אסיר פלילי בהליכי שיקום אשר שובץ באגף אסירי עבודה בכלא גבעון, במקביל לעבודה שלו במטבח של כלא עופר, נכווה במהלך עבודתו במטבח כתוצאה מכשלים בטיחותיים. במהלך הובלת עגלת תבניות לאחר הוצאת מזון חם מהתנור נתקעו גלגלי העגלה ברצפת המטבח והעגלה התהפכה על האסיר. מזון בבישול ארוך עם רטבים נוזליים רותחים נשפכו עליו, הוא נפצע ונדרש לטיפול רפואי משמעותי.
עורכת דין מטעמו של האסיר, עו"ד שנהב אילון, דרשה משב"ס להעביר אליה את תיעוד האירוע ואת התיק הרפואי של מרשה, כדי לבחון הליכים משפטיים מתחום תאונות העבודה – הגשת תביעה אזרחית בגין נזקי גוף.
זמן קצר אחרי הפנייה של עו"ד אילון, מספר שבועות לאחר האירוע, שב"ס ביטל את המשך התעסוקה של האסיר, חסם אותו מסבב החופשות והעביר אותו לכלא מעשיהו כאקט ענישתי לכאורה.
מדוע?
לטענת שב"ס ההחלטה התקבלה בשל מידע מודיעיני שלילי בעניינו של האסיר, ולא בגלל אירוע המטבח.
בהקשר זה חשוב להדגיש, אסיר בהליכי שיקום מוגדר כאסיר למופת, אחד שלא נפל דופי בהתנהגותו בכלא, והוא נהנה מפריבילגיות מובנות – חופשות, עבודות וכדומה.
כזה היה הסטטוס של האסיר המדובר אשר נשפט לחמש וחצי שנים מתוכם ריצה כבר חמש שנים.
"פצצה באולם"
עו"ד אילון הגישה עתירת אסיר לבית משפט המחוזי מרכז ודרשה לבטל את ההחלטה אשר הובילה לשלילת החופשות והפסקת עבודתו של האסיר. לפי עו"ד אילון בעתירה, "עניינו של העותר אינו עניין שגרתי, אלא מקרה מובהק של אסיר אשר עובר הליך שיקומי מלא ועקבי, תוך עמידה קפדנית בכל תנאי המשמעת והחופשות. אבל חרף זאת נשללת ממנו באחת זכות יסוד מהותית על בסיס מידע מודיעיני נטען, אשר אינו מתיישב עם התנהלותו התקינה של העותר לאורך זמן".
הסנגורית אילון, שמתמחה ביצוג אסירים, הדגישה כי האסיר השתתף בהליכים טיפוליים ומצוי ברצף תעסוקתי מלא מתחילת מאסרו, ואף יצא ל-27 חופשות מבית הסוהר במשך שנתיים וחצי – ללא הפרת משמעת אחת. לפיכך, טענה, במידע המודיעיני אין ממש, והוא אינו מתיישב עם המציאות נוכח התפקוד החיובי של האסיר.
במהלך דיון בעתירה שהתקיים בפני השופטת אפרת פינק מבית משפט המחוזי מרכז, נציגי שב"ס הציגו לשופטת מידע חסוי במעמד צד אחד. המידע המודיעיני היה אמור לספק פירוט בדבר התנהלותו או כוונותיו השליליות לכאורה של האסיר, כחלק מהנימוק של שב"ס לגדוע את הליכי השיקום של האסיר.
מנגד, עו"ד אילון זרקה "פצצה" לאולם כאשר טענה כי ההתנכלות לאסיר נובעת מסיבות אחרות לגמרי. לטענת הסנגורית, מעבר לכוונה שלו לתבוע את שב"ס על תאונת העבודה במטבח, המידע המודיעיני הפוגע בעותר נוצר על רקע מערכת יחסים חריגה אשר ניסתה סוהרת בכלא גבעון לכפות עליו.
עו"ד אילון תיארה כי סוהרת באגף ניסתה להתקרב לאסיר בדרכים שונות, נהגה לשאול אותו שאלות אישיות וחודרניות על חייו הפרטיים ועל בת הזוג שלו.
