בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו התיר לפרסם את שמו של יצחק לונדנר, איש עסקים, יזם נדל"ן והייטק תושב רעננה, כמי שעומד במוקד חקירה של יחידת פקיד שומה חקירות תל-אביב ברשות המסים.
לונדנר חשוד, כי לא דיווח על הכנסות מריביות שקיבל בגין השקעות, לכאורה, שביצע אצל איש העסקים מייק בן-ארי אשר הורשע באחת מהונאות הפונזי הגדולות בתולדות המדינה.
מהחקירה עולה חשד, כי בין השנים 2017 ל-2020 לונדנר השקיע בקרן של בן ארי וקיבל הכנסות מריביות בסכום מצטבר של כחמישה מיליון שקל, מבלי שדיווח עליהן לרשויות המס ומבלי שההשקעה הוזכרה בהצהרת ההון שהגיש.
הסכום התקבל בחלקו בהעברות בנקאיות ובחלקו בצורת תשלום שהועבר לצדדים שלישיים, על חשבון תשלומים שלונדנר היה אמור להעביר על רכישת ובניית ביתו ברעננה ורכישת רכבו.
פעולות אלו, נטען, מהוות עבירה לכאורה על חוק איסור הלבנת הון.
במסגרת החקירה נערכו חיפושים בביתו של החשוד באוקטובר 2025. לאחריהם, הובא החשוד לדיון בבית משפט השלום בתל-אביב בשחרורו בתנאים מגבילים.
בית משפט השלום הורה על צו איסור פרסום על שמו, אולם בתחילת יולי 2026 דחה בית משפט השלום את בקשת החשוד להאריך את תוקף צו איסור הפרסום.
בין היתר ציינה השופטת רוית פלג בר-דיין, כי מאז ההחלטה על איסור פרסום שמו של החשוד התגבשה תשתית ראייתית לא מבוטלת וקיים חשד סביר לביצוע עבירות מס והלבנת הון.
כמו כן הסבירה, כי החשוד לא הוכיח שייגרם לו נזק חמור כתוצאה מהפרסום.
לונדנר הגיש ערר לבית משפט המחוזי בתל אביב-יפו ולפני שבוע, בתום דיון שהתקיים בעניין, החליט למחוק את הערר.
בעקבות מחיקת הערר הורה בית המשפט המחוזי, כי צו איסור הפרסום על שמו של החשוד יוסר.
בתגובה להחלטה מסר עו"ד תמיר סולומון שמייצג את איש העסקים לונדנר: "מדובר בתיק הנוגע לכל היותר למחלוקת אזרחית, אשר תתברר במהרה כנעדרת כל בסיס. מלכתחילה, בבקשת המעצר בית המשפט דחה את בקשת רשות המיסים לשחרור בתנאים מגבילים ואף ציין, כי הוא רואה עין בעין את הסוגייה כעניין אזרחי.
"במשך חודשים רבים, ללא כל התקדמות עניינית, שב בית המשפט ונענה לבקשות הארכת איסור הפרסום לאור טענותינו.
"מצערת בהחלט העובדה, כי קולם של רוב האזרחים שאינם מוצאים טעם ועניין בפרסום שמות חשודים מטעמי רייטינג של רשויות החקירה ויחסי ציבור פוגעניים, אינו זוכה לקידום הצעת תיקון החקיקה בנוגע לאיסור פרסום שמו של חשוד, כל עוד לא הוגש כנגדו כתב אישום.
"הטענות ההיסטוריות שהועלו כנגד מרשי תתבררנה בעתיד הקרוב כנעדרות כל בסיס.
"משרדנו יפעל לקדם את החקיקה שתיתן משמעות ותוכן לביטוי 'יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך', וימנע פרסומים מגמתיים המפרים עקרונות בסיסיים של חזקת החפות".
