שניים משלושת הנאשמים בתקיפת נצ"מ חיים בובליל, שמונה לאחרונה למפקד מרחב יפתח, בחוף הים באשקלון, שוחררו ממעצרם נוכח כשלים ראייתיים.
רק לפני כשבועיים וחצי הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שלושה תושבי יפו – מחמוד כחיל (29), אחמד דדה (24) ומוסא זיינב (24) – בגין תקיפה אלימה של קצין המשטרה, שבילה עם בנו בחוף הים באשקלון.
לפי כתב האישום, ב-14 בספטמבר תקפו השלושה אדם אחר בחוף "בר כוכבא", יחד עם עשרה אנשים נוספים. לפי האישום, כל 13 הגברים השליכו לעבר קורבנם בקבוקי זכוכית, גררו אותו על החול והניפו לעברו חפצים חדים בניסיון לחתוך אותו. באותה עת הגיעו אל החוף בובליל ובנו הקטין. לפי הנטען, עד ראייה לתקיפה פנה אליו, ביקש את עזרתו ואמר לו: "רוצחים אותו". בובליל התקשר למוקד המשטרה, ביקש תגבורת ורץ לעבר המותקף עם תעודת שוטר. הוא הניף את התעודה ודרש מהתוקפים להפסיק, אלא שלפי האישום הם החלו להכות אותו בבעיטות ובאגרופים. זיינב, כך נטען, אף ניסה להטיח בראשו בקבוק וודקה. המותקף הראשון ניצל את ההזדמנות, עלה על טרקטורון ונמלט מהמקום.
בינתיים הגיעו לחוף ניידת, וטל בובליל, אחיו של הקצין, שקבע איתו בחוף מבעוד מועד. לפי הפרקליטות, טל קפץ על אחד התוקפים כדי להרחיקו מאחיו, ואז כחיל ודדה תקפו אותו באלימות. לבסוף הצליחו השוטרים שהגיעו למקום להשתלט על שלושת הנאשמים. בתא המעצר, נטען, המשיכו השלושה להשתולל, קיללו וירקו על השוטרים.
עם הגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצרם עד תום ההליכים, בעוד סנגוריהם של הנאשמים כחיל ודדה, עו"ד נס בן נתן ועו"ד מחמוד נעאמנה, חלקו על קיומן של הראיות לכאורה והצביעו על כשלים בתשתית הראייתית. כך למשל, נטען שהחוקרים אפשרו לעדי הראייה המרכזיים, חיים וטל בובליל, להיכנס לתא המעצר לפני שנגבתה מהם הודעה ולפני שהנאשמים עצמם נחקרו. לדבריהם, נערך על ידי חיים וטל "מסדר זיהוי" בתא המעצר, והשוטרים אף שאלו שאלות חקירה את הנאשמים, מבלי שעניין זה תועד, מה שגרם לזיהום בחקירה ובזיהויים של הנאשמים.
בנוסף, המשיכו הסנגורים, סרטוני האירוע שצולמו על ידי אזרחים, שודרו בחדשות בטרם נגבו העדויות. כמו כן טענו למחדל בתיעוד חקירתו של אחד הנאשמים, כשמערכת הווידאו לא הופעלה. הנאשמים גם טענו שלא ידעו כי חיים וטל הם שוטרים, שכן הם היו ללא מדים ולא הוצגה בפניהם תעודת שוטר, ואף העלו טענות באשר למהימנות עדותו של חיים בובליל.
למשל, בשיחה שערך למוקד הוא טען שיש שוטר במצוקה שמקבל מכות, בעוד בפועל נטען כי הוא התקשר לפני שהתקרב לאזור הקטטה. כך גם תיאורו את התקיפה של האזרח באמצעות בקבוקים וחפצים, שלא תאמה לתיאור שמסרו מרבית עדי הראיה. מחדל נוסף עליו דובר הוא בכך שאף אחד מעדי הראיה הרבים לא התבקש לנסות לזהות את הנאשמים במסדר זיהוי.
השופטת נועה חקלאי הפרידה בין התשתית הראייתית ביחס לזיינב, לבין זו שביחס לשניים האחרים, והבהירה שעוצמת הראיות באשר לחלקו של זיינב גבוהה הרבה יותר מזו שביחס לכחיל ודדה, לאור ריבוי עדי ראיה שזיהו אותו במקום (לפי בגד הים וקעקוע על גופו) והעובדה שחלק מהאלימות שנקט אף תועדה בסרטונים. הנאשמים האחרים, המשיכה, אינם מתועדים, ולא זוהו בידי איש מעדי הראייה.
למעשה, הוסיפה השופטת חקלאי, זיהויו של כחיל מבוסס על הודעותיהם של חיים וטל בובליל (בעוד בסרטון ניתן להבחין שכחיל עמד ליד טל אך לא תקף אותו, לפני שחיים בעט בו). גם זיהויו של דדה, המשיכה, מבוסס אך ורק על עדויות האחים בבוליל, איך אין להן תיעוד בסרטון. "לא ניתן להתעלם אף מהעובדה כי באירוע היו משתתפים רבים, כולם לבושים בבגדי ים ללא חולצות", סיכמה, "וכי בסופו של יום רק שלושה מתוכם נעצרו, כאשר חלקם של האחרים לא הוברר".
בסיום הדיון הורתה השופטת על שחרורם של כחיל ודדה למעצר בית, בעוד שזיינב, המיוצג על ידי עו"ד שי טובים ובעברו הרשעות בעבירות אלימות, נשלח לקבלת תסקיר בטרם תתקבל החלטה ביחס להמשך מעצרו.
