון להיום, כ-1,250 אסירים "יושבים על המנהלי" – כלומר מועד שחרורם לפי המועד המנהלי הגיע, אך בפועל יידחה עד ליום השחרור הרשמי והמלא שנקבע כאשר נגזר עונשם. הפער בין המועדים הללו נע בין שבועות לחודשים, ויכול להגיע עד חצי שנה. במלים אחרות, אסירים אשר ריצו את רוב עונשם אינם יודעים מתי ישתחררו – האם מחר, בעוד שלושה-ארבעה חודשים או יותר. התשובה תלויה על חוט השערה: האם מספר האסירים והעצורים בבתי הסוהר בתקופה הקרובה יהיה מעל תקן הכליאה של 14 אלף אסירים או מתחתיו. ככל שמספר הכלואים מעל התקן, נפתח השחרור המנהלי לאסירים הקרובים ממילא לסיום ריצוי עונשם – וככל שהוא יורד מתחת ל-14 אלף, השחרור המנהלי מופסק.

מי שקובע בצו את תקן הכליאה, המאושר בכל שנה, הוא השר לביטחון פנים באישור הכנסת. כפי שפורסם באתר "פוסטה" בספטמבר האחרון, השר אוחנה החליט להשאיר את תקן הכליאה אשר לא עודכן שלוש שנים, למרות ששירות בתי הסוהר התרחק עד מאוד מהיעד שקבע לו בג"ץ ב"פסק דין הצפיפות" ביוני 2017. כזכור, הרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין קבע שהאסירים כלואים בתנאים הנוגדים את כבוד האדם, והוציא פסק דין מחייב לפיו עד דצמבר 2018 יהיה לכל אסיר במדינת ישראל מרחב מחיה בתא של 4.5 מ"ר. לאחרונה, הממשלה ביקשה מבג"ץ לאשר דחייה של יישום פסק הדין עד 2024 (!), בנימוק שעברה חצי מהדרך, ומרחב המחיה כעת גדל ל-3.5 מ"ר לאסיר.

בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת לפני מספר חודשים, יו"ר הוועדה מיקי חיימוביץ הציעה להוריד את תקן הכליאה מ-14 אלף ל-13.5 אלף אסירים, על מנת לאפשר שחרורים מנהליים, במיוחד בתקופת הקורונה. השר אוחנה התנגד והודיע כי יהיה מוכן להוריד את התקן ל-13,750 כלואים, אך רק לאחר שהכנסת תאשר תיקון לחוק אשר יגביל את השחרורים המנהליים, ויכפיף אותם לבדיקת מסוכנות.
אוחנה הודיע כי יביא את החוק לכנסת בתוך זמן קצר. בינתיים, מזכיר נחמני, "הכנסת התפזרה, והאסירים נשארו בני ערובה של אוחנה והבחירות".

"אנשים שרויים באי-ודאות", אומר נחמני. "גם המשפחות לא יכולות לתכנן את מועד השחרור. למשל, אשה שחזרה לבית ההורים בתקופת המאסר של בעלה, רוצה לשכור דירה, אבל לא יודעת אם בן הזוג ישתחרר בעוד שבוע (במידה שמצבת העצורים תרד), או בעוד כמה שבועות או חודשים. גם גל הדבקות הקורונה בבתי הסוהר והקושי לשמור שם על הנחיות משרד הבריאות, היה צריך להביא את אוחנה לשיקול שני", אמר נחמני, "אבל המשרד לביטחון פנים לא מודאג מבריאות האסירים, כמו שראינו בפרשת החיסונים".
בעצומה שהופצה ברשת, וניתן לחתום עליה כאן, נכתב: "אנו קוראים לשר להפעיל את סמכותו ולהוריד את תקן הכליאה שיאפשר שחרור מנהלי וייטיב עם כולם – האסיר והקהילה. במשך כשנה אין שחרורים מנהליים באופן רציף, דבר הפוגע באינטרס החברה וזכויות האדם".