הפרקליטות סגרה את התיק נגד מועדוני החשפנות בת"א

שתף כתבה עם חברים

פרסום ראשון: פניית הפרסה של הפרקליטות. כשנה אחרי השימוע וסגירת המועדונים בטענה שריקוד הלאפ-דאנס הוא מעשה זנות, פרקליט המדינה החליט לא להגיש כתבי אישום.  הפרקליטות: "אין בהחלטה כדי להביא למסקנה שהמועדונים עמדו בתנאי החוק". יו"ר ארגון החשפניות: "סגירת המועדונים פגעה בבטחון האישי של עובדות המין"

מועדון שנדו (צילום: אתר המועדון)

פרקליט המדינה עמית איסמן ופרקליטת מחוז תל אביב אשרה גז, החליטו בימים האחרונים לסגור את תיק החקירה נגד שלושת מועדוני החשפנות בתל אביב, "שנדו", "גוגו" ו"בייבי דולס". ההחלטה בתיק אשר הפרקליטות נתנה לו את השם "ריקוד מושחת", התקבלה לאחר התלבטות ארוכה שם, שנה אחרי השימוע שנערך לבא כוחם של בעלי מועדון "שנדו" – היחיד שנשאר פעיל ופתוח עד עצם היום הזה.

בדצמבר 2020 הפרקליטות הודיעה לבעליהם של שלושת מועדוני החשפנות אשר פעלו עד אותה שנה, כי בכוונתה להגיש נגדם כתבי אישום בעבירות של ניהול מקום לשם זנות, סרסרות ועבירות מס.

כפי שצויין על ידי הפרקליטות עצמה, זה היה אמור להיות תיק תקדימי נגד מועדוני החשפנות. תיק שנשען על הטענה כי ריקודי ה"לאפ דאנס" שנערכים דרך שגרה – כל אימת שחשפנית בלבוש מינימלי רוקדת ומתחככת בלקוח – עולים כדי מעשי זנות לכאורה, ללא הבדל מבית בושת.

את החידוש המשפטי כי "ריקוד החיק" (לאפ דאנס) עשוי לעלות כדי הגדרה של זנות אסורה, בהתאם לרמת החיכוך והמגע שבריקוד, קבע פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן בהנחיית פרקליט מדינה שפרסם במאי 2019, בעקבותיה ניתנה למשטרה ההנחיה להגביר את הפיקוח במועדונים. הצעד הבא היה בסוף ינואר 2020, כאשר המשטרה סגרה את שלושת מועדוני החשפנות הגדולים בתל אביב בצו מנהלי ל-30 יום, ועל פי הדיווח שנמסר מימ"ר תל אביב לבית המשפט אז, הטריגר היה כי "במהלך פעילות (אכיפה) נראו גברים היושבים על הספות ומעל חלקם נשים רוקדות בלבוש תחתונים וחזייה, וחלקן מעורטלות".

אפרת רובינשטיין (מימין) וחברות. תנו לרקוד בשקט (צילום פרטי)

"בחינה ראשונה של הראיות כמו גם האינטרס הציבורי, מעלה כי יש מקום להגשת כתב אישום בגין שלושת התיקים", מסרה הפרקליטות בהמשך לכך והוציאה את הודעות השימוע הפלילי למנהלי המועדונים. זאת, הגם שמועדון "שנדו" נפתח בינתיים מחדש, בעקבות עתירה מנהלית שהגישו בעליו באמצעות עו"ד ירון בן יוסף, ופעילותו חודשה בתנאים שקבע בית משפט, לפיהם מופעים בעירום יתקיימו על הבמה בלבד. שני המועדונים האחרים, נשארו סגורים עד היום ולא חידשו פעילותם.

בימים האחרונים, לאחר השימוע, נמסרה לעו"ד בן יוסף הודעת סגירת התיק על ידי עו"ד איריס רמתי הילמן, ממונה בפרקליטות מחוז תל אביב: "לאחר בחינת חומר הראיות בתיק זה, נמצא כי לא נאספו די ראיות במידה המספיקה להעמדה לדין פלילי. לאור זאת, הוחלט לסגור את התיק נגד מרשיך מבלי להגיש כתב אישום".

