מה קורה כשאב משוכנע שאם ילדיו אינה כשירה לגדל אותם, טוען שהיא ובן-זוגה מסוכנים, ובכל זאת מסכים שהילדים ישהו אצלה רוב הזמן? הסתירה הזו עמדה במרכזה של החלטה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת מאבק בין הורים פרודים על השאלה היכן ילמדו שני ילדיהם הקטנים.
האב ביקש שהילדים ילמדו בתל אביב עיר מגוריו, האם התעקשה על קריית אונו עיר מגוריה. אלא שמה שהחל כמחלוקת על מוסדות חינוך התפתח לעימות שכלל האשמות במסוכנות, טענות לניגוד עניינים של מומחית מטעם בית המשפט, ביקורת על התנהלותו ההורית של האב ואפילו חשש לתחילתו של ניכור הורי.
בהחלטה שניתנה בתחילת חודש ספטמבר קבע סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, כי הילדים ילמדו בקריית אונו. בדרך לתוצאה הוא לא חסך מהאב מילים קשות. "היכן שהאם ראתה פתרון לבעיה, ראה האב בעיה לפתרון", כתב השופט והוסיף כי האב רואה את האם "בגוונים כהים, כהים מאוד".
במרכז המחלוקת שני ילדים, בת 6 ובן 5. בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הילדים שוהים עם האם שמונה ימים מתוך שבועיים ועם האב שישה ימים. בין ההורים מתנהל סכסוך בעצימות גבוהה.
האב העלה טענות קשות נגד האם ובן זוגה, לרבות טענות למסוכנות כלפי הילדים. האם, מנגד, טענה שאורחות חייו של האב ונוקשותו אינם משרתים את טובתם.
מומחית שמונתה מטעם בית המשפט הגישה בפברואר 2026 חוות דעת מקיפה, שבה הבהירה כי שני ההורים טובים ובעלי יכולות הוריות טובות. עם זאת, המלצתה היתה חד משמעית: רישום הילדים למוסדות החינוך בקריית אונו.
אחד השיקולים היה דווקא הפקקים. מאחר שהילדים שוהים יותר אצל האם, רישומם בתל אביב היה מחייב נסיעות מרובות יותר. בנוסף, בשעות הבוקר הנסיעה מקריית אונו לתל אביב היא עם עומסי התנועה, בעוד שבכיוון ההפוך הנסיעה היא נגד הפקקים.
אבל הפקקים היו רק חלק מהסיפור. המומחית מצאה שהאם מעורבת יותר בחיי הילדים וזמינה להם יותר. האב, לעומתה, מסתייע באופן נרחב בשמרטפית, הנמצאת בביתו משעת איסוף הילדים ועד לאחר שהם נרדמים. המומחית התרשמה גם כי הוא מתקשה להציב גבולות ברורים, מחשש לעימותים עם הילדים.
השופט הבהיר שאין כל פסול בהסתייעות במטפלת, וכי גם האם נעזרת בשמרטפית. עם זאת קבע, כי קיימת עדיפות לכך שהילדים יטופלו בידי הורה ולא בידי מטפלת.
האם אף הציגה במסגרת סיכומיה תכתובות מהן עלה לכאורה כי האב נעדר ממסיבת הסיום של בנו בטענה שלא קיבל ממנה תזכורת. באחת ההודעות שיוחסו לו נכתב: "אין לי זמן לעבור על כל החפירות של ההורים בקבוצות של הגנים".
במקרה נוסף נטען שלא לקח את הבן לקייטנה, למרות הודעה מוקדמת שקיבל.
האב ביקש לפסול את התכתובות משום שהוצגו לראשונה בסיכומים. השופט ציין כי ראוי היה לבקש רשות להגישן, אך הוסיף שהאב לא התייחס לגופן. עם זאת, הבהיר במפורש שלא נתן להן משקל בהחלטתו, שכן די היה בראיות האחרות כדי להכריע לטובת האם.
עוד פרטים במדור לענייני משפחה >>
עורכי הדין המומלצים לענייני משפחה >>
"אישה חולה" וחשש לניכור הורי
אחד החלקים בהחלטה נוגע ליחסו של האב כלפי האם. לפי חוות הדעת, האב טען שהאם נרקיסיסטית, חסרת שיקול דעת, אינה כשירה להיות אם ואינה מסוגלת להעניק לילדיה הורות טובה. הוא אף השתמש כלפיה בביטוי "אישה חולה".
המומחית זיהתה בהתנהלותו סימנים לתחילתו של ניכור הורי כלפי האם, והשופט אימץ את התרשמותה. הוא ציין כי גם מהתרשמותו האישית האב דבק בעמדות נוקשות ובלתי מתפשרות, בעוד האם מגלה גמישות רבה יותר.
ומה באשר לטענות המסוכנות? השופט שקד דחה את טענת האב שהאם מסוכנת לילדים, והצביע על סתירה משמעותית: האב עצמו הסכים להסדר שבמסגרתו הילדים נמצאים אצל האם רוב הזמן.
לדברי השופט, מאב הסבור באמת שילדיו בסכנה היה מצופה לנקוט צעדים משפטיים מתאימים להגנתם, ולא להמשיך להסתמך על הטענה במסגרת המחלוקת על מוסדות החינוך. השופט אף העלה את האפשרות שהאב אינו חושש באמת, אלא משתמש ב"חשש מדומה למטרותיו שלו".
לגבי בן-זוגה של האם, נקבע שהמומחית בחנה את הטענות והמליצה על סייגים מתאימים. השופט שקד לא מצא קשר בין הטענות למסוכנותו לבין השאלה אם הילדים ילמדו בקריית אונו או בתל אביב.
גם המומחית על הכוונת
האב ניסה לערער גם על חוות הדעת, בטענה לקשר עסקי בין המומחית לבין עורכת דין שייצגה בעבר את האם. אלא שהתברר כי אותה עורכת דין קיבלה את הייצוג רק לאחר שהמומחית השלימה את חוות דעתה.
השופט שלל קיומו של ניגוד עניינים או פגם בעבודת המומחית, אף שהעיר כי מוטב היה שאותה עורכת דין לא תקבל את הייצוג בנסיבות שנוצרו.
בסופו של דבר אימץ השופט את מלוא המלצות המומחית וקבע כי הילדים ילמדו בקריית אונו. בכך לא הסתיים המסר שלו לאב. הוא הבהיר כי בית המשפט אינו מעניש הורה על מחשבותיו כלפי ההורה האחר, אולם הזהיר שאם יתברר כי עמדותיו השליליות של האב מחלחלות לילדים, במישרין או בעקיפין, במילים או במעשים, הוא יתייחס לכך בכל חומרת הדין.
"הקטינים זכאים להורות טובה ומיטיבה של שני הוריהם", הדגיש השופט, והבהיר כי האיסור לפגוע בסמכותו ההורית של הצד השני חל על שני ההורים.
את ההחלטה חתם השופט דווקא באיחול לשנת לימודים מוצלחת, טובה ושלווה לילדים ולהוריהם. אחרי המלחמה שנחשפה בין דפי ההחלטה, נראה שזה לא יהיה האתגר הקטן ביותר.
ב"כ האב: עו"ד מאיה ויסמן.
ב"כ האם: עו"ד איימי בכור בוני.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
