בית המשפט חייב את משטרת חיפה להשיב ערבות כספית לבעל מסעדה בעיר אשר נחשד בתחילת חודש ינואר בהעסקת עובד זר.
על אף שמדובר בעובד שסופק למסעדה על ידי חברה אחרת, המשטרה הוציאה נגד המסעדה צו סגירה מנהלי ל-14 ימים.
בעל המסעדה, באמצעות עו"ד רונן חליוה, הגיע עם המשטרה להסכמות: הצו יבוטל בכפוף לכך שיפקיד ערבות בסך 30 אלף שקל.
בהמשך נודע לעו"ד חליוה כי המשטרה לא הגישה כתב אישום נגד העובד הזר שהועסק במסעדה. כמו כן נודע לו שנסגר תיק החקירה נגד החברה שהעסיקה וסיפקה את העובד למסעדה.
עו"ד חליוה פנה לתובעת רישוי עסקים במחוז חוף של המשטרה, וביקש לקבל בחזרה את הערבות הכספית. התובעת הפנתה אותו לתחנת משטרת חיפה. שם לתדהמתו נמסר לו כי הערבות לא תוחזר: "תמונת הראיות אשר עלתה מתיק החקירה הספיקה כדי להוציא צו מנהלי. לכן הצו המנהלי הוצא כחוק".
עו"ד חליוה לא השלים עם כך, ועתר לבית משפט השלום בחיפה בבקשה דחופה להורות למשטרה על השבת הערבות.
"משהתברר שאין מדובר בחשד שהיה, שאין עבירה, אין כתבי אישום ואין מסוכנות, הרי שנשמט הבסיס העובדתי שעמד ביסוד ההחלטה", כתב עו"ד חליוה בבקשה, "בהעדר תשתית זו, היה על המשטרה לפנות מיוזמתה לבית המשפט ולהודיע כי אין עוד הצדקה להחזקת העירבון".
"העירבון הופקד כאמצעי מניעתי", הוסיף עו"ד חליוה, "ברגע שתמונת הראיות השתנתה החזקת העירבון הפך להליך ענישתי בפועל… רשות מנהלית רשאית לטעות אך היא אינה רשאית להתמיד בטעות שעה שהאמת התבררה בפניה".
מנגד, תובעת רישוי עסקים, רפ"ק קרן סייג לרנר, עמדה על סירובה להחזיר את דמי הערבות: "בקשת המבקש כחודש וחצי אחרי שניתן פסק הדין (ההסכמות בין הצדדים על פתיחת העסק בתנאים קיבלו תוקף של פסק דין בינואר 2026) מהווה ניסיון פסול, חוסר תום לב והגינות לחזור בו מההסכמות המחייבות שהקלו עם המבקש… סגירת התיק הפלילי (נגד מעסיקיו של העובד) אינה משנה את התשתית הראייתית המנהלית המצדיקה את התנאים שהוטלו, ביניהם גם סכום הפיקדון".
עוד כתבות על רישוי עסקים >>
מה חדש בנדל"ן בכל הארץ >>
כל מה שקורה בוועדות התכנון >>
השופט בוריס שרמן פסק לטובת בעל המסעדה ונגד עמדת המשטרה. הוא הורה למשטרה להחזיר את הערבות שהופקדה. "אזכיר כי המבקש (בעל המסעדה) לא נחקר באזהרה ולא נמצא פגם בהתנהלותו באופן אישי", נימק השופט את החלטתו, "מתיק החקירה עולה ששני התושבים הזרים מושא הליך זה נכנסו לישראל באופן חוקי ב-4 בינואר 2026. אחד מהשניים החזיק ברישיון המאפשר תעסוקה מסחרית במרחב התפר בעוד לשני היה היתר כניסה לישראל לצרכים ייחודיים".
