שבוע לאחר דחיית התנגדות שב"ס לשידור ראיון עם אסיר העולם שמואל אטיאס במסגרת סדרה תיעודית ב"כאן 11", קיבל בית המשפט המחוזי מרכז בלוד עתירת אסיר נוספת, והפעם של אבנר הררי, לצילום ראיון טלוויזיוני שלו עבור חדשות 13. בנוסף אושר להררי, שעתר באמצעות עו"ד אליז קסנטיני, להתראיין לעיתון "ישראל היום".
בשירות בתי הסוהר כבר מביעים חשש מכך ש"החריג הופך לכלל" ובחסות ההגנה על חופש הביטוי של האסירים וטענת החפות, יאשר בית המשפט "מצעד של מצלמות ואנשי תקשורת" לקיום ראיונות בבתי הסוהר.
הררי שהורשע בנסיון רצח של הכדורגלן קובי מוסא בפרשת "מטענים למפורסמים", וזוכה מהטמנת מטען ברכבה של הזמרת מרגלית צנעני, עתר בחודש מרס באמצעות עו"ד קסנטיני, לאחר ששב"ס סירב לבקשותיו להתראיין בתקשורת על התיק שזכה לחשיפה תקשורתית גדולה, ולטעון לחפותו. ערעור של הררי על הכרעת הדין באמצעות עו"ד אייל בסרגליק מונח גם לפני בית משפט עליון.
שירות בתי הסוהר טען כי המקרה של אבנר הררי אינו דומה לבקשת אסיר העולם אטיאס, אשר גם נגדה שב"ס ניהל מאבק עיקש, וכשל.
שב"ס טען שכנגד הררי יש "מידע מודיעיני רב" על התנהגות שלילית, והוא גם נשפט על עבירות משמעת בשל קיום קשר עם עיתונאים ונענש לאחר שיחה שקיים ללא אישור עם התוכנית "חי בלילה" בקשת 12 לפני כמה חודשים.
בשב"ס חזרו גם על התנגדויות שנדחו בעתירת האסיר אטיאס – למשל "חשש מהשפעה על הליכי משפט" או "פגיעה בנפגעי עבירה". בדיון שנערך אתמול (14 מאי) בעתירה של הררי, עו"ד רותם כץ עקיבא מהלשכה המשפטית של שב"ס טענה: "זה מדרון חלקלק – היום יערכו ראיון עם מר הררי, ומחר עם אחרים, וכל אחד יטען לחפות. מה שיקרה פה, זה 'פס' של כתבים וצילומים וכניסה לבית הסוהר".
פרקליטת שב"ס טענה גם כי כוונת הררי לדבר עם עיתונאים על תנאי המאסר, אינה לגיטימית. "קיימים ערוצים משפטיים להעלאת סוגית תנאי המאסר, ואין הצדקה לתת במה בהקשר זה במסגרת ראיון טלוויזיוני של האסיר".
מנגד, פרקליטתו של הררי, עו"ד קסנטיני ציינה את החלטת בית המשפט כאמור בעניין אטיאס, לפיה חופש הביטוי של האסיר הנו רחב, ואין להגביל את זכותו של האסיר לבקר את שב"ס ללא טעמים מבוססים.
השופט דרור ארד-אילון הציע לנציגת שב"ס ללכת במתווה שנקבע בפרשת אטיאס – כך שהראיון עם הררי יצולם, קודם כל, ולא ייפסל מראש. בשלב השני, לפני שידורו יצפו בשב"ס בצילומים, ולאחר מכן בית המשפט ידון שנית בבקשת שב"ס לפסול חלקים לשידור מנימוקים משפטיים.
פרקליטת שב"ס סירבה להצעה ועמדה על התנגדות גורפת – אז השופט ארד-איילון דחה את התנגדותה.
השופט לא מצא בחומר המודיעיני של שב"ס כל ממש. "אף שמדובר בידיעות לא מעטות, לא מצאתי בהן אינדיקציה להתנהגות שלילית מובהקת, או כוונה לעבור עבירות פליליות". למעשה, רוב הידיעות המודיעיניות, נרמז, מדברות על אותו עניין: החשש שהררי נמצא בקשר עם עיתונאים.
גם יתר הנימוקים שהעלה שב"ס נדחו, ונקבע שאלו אינם נימוקים נגד עצם עריכתו של הריאיון – אלא יוכלו לשמש רק בשלב הבא, לאחר צילום הראיון, כנימוקים לפסילת חלקים ממנו, והעניין ייבחן שנית לפני השידור.
אשר לחשש שביטא שב"ס מ"פתיחת הדלת לראיונות מצולמים", כך שמה שנחשב בעבר חריג ייהפך לנוהג – כתב השופט ארד-איילון כי "יש לקחת בחשבון גם את השינויים שעוברים על עולם התקשורת".
לדברי השופט, "קביעה מוקדמת שאין להתיר אפילו ניסיון לקיים ריאיון מצולם, עלולה לחסום את הדרך מפני מי שעבורו היא דרך שאפשר להתיר". עוד הוסיף השופט, כי מאחר וחשיפת הפרשה בתקשורת הייתה בפרופיל גבוה, בשידורי הטלוויזיה "ראוי לשקול את האפשרות, שיותר לעותר להציג את עמדתו באותו מישור". בסיכום, דיון נוסף ייערך לאחר צילום הריאיון ולפני השידור.
עו"ד קסנטיני מסרה בתגובה: "לאחר מלחמה עיקשת ולאחר שמשנת 2014 לא אפשרו לאבנר הררי להתראיין לתקשורת, בית המשפט המחוזי איפשר בניגוד לפקודת הנציבות ולמרות התנגדות נחרצת של שב״ס עקב ריבוי מאסרים של העותר ומידע מודיעיני, את ביצוע הראיונות. בכך בית המשפט בחר להעניק משנה תוקף ובמת בכורה ראויה לזכות יסוד חופש הביטוי של כל אסיר במדינת ישראל".
זין על השב״ס