יחידת יהלום למלחמה בפשיעה כלכלית ברשות המסים עצרה לחקירה את אורי ברוק (34) מירושלים, בחשד שסחר במטבעות וירטואליים בשווי 11 מיליון שקל, ללא דיווח על העיסוק וההכנסות שצמחו לו, תוך הגשת דו"חות כוזבים לכאורה.
מבקשת המעצר עולה, כי במסגרת חקירה סמויה אודות ישראלים הסוחרים בקריפטו, עלה שמו של ברוק כמי שביצע לכאורה עסקאות רבות של קנייה, מכירה והמרת מטבעות ביטקוין, אית'ריום, לייטקוין ועוד. יחידת יהלום טוענת כי בשנת 2017 היו לברוק הכנסות מעסקאות אלה בסכום של חמישה מיליון שקלים, ובשנת 2018 הכנסות של מעל שישה מיליון שקלים, לפי החשד. רשות המסים טוענת כי אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים אשר משויכים לברוק, והשימוש בהם נועד על פי החשד לטשטש את זהותו כבעל הכספים.
בחקירתו טען ברוק כי את העסקאות במטבעות הקריפטו ביצע עבור אחיו המתגורר באמסטרדם, למרות שבמסמכי הבנק הצהיר כי הוא הנהנה היחיד. נציג יחידת יהלום, יוסי אזולאי, אמר כי במהלך עיכובו של החשוד וגביית גרסתו, החוקרים התקשרו גם לאחיו ששהה בארץ, אבל בתוך כמה שעות האח מיהר לעלות על טיסה ועזב את ישראל.
עו"ד יעל גרוסמן המייצגת את החשוד שנעצר, אמרה כי הוא סטודנט שאין לו הון עצמי משלו, וכי הוא הציע לסייע לאחיו שפעיל בתחום, והתחיל בביצוע עסקאות קטנות בבורסת הקריפטו הישראלית B2C. לדברי הסנגורית, צו הפיקוח והדיווח של סוחרי מטבעות וירטואליים ייכנס לתוקף רק בחודשים הקרובים ולפיכך לא בוצעו עבירות הלבנת הון, וגם חובת תשלום מס על הסוחרים לא היתה ברורה בתקופת הפעילות.
על כך השיב חוקר יהלום, כי במאי 2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי, המבהיר כי מימוש מטבע וירטואלי הוא עסקה החייבת במס. עוד צוין כי לאחרונה רכש החשוד דירה במיליוני שקלים.
יחידת יהלום דרשה מן החשוד הפקדה או ערבות בנקאית של 350 אלף שקל כתנאי לשחרור, ועוד חצי מיליון שקל בערבויות. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, טל ענר, קבע כי "התנאים מופרזים, גם אם מדובר בהעלמת מס בהיקף נרחב".
השופט קבע כי החשוד יפקיד את דרכונו ו-20 אלף שקל, עם חתימה על ערבויות נוספות בסך 50 אלף שקל.
עו"ד גרוסמן מסרה כי ברוק כופר מכל וכל בחשדות: "הטענה כי חלה עליו חבות מס כלשהי או שנעברה עבירת הלבנת הון בגין פעילות הקריפטו הנדונה, חסרת בסיס".
