בית המשפט העליון הורה לוועדת השחרורים שליד כלא מעשיהו לשקול מחדש בקשה של אסיר עולם לקצוב את עונשו.
מדובר באסיר שנשפט למאסר עולם ועוד 15 שנים בחופף בעת שהיה בן 16, לאחר שהורשע בכך שאנס ורצח באכזריות את הנערה מעיין ספיר (16).
במאי 2005, מעיין ספיר היתה בדרך לקניון ברחובות כשעברה ליד גן ציבורי. האסיר שהיה אז נער בחופשה ממעון סגור, הפיל וגרר אותה לבית ספר נטוש סמוך. שם הוא אנס אותה וביצע בה מעשה סדום באכזריות.
לאחר מכן הוא חנק את ספיר. עובר אורח שעבר במקום שאל את הנער לשלומה של ספיר, והנער אמר לו שספיר שיכורה והוא מטפל בה.
לאחר הרצח נטש הנער את ספיר כשהיא עירומה וברח תוך שהשליך את בגדיה לא הרחק משם. הוא נמלט לביתו, שם שהה עד שנעצר על ידי המשטרה.
בהמשך הודה ואף שיחזר את הרצח.
האסיר החל לרצות את עונשו במאי 2005, ועד כה ריצה 21 שנות מאסר. בשנים האחרונות הוא פנה ארבע פעמים לוועדת השחרורים בבקשה שתמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונשו, אך הוועדה דחתה את בקשותיו.
ברקע, בני משפחתה של מעיין ספיר ניהלו במשך שנים מאבק נגד קציבת עונשו של הרוצח.
באוקטובר 2024 פנה האסיר לוועדה בפעם החמישית, אך היא דחתה שוב את הבקשה. זאת מאחר שבפניה עמדה הערכת מסוכנות מינית שנערכה לאסיר בשנת 2023, ובה צוין כי רמת המסוכנות המינית שלו גבוהה.
באפריל 2025 הגיש האסיר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נגד החלטת הוועדה. הוא טען שההחלטה הדורשת ממנו להצביע על כך שעבר הליך טיפולי ייעודי לעבירות מין כתנאי להפחתת מסוכנות מינית – כרוכה בפרדוקס: הוא אינו יכול להתחיל בהליך מסוג זה משום שהדבר ניתן רק לאסירים בהתאם למועד סיום המאסר, אלא שאין לו מועד כזה, מאחר שעונשו בלתי קצוב.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, תוך שקבע כי הדרך להתמודדות עם קושי זה היא באמצעות מתן אפשרות חריגה במקרים המתאימים – לשלב אסיר בטיפול לעברייני מין גם מבלי שקיים מועד לתום המאסר.
עוד ציין בית המשפט כי ההליך הנכון לקידומה של אפשרות זו הוא הגשת עתירת אסיר נגד ההחלטה בעניין השילוב בטיפול, להבדיל מעתירה כנגד החלטת הוועדה.
הסנגורית, עו"ד מעיין שמחון, הגישה לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור.
בסוף חודש מאי הגישה המדינה תשובה מטעמה, בה הציגה עמדה עדכנית המצדדת בקבלת בקשת רשות הערעור.
בתשובת המדינה על אף שמסוכנותו המינית של האסיר מהווה שיקול רלוונטי שאמור להיות נגד עיני הוועדה, "אין מקום להתנות המלצה על קציבת עונש מאסר עולם בשילובו של האסיר בטיפול ייעודי".
עוד הודגש כי מסוכנתו המינית של אסיר במקרים אלו "אינה צריכה להוות שיקול מכריע" החוסם מראש את קציבת המאסר.
על כן, המדינה תמכה בהחזרת עניינו של האסיר לוועדה, על מנת שתשקול מחדש את בקשת הקציבה מבלי שסוגיית המסוכנות המינית תשמש שיקול מכריע או בלעדי להכרעה בה.
לאחר בחינת עמדות הצדדים, השופטות דפנה ברק ארז, יעל וילנר ורות רונן קבעו: "בהתחשב בעמדת המדינה, כמו גם בהיגיון העומד ביסודה, אנו נותנות במקרה שבפנינו רשות ערעור ואף מורות על קבלת הערעור עצמו".
כך, בית המשפט העליון הורה להשיב את העניין לדיון מחודש בוועדת השחרורים, שתבחן את מכלול השיקולים מבלי ששיקול המסוכנות המינית יהא שיקול בלעדי.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
השופטות ציינו: "אין בפסק דיננו כדי לגרוע מן האפשרות שהמדינה תוסיף לתת דעתה למדיניות הנוהגת ביחס לטיפול בעברייני מין. אכן, הקדימות הניתנת לטיפול באסירים בתקופה הסמוכה יחסית לשחרורם – הגיונה בצדה. אולם, ככל שהדבר אפשרי במישור של הקצאת משאבים, עשויה לקום תועלת גם מטיפול שניתן בשלבים מוקדמים יותר במקרים מתאימים".
אם תתקבל הבקשה ועונשו של האסיר ייקצב, הדבר יאפשר לו יציאה לחופשות ובהמשך אף להגיש בקשה לשחרור מוקדם.