"לאחר שמרשי שב מאחת מחופשותיו הבחינה הסוהרת בבת זוגו מחוץ לשער בית הסוהר, החלה להתעניין באופן מוגבר במערכת היחסים, והחמיאה לו. מרשי לא יזם שיחות אלו, לא עודד אותן והבהיר לסוהרת כי הוא ובת זוגו מאורסים".
האסיר, אשר עומד לפני שחרור, טוען כי על אף הסבריו אלה המשיכה הסוהרת לשאול שאלות בעלות אופי אינטימי, כולל שאלות הנוגעות אליה עצמה: "האם הוא נמשך אליה, האם הוא אוהב את מראּה החיצוני, את שיערה, את הלק שעל ציפורניה".
עו"ד אילון המשיכה לפרט, לפרוטוקול: "למרות שמרשי ניסה להתרחק מאותן סיטואציות ולהציב גבולות, הוא מצא את עצמו פעם אחר פעם במצבים מביכים ולא ראויים שנכפו עליו. חומרת הדברים מתעצמת לנוכח יחסי המרות הקיימים בין סוהרת לבין אסיר".
הסנגורית תיארה אירוע נוסף, בו לדבריה הסוהרת נכנסה לתאו של האסיר בשעת בוקר מוקדמת, כאשר הוא ישן, ושפכה עליו מים קרים. נטען כי הסוהרת אף צילמה את המעשה במכשיר הטלפון שלה. במקרה אחר הנוגד את הפקודות, הסוהרת שוחחה עם חברתה בשיחת וידאו, כאשר האסיר נמצא לידה.
עו"ד אילון טענה כי ההתנהלות הבלתי מקצועית של הסוהרת, אותה ניסה האסיר להדוף – היא זו שלבסוף הביאה ליצירת מודיעין שלילי דווקא נגדו.
באחד הימים הוא הבחין כי הסוהרת נעלמה מהאגף ובדיוק במקביל הודיעו לו כי חופשותיו מבוטלות, עבודתו בכלא עופר מופסקת, והוא הועבר מאגף אסירי עבודה בגבעון לאגף סגור במעשיהו. כל זאת, בסמיכות לאחר תאונת העבודה שהיתה לו, ודרישת עורכת הדין שלו לקבל מידע רשמי על התאונה.
מודיעין שב"ס התקפל
על רקע כל האירועים, בעתירה נטען כי החלטת שב"ס – לחסום את תהליך השיקום שלו ולשלול את חופשותיו – אינה סבירה באופן קיצוני ונוצרה על בסיס מידע מודיעיני ופיקטיבי שיש להסיר על אתר.
השופטת פינק התרשמה מאוד מהמסכת שהציגה בפניה הסנגורית אילון, בין היתר משום שהשופטת עצמה נחשפה למידע המודיעיני הערטילאי שהוצג בפניה בדרך לביטול תהליך שיקום של אסיר חיובי.
בדרך כלל שופטים מקבלים בהכנעה הערכות מודיעיניות כאלה, לא במקרה הזה, השופטת פינק הורתה לשב"ס לבצע בדיקה מעמיקה בעניין.
"הטענות שהעלתה באת כוח העותר הן חמורות מאוד, שנוגעות לא רק להפרות משמעת לכאורה מצידה של הסוהרת – אלא גם לפגיעה בזכויות העותר כתוצאה מכך".
השופטת הורתה לקמ"ן בית הסוהר להיפגש עם האסיר, לשמוע את טענותיו ולחזור אליה עם דו"ח מודיעיני עדכני. "יש לצפות כי לאחר בדיקת טענות העותר – וככל שתימצאנה הטענות מוצדקות – שב"ס יבטל כל סנקציה שהוטלה על העותר בהקשר זה".
זו אינה פעם ראשונה שבה נחשפים קשרים אפלים בין סוהרות לאסירים, רק לאחרונה נחשף סיפור על קצינת שב"ס שנעצרה בחשד שניהלה רומן עם אסיר – שהוא אחיו של אביאור ששון, החשוד ברצח רזי בניהו בירושלים. אביאור הסתתר מהמשטרה במשך כמה שבועות והקצינה חשודה, שפעלה ביחד עם אחיו האסיר, שאיתו ניהלה קשר – כדי לסייע לכאורה לאביאור להימלט מהרשויות ולשבש את החקירה.