הפרקליטות הוסיפה בהודעה: "יובהר כי אין בדברים האמורים כדי להביא לכלל מסקנה כי המועדון עמד בתנאים אשר נקבעו בהנחיות פרקליט המדינה – הנחיה 2.2 בכל הנוגע להפעלת 'ריקודי החיק'. הנני להתריע בפניך מפני חזרה על מעשים דומים, ולהזהירך כי ככל ויעלו חשדות נוספים נגדך בעתיד, בקשר למעשים דומים, או שימצא שוב כי ריקודי החיק במועדון אינם תואמים את הקבוע בהנחיית פרקליט המדינה כאמור, הדבר עלול להביא להעמדתך לדין בגין אותם חשדות, והתובע יהיה רשאי אף לשקול את פתיחת התיק הנוכחי מחדש ולבחון אפשרויות העמדתך לדין גם בתיק זה".

עו"ד בן יוסף אמר ל"פוסטה": "ההכרעה המתינה על שולחן פרקליט המדינה והמשנה מומי למברגר זמן רב, וברור אילו כוחות פעלו כאן. אני בטוח שהם התלבטו גם בגלל התגובה הצפויה של ארגוני הנשים, שיקימו קול צעקה, איך הפרקליטות הסכימה לסגור תיק כזה, אחרי שלפני שנה יצאה הודעה שמועדוני החשפנות נסגרו ולא ייפתחו יותר.

כרזת פייסבוק של מועדון שנדו

"בהגינותה התקשרה אלי הפרקליטה בשבוע שעבר, וציינה שהטיעונים בשימוע היו 'גיים ציינג'ר'. הפרקליטות קיבלה החלטה שלא כדאי לה ללכת עם התיק לבית משפט, ולצערם מועדוני החשפנות יכולים להמשיך לפעול", אומר עו"ד בן יוסף. "בשימוע ערכנו ניתוח משפטי של מהי 'זנות' על פי הפסיקה… אם אשה עירומה רוקדת ליד גבר לבוש – זו צריכה להיות פרשנות איראנית לקרוא לה 'זונה' ולו 'צרכן זנות'. במועדונים האלה הגברים לא מתפשטים, ואין חדרים סגורים. התזה שלהם היתה שדי גם בתנאים האלה שהגבר יגיע לפורקן ואז זו זנות… הרחיקו לכת. מדובר בבידור אירוטי למבוגרים בלבד,  שמוכר בכל העולם כחלק מההוייה הבידורית, גם אם לא כולם אוהבים את זה".

מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר בתגובה לפוסטה: "בחודש ינואר 2020 בוצעה פעילות אכיפה כנגד שלושה מועדוני חשפנות בת"א בחשד שמתבצעים בהם ריקודי "לאפ דאנס", העולים לכאורה כדי עבירת זנות ועבירה של החזקת מקום לשם עיסוק בזנות, לפי הנחיית פרקליט המדינה בנושא.

"במסגרת הטיפול בתיק נבחנו מאות סרטונים שנקלטו במצלמות האבטחה של המועדונים במשך תקופה קצרה, בהם תועדו הריקודים. במהלך השימוע שנערך לחשודים, הם הציגו ראיות שלפיהן בחינת אותו ריקוד משתי זוויות צילום שונות, עשוי להוביל למסקנה שונה בנוגע לחוקיותו, מה שהטיל ספק ביכולת לבחון באופן אמיתי את הקירבה, ההתחככות והמגע בין הלקוח לרקדנית. זאת, במיוחד שעה שצילומי מצלמות האבטחה נעשו ממרחק רב.

"על אף שמהראיות עלה כי לעתים התקיימו במועדונים גם ריקודים המנוגדים לכאורה לחוק על-פי הפרמטרים שנקבעו בהנחיית פרקליט המדינה, הרי שלאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, הוחלט שאין די בראיות שהצטברו כדי לבסס מעבר לספק סביר עבירה של החזקת מקום לשם זנות ועבירות נלוות, במיוחד כאשר מדובר בתיק ראשון לאחר כניסת הנחיית פרקליט המדינה לתוקף.

ההחלטה התקבלה, בין היתר, גם לאחר בחינת עדויות שנגבו מנשים העובדות במקום, לקוחות, מנהלי המועדונים ובעליהם, מהן עולה כי לאחר שהוצגה בפניהם ההנחיה, נעשה שוני באופן הפעילות במועדונים, גם אם ראשוני, וכי הנחיית פרקליט המדינה חלחלה אף ללקוחות המבקרים שם. כן נלקחה בחשבון העובדה ששניים מהמועדונים נסגרו מיד לאחר פשיטת המשטרה, ואינם פעילים כיום, ואילו פעילותו של המועדון השלישי הוסדרה ואושרה בהחלטת בית משפט, שקבע את אופן הריקוד שיבוצע במועדון. יודגש, שאין בהחלטה על סגירת התיק כדי להביא למסקנה שהמועדונים עמדו בתנאי החוק".

