המהלך המשטרתי לסגירת עסקים המזוהים לכאורה עם עבריינים בכירים בשוק הסיטונאי בצריפין צובר תאוצה בתנועת מלקחיים של המשטרה הפועלת בכיוונים משלימים.
מדובר בסיטונאים יואב לביא ואבי פרחי מחברת נוה ירק המעסיקים את עמיר מולנר; רחלי מוסלי מהמשפחה הידועה; נסים פדידה מחברת "ח.י אמצע השוק"; ואריה חמו מחברה בעלת שם דומה – "אמצע השוק". מדובר בעסקים הפועלים עשרות שנים, כאשר לביא-פרחי וחמו מחזיקים ברשיונות עסק מטעם המועצה המקומית למרבית ההאנגרים ("תאים") בשוק שבבעלותם.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", תובעי רישוי עסקים הגישו לבית משפט השלום ברמלה, בהנחיית להב 433, בקשות למתן צו הפסקה לסגירת ביתנים ספציפיים הפועלים ללא רישיון. בשבועות האחרונים, כדי להשלים את הוצאתם מהשוק, נערך לעוסקים שימוע במשרדי מועצת באר יעקב, כדי לשלול מהם אף את רישיון העסק ולבטלו בביתנים אחרים בהם יש להם רישיון בתוקף מזה שנים.
לבעלי נוה ירק היה רישיון עסק מהמועצה המקומית במשך 24 שנים לשלושה האנגרים שבבעלותם, עד אשר החליפו את אחד הביתנים באחר. בבקשה התלויה בבית המשפט מבקשת המשטרה לסגור את הביתן החדש הפועל ללא רישיון. בדומה, גם לאריה חמו יש רישיון עסק במשך שנים בשלושה ביתנים, והמשטרה מבקשת לסגור ביתן נוסף לו אין רישיון. בעניין מוסלי, המשטרה טוענת כי לכל שלושת הביתנים הרשומים על שמה לא ניתן מעולם רישיון עסק.
כאמור, כדי להוציא את חמו, פרחי ולביא מהשוק, אין די בבקשות הסגירה שהוגשו לבית המשפט, מאחר שמרבית הביתנים שלהם בשוק פועלים ברישיון. בעניין זה מפעילה המשטרה את הרשות המקומית באר יעקב לביטול רישיונות העסק על סמך "מידעים מודיעיניים" משטרתיים שהוצגו במעמד צד אחד. סגן מפקד משטרת מחוז מרכז, נצ"מ יעקב ברמן, הודיע למועצה בעניינו של כל אחד מהעסקים כי "בהתאם למידע מהימן ומוצלב, לעסק הנ"ל שותף נוסף (סמוי) בעל עבר פלילי נרחב וכן העסק מהווה כיסוי לפעילות פלילית, בין היתר בתחום הלבנת הון".
השימועים לפרחי, לביא וחמו נערכו ב-20 בינואר בהשתתפות ראש מועצת באר יעקב נסים גוזלן, מנהל מחלקת רישוי עסקים במועצה, יועצים משפטיים ונציג המשטרה. סנגוריהם של העוסקים, עו"ד אבי כהן ועו"ד רצון דרחי דרשו פירוט על המידעים שבגינם המשטרה והרשות מבקשות לבטל את הרשיונות.
בהקשר זה אפשר לציין, כי רק לאחרונה גנזה פרקליטות מיסוי וכלכלה חקירה רבת שנים שנוהלה ביאחב"ל בניסיון להפליל את בעלי נוה ירק בעבירות כלכליות יחד עם עמיר מולנר, לאחר שלא שנמצאו ממצאים לכך.
לפרחי ולביא יש קשר עסקי גלוי ומדווח לרשויות עם מולנר, הוא מספק להם בגלוי שירותי גבייה ואבטחה באמצעות אנשים מטעמו. לחמו, לפי המודיעין המשטרתי, יש קשר של שותפות סמויה עם משפחת מוסלי אשר שורשיה מתחילים לפני שנים. חמו מכחיש בתוקף את השותפות המדווחת על בסיס מידע מודיעיני בלבד, מאז 2004 הוא רשום כבעלים יחיד בחברה. בכל מקרה, לחמו, פרחי ולביא, אין עבר פלילי.
עד לשלב זה לא התקבלו מהרשות המקומית תשובות בעקבות השימוע.
בתוך כך, המשטרה נתקלת בקשיים במסלול המקביל המתנהל בבית משפט השלום, בבקשתה לסגור ביתנים של אותם עוסקים ללא רישיון. המשטרה ביקשה קבלת צווי סגירה מבית המשפט במעמד צד אחד, מבלי שיידעה את הבעלים הרשומים: פרחי ולביא, חמו או מוסלי. לטענת המשטרה מדובר בהליך משפטי חדשני שלא מצריך הודעה ומאפשר קבלת צווי סגירה אוטומטיים, על סמך עובדה יחידה – ניהול ביתן ללא רישיון.
כוונת המשטרה בעניין זה סוכלה לאחר שבקשת הצווים במעמד צד אחד פורסמה באתר "פוסטה". בעקבות הפרסום פנו העוסקים לבית המשפט ודרשו לקיים דיון. השופטת רבקה גלט מבית משפט השלום ברמלה קבעה דיון מאוחד שהתקיים השבוע (שלישי, 4.2). לדיון התייצבו מטעם המדינה חמישה תובעים: רפ"ק אלעזר שולץ, קצין רישוי עסקים; הפרקליטים מאיה לויאן ואריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי); עו"ד נורית טביב, הממונה על התובעים העירוניים; ועו"ד רעות מרציאנו.
