לבית הדין הצבאי של זרוע היבשה הוגש כתב אישום פלילי כנגד לוחם, אשר לחם עם יחידתו בעזה ובמהלך אחד מסופי השבוע הפקיר את נשקו במשך כ-24 שעות בבסיס. הנשק נגנב ולא נמצא עד היום.
בערב שמחת תורה, באוקטובר 2024, השאיר החייל את הנשק על מיטתו באוהל מגוריו. מדובר במחנה המאכלס יחידות לוחמות בדרום הארץ.
החייל יצא מהמחנה יחד עם עוד שני חיילים נוספים, על מנת לפגוש את הוריו שהגיעו לבקר. הוא נפגש עם הוריו מחוץ למחנה, כאשר הנשק האישי שלו M-4 נשאר מאחור באוהל ללא השגחה.
הלוחם חזר לאוהל אחרי ארבע שעות – אבל לא חיפש אחר הנשק ולא וידא את הימצאו. רק למחרת, במוצאי יום החג וכעבור כ-24 שעות, הוא חיפש את הנשק משום שהיה אמור לצאת לנסיעה מבצעית – ואז גילה כי הוא נעלם.
הנשק אבד ולא אותר עד היום. מאז האירוע עברה יותר משנה וחצי, הלוחם כבר הספיק להשתחרר משירות סדיר – ורק לאחרונה הפרקליטות הצבאית הגישה נגדו את כתב האישום בגין אי שמירת נשק.
הענישה על עבירה זו, בנסיבות חמורות של קלות דעת, עלולה להגיע למאסר בפועל לתקופה של שבועות עד חודשים.
בנסיבות אלה, סניגוריו של החייל המשוחרר, עו"ד רן כהן רוכברגר ועו"ד נאור אלון סוסנוסקי, הגישו בקשה לביטול כתב האישום.
הסניגורים ציינו, כי הנאשם (23) שירת כלוחם בעזה במלחמת "חרבות ברזל", במשך תקופה ארוכה והשלים שירות צבאי תקין ללא כל הסתבכות אחרת. הוא השתחרר בנובמבר 2025.
בנימוקי הבקשה לביטול התיק, ציין עו"ד כהן רוכברגר כי על פי חומר החקירה, בתקופה שקדמה לאירוע הלוחם היה נתון בעומס נפשי כבד, על רקע השירות העצים והלחימה הרצופה בעזה.
הסניגורים ביקשו, כי למצבו הנפשי בעת האירוע יינתן משקל מהותי בעת בחינת כתב האישום.
בנוסף, עורכי הדין הלינו על כך שכתב האישום הוגש בשיהוי לא מוסבר – אחרי שנה וחצי כאמור – וחמישה חודשים אחרי שהחייל סיים את שירותו הסדיר בצה"ל.
עו"ד כהן רוכברגר הוסיף על כך עובדה נוספת – באותו שבוע שבו נגנב הנשק, החייל כבר הועמד לדין משמעתי בפני מפקד הגדוד והמג"ד הטיל עליו 28 ימי ריתוק.
בשפה המשפטית, מתקיים בכך תרחיש של "סיכון כפול", כאשר הנאשם עומד לדין פעם שניה על אותה העבירה, שבגינה כבר נענש והעמדה נוספת לדין פלילי בנסיבות אלה אינה חוקית.
ההגנה טענה גם, כי היסוד הנפשי העולה מהראיות הוא של התרשלות – והנחיית התובע הצבאי הראשי קובעת כי עבירה של אי-שמירת נשק בנסיבות דומות, אינה מיועדת לבירור פלילי אלא משמעתי בלבד.
בעניין זה, הודגש כי הנשק נעלם כשהיה בתוך המחנה הצבאי, ולא בשטח פתוח או אזרחי.
אין אינדיקציה לכך שבבסיס היו גורמים לא מורשים, או כי היתה מודעות של החייל לסיכון קונקרטי לכך שידיים זרות ועוינות יטלו את הנשק.
לאחר האירוע, שובץ החייל לימים בתפקיד אחר בקו ביהודה ושומרון ושוב קיבל ונשא נשק אישי במסגרת תפקידו ומילא תפקיד זה ללא דופי עד סוף שירותו.
"בנוסף לשיהוי הכבד בהגשת כתב האישום, להגנה טענות נוספות ביחס למחדלי חקירה", הדגישו עורכי הדין כהן רוכברגר וסוסנוסקי. "יש להורות על ביטול כתב האישום, כאשר החייל המשוחרר כבר עושה את צעדיו הראשונים באזרחות, תוך נסיון התמודדות וריפוי עצמי מתקופת השירות המורכבת". לבקשה צורפו חוות דעת חיוביות על החייל מצד מפקדים ביחידה.
בשבוע האחרון, התביעה הצבאית הודיעה כי לאחר בחינת טענות ההגנה באופן מעמיק – ובלא שהדבר ילמד על מדיניות התביעה הצבאית במקרים מסוג זה – הוחלט לקבל את הבקשה הפרטנית וכתב האישום כנגד הלוחם בוטל.