סגירת מועדוני החשפנות – פגעה באוכלוסייה רבה של נשים
אפרת רובינשטיין, מנכ"לית שותפה בארגון "ארגמן – ארגון נשים עובדות" המייצג עובדות בתעשיית המין ובכלל זה חשפניות, אומרת כי רשויות האכיפה, הגם שסגרו עכשיו את התיק, פגעו בפעילותן בנשים, פגעו ברווחתן ואף בבטחונן האישי, בשם אינטרסים "נעלים" ותפיסות שגויות.

"האם אתם חושבים שסגירת מועדוני החשפנות עזרה לנשים שעבדו שם? ממש לא. חשפניות רבות עובדות עכשיו במחתרת, אצל כל מיני 'עצמאים' שאף אחד לא יודע מיהם, ששוכרים ומציעים את שירותיהן למסיבות. קודם, במועדונים, הרגשנו בטוחות מאוד", אומרת רובינשטיין. "מועדון, מקום מסודר, תחת פיקוח, אבטחה כבדה, ומצלמות 24/7. את עובדת עם החברות והקהילה שלך. 'חדרים סגורים' לא היו שם כמה שנים. מקרי אונס והטרדה, יש יותר במועדונים אחרים.

אפרת רובינשטיין. צילום: טטיאנה קלימוביץ (מתוך הקרנת הסרט 'הלאפ דאנס האחרון' בפסטיבל הסרטים הבינ"ל בסינמטק חיפה)

"איפה עכשיו כל הבנות נמצאות?", אומרת רובינשטיין. "בכל מיני מקומות מחתרתיים, שמזמינים אשה לבד. לי באופן אישי היה נסיון רע שלא אחזור עליו בחיים. זה נורא מסוכן ולא בטיחותי. את לבד, יכולה להיות מול קבוצת גברים, או אחד על אחת, לפי קריאה טלפונית, עובדת כל הלילה.

"הפילו עלינו בן לילה עוני ומכה כלכלית… בדרך כלל נשים שבאות לעסוק בחשפנות באות לתקופת זמן יחסית קצרה", מוסיפה רובינשטיין. "יש לי חברה שבאה לשנתיים לעבוד במועדון, ולקנות דירה בתל אביב – והיא עשתה את זה. יש המון נשים שהעבודה הזו חילצה אותן מיחסים אלימים, הוציאה אותם לעצמאות כלכלית… האלטרנטיבות הן עבודות שכר מינימום. מי שקידמו את החוקים האלה אלו נשים פריווילגיות עשירות, שלעולם לא היו צריכות להתלבט בין עבודה במועדון לבין חיים בעוני. הן קובעות את החוקים האלה מעל לראש שלנו, הנשים העובדות, בלי לדבר איתנו".

רדיפה נגד הלקוחות חושפת את הנשים לסכנות גדולות יותר
בשבוע הבא (7-8 במרס) ייערך במכללת האקדמית צפת כנס בינלאומי בנושא "המאבק בפורנוגרפיה ובחלקה של המדינה בתעשיית המין". בהודעת המרכז האקדמי לפני הכנס נכתב כי הוא יעסוק בין השאר בדרישה מהמדינה להגביר את האכיפה המשטרתית של החוק נגד לקוחות הזנות – גברים, החוק המכונה "איסור צריכת זנות" ולתבוע את יישומו המלא על ידי המדינה, כמו גם חוקים נוספים הנוגעים לשאיפה לגדוע את התעשייה, כגון איסור הפרסום על שירותי זנות.

עורכות הכנס בהן הפרופ' אסתר הרצוג, ואורחותיו חברות הכנסת מירב בן-ארי ומיכל רוזין צפויות להאשים את המדינה באוזלת יד במאבק בזנות, והפרסום על סגירת התיקים נגד מועדוני החשפנות בודאי יוסיף למחאה זו.

בחודש שעבר, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח במלאת שנה לחוק לאיסור צריכת זנות, אשר קבע כי כי על גבר אשר יצרוך שירותי מין מזונה (בגירה) יוטל קנס של 2,000 שקל, וקנס כפול מכך בפעם שנייה. החוק נכנס לתוקף בינואר 2021.

