שופט: המשטרה לא נערכה להצגת ראיות לחילוט משאיות של גנבי חול

משטרת ערד ויחידת יואב של המחוז הדרומי תפסו ב-27 ינואר שתי משאיות ו"שופל" בחשד שהם שייכים לחשודים בכריית חול בלתי חוקית במחצבה באזור ערד. לטענת המשטרה, המשאיות תועדו משנעות חול גנוב לרשות הפלסטינית.
בהמשך נפתחה חקירה רחבה נגד החברה לעבודות עפר בחשד שבעליה הרשום, עמאר אלקרעאן, תושב פזורת ערד, הוא איש קש של אחיו הבכור – בעל השליטה האמיתי לכאורה עינד אלקרעאן, המצוי בהליכי פשיטת רגל.
ב-10 במרס נערכה פשיטה נוספת על החברה, "אלקרעאן שינוע ומסחר" המפעילה צי משאיות גדול של קרוב ל-40 כלי רכב כבדים ונהגים, ועוסקת בפינוי אשפה ממפעלים באזור ערד. בשלב זה נתפסו עוד שמונה משאיות, "שופלים" ונגררים של החברה בשווי מיליוני שקלים.

המשטרה, בשיתוף יחידת החקירות של הכונס הרשמי עצרו את עמאד אלקרעאן לחקירה, אך אחיו החשוד המרכזי לא אותר. לאחים מיוחסות עבירות של הונאת נושים, עבירות על חוק חדלות פירעון, הלבנת הון ואף מרמה בנקאית נוכח קבלת הלוואה במיליוני שקלים במסגרת העברת פעילות החברה שנקלעה לקשיים, לחברה חדשה.

בינתיים עמאד שוחרר בתנאים מגבילים, אולם שמונה כלים הנדסיים המוערכים בשווי של מעל חצי מיליון שקל כל אחד, תפוסים על ידי המשטרה המבקשת להחזיק בהם עד לגמר ההליכים, במטרה לחלט אותם בסיום ההליך המשפטי.

ב-16 מרס הגישה עו"ד לימור רוט חזן עם עו"ד רועי חמו ממשרדה ועו"ד כמאל אלזיאדנה, בקשה דחופה לשחרור התפוסים.
עו"ד רוט חזן ציינה כי תפיסת כלי הרכב והעבודה הביאה להשבתת פעילות החברה ולנזק כלכלי עצום יומיומי. עשרות משפחות המתקיימות מהחברה עומדות לאבד את פרנסתן, וצדדים שלישיים – ספקים ולקוחות שהחברה קשורה עמם בחוזים – צפויים להיפגע כאשר התיק בשלב מקדמי ועוד לפני כתב אישום.
שופט בית משפט השלום בבאר שבע, רון סולקין, נתן למשטרה ארכה של 14 יום להשיב לבקשה לשחרור התפוסים.

הסנגורים עתרו לבית משפט המחוזי והציגו בערר תחשיב לפיו הנזק לחברה עקב אובן ימי עבודה כתוצאה מתפיסת הציוד המכני והמשאיות בשבועיים הקרובים יגיע ל-650 אלף שקל. עורכי הדין הדגישו כי עד לרגע זה המשטרה מסרבת להציג להגנה את צווי התפיסה שמתוקפם נתפסו הכלים.
בדיון לפני שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, טענה נציגת המשטרה רפ"ק מזל אסטרכן, כי צווי התפיסה כוללים חומר חסוי. הקצינה התנגדה למסירת הצווים "אפילו אם יושחרו בהם חלק מהנתונים".

השופט עדן האיץ בנציגת המשטרה להסביר מדוע נדרשים לה 14 ימים רק כדי להגיב על בקשת ההגנה לשחרור התפוסים, ובהחלטתו הוא דחה את ההסברים שקיבל: "באתי למסקנה כי פרק הזמן אשר נקבע על ידי בית משפט השלום למתן תגובת המשיבה אינו סביר. באיזון בין הנזק אשר צפוי כתוצאה מהחזקה של שמונה משאיות אל מול הצורך של המשיבה להיערך לדיון ולהגיש תגובה, נכון להסתפק במניין ימים קצר באופן משמעותי".

נוכח טענת המשטרה כי עליה להיערך לתגובה בשל "חומר חקירה רב", אמר השופט עדן כי "על המשיבה היה להיערך מראש לבקשה להשבת תפוסים, עם חומרי החקירה הרלבנטיים". למעשה, כך קבע, המשטרה היתה צריכה להיות ערוכה לדיון בעתירת ההגנה להשבת התפוסים, כבר כאשר ביקשה היא בעצמה צו לתפיסת המשאיות.

"משכך, מתן החלטה במסגרתה מתבקשת המשיבה להשיב תוך יום או יומיים עומדת במבחן הסבירות, ומתאזנת באופן ראוי אל מול הנזק הצפוי לעוררים כפועל יוצא מכל יום שבו מוחזקות שמונה משאיות שלהם", כתב השופט, אשר קבע כי על המשטרה להגיש תגובתה לבקשת ההגנה תוך פחות מ-24 שעות (עד 22 מרס).
השופט עדן הדגיש את אי הנוחות העולה מתפיסת שמונה משאיות מבלי שהוצגו להגנה צווי תפיסה. בעניין זה הוא אף ציין כי היה על בית משפט השלום לתת את דעתו. "אין זה ברור מדוע לא ניתן להציג את הצווים אף ללא הותרת פרטים אשר יכולים לשבש את החקירה", חתם השופט עדן.