ד' (46) ו-ס' (50)הואשמו בתקיפה חמורה בצוותא באירוע שהתרחש ב-17 בפברואר 2024, סמוך לשעה 11:30 בקריית ים.
באותה שעה ישב אדם במסעדה מול הים וכשעה לאחר מכן, הצטרפו אליו הנאשמים לשולחן למרות היעדר היכרות קודמת ביניהם.
בסביבות השעה 13:56, מסיבה שאינה ידועה במדויק, תקפו השניים בצוותא את המתלונן במכות ובעיטות והפילו אותו ארצה תוך שהם ממשיכים לתקוף אותו. כתוצאה מהתקיפה האלימה, נגרמו למתלונן חבלות קשות, בהן שבר באף, חבלה במטומת עורית ורגישות מקומית באצבע הרביעית של יד ימין.
את ד' ייצג עו"ד דניאל דרוביצקי עם עו"ד לוטן איפ ממשרדו.
את ס' ייצגה עו"ד שלי גורביץ' לוי.
הצדדים הגיעו להסדר דיוני בעקבות קשיים בראיות, ביניהם היעדר ידיעה איזו מכה גרמה לשבר באף המתלונן.
כמו כן, הוגשו סרטונים של האירוע לבית המשפט.
בנוגע לשני הנאשמים נערך תסקיר שירות המבחן.
לגבי ד', יליד רוסיה וגרוש, בוגר 13 שנות לימוד והנדסאי, נמצא כי הוא בעל סיכון נמוך להישנות עבירות, אך שירות המבחן המליץ גם במקרה שלו על מאסר שיומר בעבודות שירות, לצד מתן פיצוי למתלונן.
לגבי ס', יליד אוקראינה, נשוי עם ילדים, נמצא כי הוא בעל סיכון בינוני לחזרה על עבירות. על פי התסקיר הוא טופל ביחידה לטיפול בתמכרויות בחיפה. על אף שהביע חרטה, שירות המבחן המליץ תחילה על ענישה שיקומית ומאסר שיומר בעבודות שירות לצורך צמצום הפגיעה בתפקודו הכלכלי.
התביעה הגישה תיעוד מהאירוע ומסמכים רפואיים של המתלונן. היא דרשה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ברף הנמוך, תוך הדגשה כי תופעת האלימות בקרב הציבור הפכה למכת מדינה המחייבת הרתעה ברורה וענישה מחמירה.
עו"ד דרוביצקי סיפר בדיון כי הנאשם ד', בן 51, עבר תלאות בארץ הולדתו אוקראינה אחרי המלחמה שם נותרו אשתו ובנו, בהם הוא תומך מעבודתו בישראל. הוא סיפר כי העימות התפתח על רקע מחלוקת הנוגעת למוצאם האוקראיני אל מול מוצאו הרוסי של המתלונן, הוא מבין את טעותו והביע חרטה כנה.
עו"ד גורביץ' לוי אמרה בדיון, כי האירוע התרחש בעת תקופה נפיצה ומלחמה. "הנאשם עבר מאז שינוי מהותי בחייו, ירד 30 ק"ג, הפסיק לעשן ולשתות ועבר הליך שיקומי מעמיק במעצר". עוד ציינה עו"ד גורביץ לוי, כי הוא תומך כלכלית באשתו ברוסיה והפנתה לתסקיר שהעריך כי סיכויי החזרה על האירועים נמוך.
בית המשפט קבע בהחלטתו, כי הפגיעה בערכים המוגנים היא מוחשית. השופטת מריה פוקס בוגדאנוב מבית המשפט השלום בקריות, קבעה מתחם בין שמונה ל-18 חודשי מאסר.
היא ציינה כי שקלה לחיוב את הודאת הנאשמים ואת העובדה שאין לחובתם עבר פלילי. עוד ציינה, כי אלה היו עצורים כחודשיים ולאחר מכן שהו בתנאים מגבילים תקופה ארוכה.
בהתאם לכך פסקה לכל אחד מהם:
שמונה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, פיצוי של 3,000 שקל מצד כל אחד מהם למתלונן ומאסר על תנאי של חצי שנה.