פרופ' אסתר הרצוג (המכללה האקדמית צפת)

על פי דוח הכנסת, בכל שנת 2021 רשמה המשטרה יותר מ-1,400 דוחות לצרכני זנות. קצב חלוקת הדוחות גבר לאורך השנה – עד לקצב של כ-100 דוחות בשבוע. 70 אחוז מהדוחות חולקו במחוזות תל אביב והמרכז, ו-30 אחוז במחוז חוף. כמעט ולא חולקו דוחות במחוז הדרום ובמחוז ירושלים, ולא חולקו כלל דוחות במחוז הצפון ובמחוז ש"י. כ-50 "צרכני זנות" קיבלו דוח על עבירה חוזרת, שמונה מהם קיבלו שלושה דוחות או יותר.

עורכי הדוח שהוגש לוועדה למעמד האשה בכנסת, מתחו ביקורת על רמת הפעילות המשטרתית – "לנוכח אומדן מספר צרכני הזנות בישראל, ניתן לתהות האם חלוקת קנסות בקצב של 100 קנסות בשבוע מהווה כלי אפקטיבי להרתעת צרכני זנות". אגב, התקנות לחוק קובעות כי ניתן לבקש להמיר קנס ב"סדנה קבוצתית פסיכו-חינוכית" לחינוך "צרכן הזנות" מחדש, בהיקף של כשש שעות. על פי הדוח, המודעות לכך נמוכה, רק עשרה מקבלי קנסות ביקשו להיות מופנים להליך החלופי. מסמך המחקר של הכנסת סיכם במילים: "בשלב זה השפעת החוק אינה ברורה, וייתכן שקשה להבחין בינה ובין השפעת משבר הקורונה שהאיץ תהליכים קיימים של מעבר של זירות זנות לזירות מקוונות ולזנות תחת קורת גג".

"ישראל נמצאת מאחור בתפיסות שמרניות"
רובינשטיין מארגון "ארגמן", אומרת ל"פוסטה" כי תחת היומרה של הפללת לקוחות, פגע החוק בנשים, עובדות המין עצמן (כפי שקרה בנפרד גם בפרשת מועדוני החשפנות) והחליש את מעמדן מול הלקוחות, המעסיקים, המשטרה והרשויות. "רדיפת הלקוחות חושפת את הנשים לסכנות גדולות יותר. דוחפת אותן למקומות מחתרתיים או לרחוב. מה שאנו צריכות הוא הגנה על הנשים העובדות, הבטחת תנאים בטיחותיים יותר, ולא מטרה משיחית של מיגור הזנות", אומרת רובינשטיין.

אילוסטרציה זנות
אילוסטרציה

"יש סוגים שונים של זנות… זנות הרחוב שם נמצאו מכורות לסמים. לעומת זאת הרוב הן נשים שעובדות בדירות מסודרות, יש גם נשים שעובדות מביתן ומשלימות הכנסה… זה עניין של הסכמה בין בגירים, בחירה אישית", אומרת רובינשטיין."יש מכל הסוגים ומכל הארץ.

"אני למשל עובדת מין. בחשפנות, גם בבי.די.אס.אם. יש נשים אקדמאיות. אני אקדמאית עם שני תארים, למדתי לימודי אמנות בבצלאל. אני ציירת ויוצרת וידאו-ארט. יחד עם זה, עבדתי גם במועדון חשפנות בתל אביב. העבודה הזו עזרה לי לכלכל את העיסוק בתחום האמנות, להשכיר דירה, וגם סטודיו ליצירה. זה עזר לי לשרוד, להתפרנס. אני אשה יחידנית, ורוצה לחיות כך שלא אהיה תחת חרדה ואימה כלכלית. יש לי חברות, שהן אמהות חד הוריות לילדים.

"בתחום עובדות המון נשים עצמאיות. התפיסה העולמית המתקדמת היום היא "SEX WORK IS WORK". בארצות הברית אנו רואים מגמה של דמויות ציבוריות, מחוקקים פרוגרסיבים, משפיעני רשת, סלבריטיז כמו השחקנית סוזן סרנדון והמגיש ג'ון אוליבר, התומכים בקמפיין של דה-קרימיניליזציה ותמיכה בעובדות המין הנאבקות על מעמדן ונגד הרשויות כי גם 'עבודת מין היא עבודה'.

"ישראל נמצאת מאחור בתפיסות השמרניות", אומרת רובינשטיין. "מה שאנו רואים זו לא מלחמה בזנות – אלא בזונות. זה לא המקום של המדינה להתערב בו. לנשים יש זכות על גופן. לשים להן משטרה על הראש – זה לא הפתרון. בוא נעזור להן לעבוד בצורה בטיחותית יותר, לחזק אותן ולא להחלישן".

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
2 Comments
הוותיק ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצביעו
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות