כשלושה חודשים לאחר שהועמד לדין בתיק השלכת רימונים והצתה, עניינו של אחד הנאשמים הגיע עד לבית המשפט העליון.
תזכורת: באוגוסט הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שני צעירים ממודיעין, בטענה שזרקו רימונים לעבר בנייני מגורים באזור המרכז, והציתו רכב שטח. מעצרם של השניים, יואב אליאס גזית (20) וזיו ניסים בכר (22), התבצע על ידי ימ"ר שפלה זמן קצר לאחר שהושלך רימון ברמת-גן, לפי החשד כחלק מהסכסוך בין משפחות מוסלי וג'רושי.
כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות נשיאת נשק, היזק בחומר נפץ, הצתה ומעשה פזיזות ורשלנות.
באישום אחד נטען כי לפנות בוקר ה-14 ביולי השליכו השניים רימון רסס לעבר דלת הכניסה למבואת בניין מגורים בשדרות ירושלים בראשון לציון. בבניין זה מתגוררת משפחתו של אסיר המזוהה עם ארגון ג'רושי ומואשם בימים אלו בניסיון חיסול של אלי מוסלי.
באישום השני נטען כי בליל ה-21 ביולי הציתו הנאשמים רכב שטח RZR שחנה סמוך לרחוב שמעון ברכה בנתניה.
לפי האישום השלישי, בליל ה-23 ביולי השליכו הנאשמים רימון הלם לעבר כניסת בניין ברחוב שלום עליכם ברמת-גן. כחצי שעה לאחר מכן השניים נעצרו כאמור בתחנת דלק בצומת גהה.
כתב האישום לא חשף את המניע או היעדים, אך החשד הנו שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בהתנכלויות לגורמים הקשורים בצורה כזו או אחרת לסכסוך בין משפחות מוסלי וג'רושי, עם דגש על ניסיונות פגיעה בצד של ג'רושי בסכסוך.
התשתית הראייתית בתיק כוללת בין היתר צילומי אבטחה, די-אן-איי של הנאשם גזית, והאזנת סתר שהותקנה ברכב ובה נשמעים הנאשמים משוחחים בזמן אמת על ביצוע המעשים המתוארים בשניים מהאישומים (נתניה ורמת-גן). בפרקליטות אומרים גם כי במסגרת תרגיל דיבוב – אחד הנאשמים השמיע אמירות מפלילות.
בדיון בבקשת הפרקליטות להאריך עד תום ההליכים את מעצרם של הנאשמים טען סנגורו של בכר, עו"ד אלי אונגר, כי מרשו לא הואשם בקשירת קשר לפשע, נותר ברכב בעת האירועים ולא היה זה שהשליך בפועל את הרימונים. עוד הוא טען, כי מרשו נעדר עבר פלילי ונעצר לראשונה בחייו. הסנגור ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולהעביר את מרשו לחלופת מעצר.
הפרקליטות שבה ועתרה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, תוך שהדגישה את חומרת מעשיו ותהתה כיצד הגיע שירות המבחן למסקנה לגבי הערכת סיכון שמאפשרת את שחרורו.
השופט מאור אבן חן סבר כי קיים גם קושי בקביעת הוריו של הנאשם כמפקחים, והאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
עו"ד אונגר הגיש ערר לבית המשפט העליון, שם השופטת רות רונן קבעה כי קיימות ראיות לכאורה וכן עילות מעצר. ואולם, השופטת סברה כי גם כאשר ישנן ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר, על בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר באופן שיגביל את חירותו של הנאשם במידה פחותה מאשר במעצר מאחורי סורג ובריח.
לדברי השופטת, חלופת מעצר אינה נדרשת לאיין את המסוכנות כליל, ודי בכך שתיתן לה מענה המבטיח את שלום הציבור במידה סבירה בנסיבות העניין.
"עיון בתסקיר מעלה כי ההתרשמות של שירות המבחן מהעורר היתה כי רמת הסיכון מהעורר להישנות התנהגות אלימה היא נמוכה; ושתוצאותיה וחומרתה של התנהגות כזו, אם תתרחש, צפויה להיות נמוכה אף היא", אמרה השופטת והוסיפה כי שירות המבחן התרשם לטובה מהוריו של הנאשם, המפקחים המוצעים. "מדובר אפוא בתסקיר מעצר חיובי, הן מבחינת רמת הסיכון של העורר הן מבחינת היכולת להפחית את הסיכון הזה באמצעות התנאים שהוצעו", כך לדברי השופטת.
השופטת פירטה כי בית המשפט המחוזי לא קיבל את מסקנות שירות המבחן משתי סיבות: אחת, ראשית, תמיהה כיצד הגיע שירות המבחן למסקנה שנשקפת מהעורר מסוכנות נמוכה, חרף המעשים המיוחסים לו בכתב האישום?
ושנית, המחוזי התייחס לקושי הממשי בקביעה שהורי הנאשם מתאימים לפיקוח בזמן שהוא גר בביתם בעת שביצע את המיוחס לו.
"אין די בהסתייגויות אלה לאור מכלול הנסיבות של המקרה דנן. ביחס למסקנתו של שירות המבחן בדבר המסוכנות הנמוכה – הערכת המסוכנות של נאשם היא חלק מהמומחיות הייחודית של שירות המבחן", ציינה השופטת.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
באשר ליכולת של הורי הנאשם לפקח עליו בביתם, השופטת רונן קבעה כי יש משמעות לכך שההורים לא מנעו מבנם לבצע עבירות. אלא שלדבריה, עובדה זו אינה שוללת את מסקנת שירות המבחן, משום שבמועד ביצוע העבירות ההורים לא היו מודעים לכך שבנם מעורב בפלילים, ולכן לא ניסו "לפקח" עליו כמו שיוטל עליהם אם יאושרו כמפקחים עליו במסגרת החלטת שחרור.
"מובן שהיום, לאחר שהסתברו להם העובדות נושא כתב האישום וכאשר הם יתמנו לפקח על העורר – טיב הפיקוח ותחושת האחריות שתלווה אליו – יהיו שונים", ציינה השופטת רונן וקבעה בשורה התחתונה כי הנאשם ישוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
נוכח החלטה זו, התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שייקבעו שם מכלול תנאי השחרור ותתברר ההיתכנות של מעצר באיזוק אלקטרוני.
יש לציין כי בעניינו של גזית טרם התקבלה החלטה, הדיון בעניינו נדחה לאמצע חודש דצמבר ומעצרו הוארך עד להחלטה אחרת.