מנגד התייצבו נציגי הבעלים, עורכי הדין דרחי ושרון זלינגר, כהן יחד עם עו"ד יפה זמיר ממשרדו, ועורכי הדין טל ליטן ואביעד קשקש המייצגים את מוסלי.
הדיון עסק במסגרת המשפטית, המבוססת על תיקון 34 לחוק רישוי עסקים שאושר בשנה האחרונה, הליך בו מבוצע כעת למעשה "ניסוי כלים". לטענת המדינה, התיקון מעניק סמכות להורות על הפסקת פעילות עסק, מהטעם היחיד של היעדר רישיון, ללא נימוקים נוספים, והכל בצו מנהלי המאפשר סגירה מהירה ללא צורך לנהל הליך פלילי מורכב ולהגיש כתב אישום נגד העסק. השופטת גלט דרשה מנציגי התביעה כי יגדירו קריטריונים: מתי יפעלו נגד עסק ללא רישיון בהליך הפלילי המקובל ויגישו כתב אישום, ומתי יפעלו בערוץ המנהלי. על כך, השופטת לא קיבלה תשובה, והמשיכה להקשות על נציגי התביעה. נציגת התביעה עו"ד לויאן השיבה: "אני מסכימה שדרך המלך משתנה עכשיו, אל האמצעים הקלים והמהירים יותר".
התשובה לא סיפקה את השופטת גלט, שהצביעה על כך שכדי לסגור עסק, התביעה נדרשה עד כה לרף הרבה יותר גבוה בניהול הליך פלילי. לדברי השופטת, "אחרי שתובע בחן תיק חקירה והגיש כתב אישום, ניתן לסגור עסק רק אחרי שהוכחו, חוץ מהראיות לכאורה, מסוכנות והיעדר חלופה לסגירה. (לעומת זאת, בהליך המנהלי) אף אחד לא נתן דעתו אם יש סיכוי סביר להרשעה או לא, ולא הוגש כתב אישום – איך אפשר לומר כשלא מתנהלת חקירה, שדרך המלך היא לסגור את העסק לצמיתות? מתי זה יעמוד למבחן הביקורת?".
עו"ד טביב: "כתב אישום הוא עדיין אפשרות, אנחנו לא זונחים את ההליך הזה".
עו"ד דרחי טען בשם המשיבים כי התביעה מתנהלת בשרירותיות. לדבריו, ברור מדוע המדינה בוחרת במסלול המנהלי. "באפיק הזה יש לרשות יתרון עצום על פני האזרח, בהשוואה להליכים פליליים, מבחינת נטל ההוכחה, בקשות לחומרי חקירה, אפשרויות ערעור וסדרי דין שההליך הפלילי מאפשר לנו. אומרת התביעה: 'כל מה שאני צריך הוא להראות שהעסק מתנהל ללא רישיון ולבית משפט אין שיקול דעת, הוא חותמת גומי'. אנחנו נבקש שהדיון יתנהל על פי סדרי הדין הפליליים, עם כל ארגז הכלים וההגנות שהוא מעניק לנאשם… גם לגבי מידעים מודיעיניים, יש רף אחר במשפט פלילי ובמנהלי… על בית המשפט להציב גבולות לכוח של הרשות המבצעת".
טיעונים דומים עלו מפי ההגנה גם בהליך השימוע ברשות המקומית. עו"ד דרחי: "בעוד שהרשות מנופפת בחרב התלויה מעל צווארם של מרשינו, ומאיימת לכרות את זכויות היסוד החוקתיות שלהם לעיסוק ולקניין, אין היא מספקת בידיהם מידע קונקרטי כלשהו, וכל ניסיונותיהם לקבל לידיהם את המידע (המודיעיני), או תמציתו, נתקלו בחומה עיקשת. בכך מונעת הרשות משולחינו את היכולת לחקור, להפריך, להדוף על ידי הצגת ראיות סותרות, דבר המזכיר את הילוכם של משטרים דיקטטוריים. לא יתכן שיסגרו עסק לצמיתות על בסיס 'מידע' שאינו מגובה בראיות. חברת "אמצע השוק" מעסיקה עשרות עובדים הסמוכים על שולחנה וטענת המשטרה לקיומו של שותף סמוי נוסף בעסק הינה טענה בעלמא. לאריה חמו אין עבר פלילי ומעולם לא נעצר לחקירת משטרה. היקף המחזור הכספי של העסק נאמד ב-13 מיליון שקלים בחודש ובשנים 2013-2017 שילמה החברה עשרה מיליון שקלים למס הכנסה".
עורכי הדין כהן ופרידה וול, פרקליטיהם של אנשי נוה ירק, פעלו בינתיים באפיק נוסף והגישו עתירה לבית המשפט המחוזי, בדרישה לתת למרשיהם רישיון עסק בביתן שהחליף תא אחר בו היה להם רישיון. "מדובר באנשים נורמטיביים, מלח הארץ, יוצאי יחידות קרביות", כתב עו"ד כהן על מרשיו, אשר תיק חקירה פלילי נגדם נסגר לאחרונה כאמור מחוסר ראיות. "העסק מפרנס 30 משפחות ואין להתעלם מהעובדה כי לעותרים רישיון עסק בתאים אחרים, כאשר מבחינה מהותית הדבר היחיד שהשתנה הוא המיקום (מספר מטרים בודדים מהתא הקודם)".
