בני משפחה של דיירים אשר שכרו דירות לאורך שנים ארוכות מהחברה המשכנת עמידר, יכולים לרכוש את הדירות במחיר סמלי. כך נקבע לפני שלושה עשורים לערך, בהחלטה שעודדה את דיירי עמידר ברחבי הארץ לרכוש את הדירות בהן התגוררו עם בני המשפחה. בלא מעט מקרים, ילדיהם של בעלי הדירות רכשו את הנכסים. כעת, גם נכד שהוכר על ידי בית המשפט כדייר מוגן יוכל לרכוש את בית סבתו במחיר סמלי.
בשנת 1978 נחתם בין סורייה אבו עמארה ז"ל לבין חברת עמידר הסכם של דייר מוגן בדירה ברחוב הלוטוס ביפו. בשנת 2005 נפטרה הסבתא, ובחלוף עשור נפטר גם הבן הממשיך מוחמד, שהתגורר בבית לסירוגין, ומי שביקש כעת לקבל את הזכויות הוא הנכד הממשיך שאף הוא התגורר בית – מוחמד אבו עמארה.
בספטמבר 2017 הגישה חברת עמידר תביעה לפינוי וסילוק כנגד אבו עמארה, בטענה כי נכד לא יכול להיחשב כיורש על פי חוק הגנת הדייר. כמו כן טענה החברה המשכנת כי בפועל אבו עמארה לא התגורר עם סבתו בדירה, וכי בכל מקרה ובהינתן כי בעת פטירתה היה אביו בין החיים, לא יכולות לקום למוחמד זכויות מוגנות בדירה. משכך ביקשה עמידר להורות לו לסלק ידו ממנה ולחייבו בהוצאות משפט.
מנגד, אבו עמארה הביא לבית המשפט שורה של עדים מטעמו, שטענו כי התגורר עם סבתו בדירה מאז שהיה קטן, כאשר הוריו עברו לדירה סמוכה. הנכד טען בבית המשפט כי בחר לגור לצד סבתו מאחר ואביו הידרדר לסמים, ומעבר לכך סייע ועזר לסבתא בכל דרך. זאת ועוד, הנכד טען כי במהלך השנים הוא אף שילם את חשבונות הבית מכספו. לדבריו, בשל הסתבכות כספית נמנע ממנו להחזיק בחשבון בנק משל עצמו, ולכן ביקש מהוריו שידאגו להסדרת הוראת קבע לתשלום שכר הדירה, בעוד שהוא עצמו העביר להם את התשלום הדרוש במזומן. אבו עמארה אמר לשופטת כרמלה האפט מבית משפט השלום בתל אביב: "אהבתי אותה מאוד ודאגתי לה, אפילו קראתי לה אמא".
השופטת האפט פסקה כי אבו עמארה נכלל כדייר מוגן ועל כן קמה לו זכות לרכוש את הדירה בהתאם לחוק הדיור הציבורי. "העדויות מטעם הנתבעים, נמצאו מהימנות בעיניי. מכלל האמור, לאחר שנתתי אמון בגרסת הנתבע ועדיו, ולאחר שלא מצאת ליתן משקל נגד לדוחות של חברת עמידר, אני קובעת, כממצא עובדתי, שהנתבע אכן התגורר בדירה עם סבתו, מאז לידתו, ברציפות, עבור דרך מועד פטירתה ועד היום", קבעה השופטת, ואף החליטה לחייב את עמידר בהוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.
עו"ד מוחמד כבוב ממשרד האחים כבוב שייצג את הנכד, מסר בתגובה: "משפחת אבו עמארה טענה כבר מהיום הראשון כי מדובר בתביעה מופרכת שדינה להידחות. לאחר ניהול הליך משפטי מורכב וניהול הוכחות, לרבות העדתם של כ-10 עדים, התמונה המלאה התבהרה בפני בית המשפט שהחליט בצדק כי יש לדחות את התביעה ולקבוע כי הנכד הוא דייר מוגן כמצוות החוק. חיוב התובעת בהוצאות משפט בגובה עשרות אלפי שקלים מעיד על סלידת בית המשפט מהגשת תביעות מופרכות שאין להם כל בסיס ראייתי ומשפטי".