במקרה שלנו, כחודש אחרי החלטת השופטת פינק מודיעין שב"ס "התקפל" והודיע לבית המשפט כי לאחר בדיקה חוזרת הוחלט למחוק את המידע השלילי נגד האסיר, ובכך גם "הוסרה המניעה המודיעינית" לעניין החופשות והעבודה.
סוף פסוק? לא ממש. במקביל להודעה על ביטול הדו"ח המודיעיני שב"ס הודיעו לאסיר כי יש עילה חדשה להמשך ביטול חופשותיו והפסקת שיבוצו בתעסוקה.
העילה החדשה היא דו"ח משמעת שהוגש נגדו במקום שהייתו החדש, בכלא מעשיהו.
כך, במקביל למחיקת הידיעה המודיעינית המופרכת ב"פרשת הסוהרת", הוחלט לגדוע שוב את תהליך השיקום של האסיר ולהעמיד אותו לדין משמעתי בטענה מופרכת אחרת – שהוא איחר לספירת בוקר.
בהליך השיפוט המשמעתי הזה שב"ס שלל מהעותר חופשות, ביקורי משפחה ואפילו קנטינה.
עו"ד אילון לא ויתרה והגישה השגה ליועצת המשפטית של שב"ס, בה היא הצביעה על שורת פגמים שנפלו גם בהליך הזה. עו"ד אילון ציינה כי גיליון השפיטה המשמעתי אינו מלא כראוי, ההחלטה לא נומקה כנדרש, לא נגבו עדויות מאיש הסגל שערך את ספירת הבוקר, ומכותב דו"ח התלונה.
הסנגורית טענה כי האסיר איחר בשבריר שנייה לספירה, וכי הענישה מחמירה ולא מידתית, מאחר שמדובר בדו"ח המשמעת ראשון בכל תקופת מאסרו – חמש שנים (!) וכאשר סיום מאסרו קרוב.
יועמ"שית מחוז מרכז בשב"ס, סגן גונדר עו"ד אפרת פלד הרוש קיבלה את ההשגה של הסנגורית, ואישרה כי נפלו "פגמים פרוצדורלים" בהליך, אבל הורתה על העמדה לדין חוזרת של האסיר, שמן הסתם הורשע פעם נוספת בהליך המשמעתי.
ומה בעניינה של הסוהרת? האם שב"ס העמיק את הבדיקה? האם נקט צעדים נגדה, על רקע החלטת מודיעין שב"ס לבטל את המידע החסוי נגד האסיר? מה שעל פניו מאושש את טענותיו בעניין.
בדוברות שב"ס בעידן השר איתמר בן גביר והנציב קובי יעקובי מסרבים להתייחס, "במידה וקיימת טענה עליה להתברר במקומות המיועדים לכך", נמסר.
בסופו של דבר, עתירת האסיר נמחקה בהמלצת בית המשפט המחוזי, אך עו"ד אילון הגישה תלונה מפורטת נגד הסוהרת ליחידה לחקירות סוהרים (יאח"ס) בלהב 433, בה היא טענה כי הסוהרת חצתה גבולות מקצועיים.
גם ביאח"ס להב 433 ניסו להתנער מחקירת הדברים, וכתבו לסנגורית כי על פניו לא עולה חשד לעבירה פלילית מצד הסוהרת, והתלונה מתאימה להתברר יותר על ידי "מנהל תחום תלונות אסירים במשרד לביטחון לאומי" – עוד מעוז של בן גביר ויעקובי.
עו"ד אילון השיבה כי מעבר להטרדת האסיר, התלונה מעלה חשד גם לשימוש בכוח על ידי הסוהרת, לכל הפחות באירוע בו נטען כי היא שפכה מים על האסיר.
בשלב זה האסיר המתלונן טרם זומן למתן עדות במשטרה.
