ביולי 2024 נפתחה חקירה של יחידת ההונאה במחוז מרכז נגד חשודים, שהתחזו לעורכי דין ונציגים של חברות בנייה גדולות והוציאו במרמה מיליוני שקלים מרשויות מקומיות.
השיטה פשוטה: כאשר יזם נדל"ן ניגש למכרז או פרויקט, הוא משלם מקדמה לרשות המקומית עבור היתרים ואגרות בנייה. לפי הנטען, החשוד המרכזי שלומי קדם (45) מרמת גן ואחרים זייפו יפויי כוח מעשרות חברות בנייה ופנו ל-26 עיריות שונות, בבקשה לקבל בחזרה את דמי הפיקדון עבור היתרי בנייה שלא מומשו.
המתחזים צירפו לפי החשד מסמכים בנקאיים מזויפים וכך, גרמו לעיריות להעביר את הכסף לחברות קש, במקום לחברות הבנייה.
לפי החשד, בשלב הבא בוצעה הברחה מיידית של הכסף – מחשבונות הקש לחשבונות פרטיים של אחרים, צדדי ג'.
המשטרה טוענת כי בסך הכל החשודים עקצו 26 עיריות ושלשלו לכיסם למעלה מ-4 מיליון שקל.
במסגרת הפרשה, נתפסו לפני שנתיים חשבונות בנק של כעשרה חשודים, אליהם הועבר לפי החשד הכסף מהעיריות.
לאחרונה פרקליטות מחוז מרכז החליטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע רק כנגד חשוד אחד, אותו שלומי קדם ולסגור את התיקים ליתר החשודים.
למרות זאת, המשטרה ביקשה מבית המשפט להאריך את צווי תפיסת החשבונות של מספר חשודים, על מנת לחלט את כספם בהמשך, אף על פי שהתיק נגדם ייסגר.
המשטרה טענה, שלחשבונות הבנק של אזרחים אלה הועברו כספי העבירה. הטענה היא שהכספים מהעיריות הועברו תחילה לחשבונות של חברות קש שהתחזו כחברות הבנייה – ולאחר מכן מחשבונות הקש הועברו כאמור לצדדי ג'.
עכשיו, על אף שאין ראיות למעורבותם של צדדי ג' בהונאה, המשטרה טענה כי יש לה סמכות לתפוס "כספי עבירה" גם אצל מי שאינם מוגדרים כחשודים ולא יוגש נגדם כתב אישום.
הטענה מבוססת על סעיף 21 (ג) לחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי ניתן לתפוס את הכסף, אם יש ראיה שהוא הועבר מהעבריין לצד ג' ללא תמורה.
עו"ד טליה גרידיש מייצגת את אחד מאותם "צדדים שלישיים" – אזרח שהמשטרה הקפיאה לו לפני שנתיים חשבון בנק עם כמיליון שקל.
עו"ד יקי קהן מייצג אזרח נוסף שחשבונו נתפס. המשטרה חקרה אותם בחשד להלבנת הון וקבלת דבר במרמה – אך בסופו של דבר, מסרה לבית המשפט כי התיק צפוי להיסגר לפי החלטת פרקליטות ועדיין ביקשה את המשך החזקת התפוסים.
לטענת המשטרה, לאנשים אלה הועברו כספים מחשבונות הקש, שאליהם נכנסו כספים שנעקצו מהעיריות, ולכן כספים אלה ברי חילוט.
עוד כתבות בנושא במדור עבירות מס >>
אינדקס עורכי דין בתחום הפלילי >>
אינקס עורכי דין בתחום צווארון לבן >>
עו"ד גרידיש טענה, כי כ-300 אלף שקל שקיבל הלקוח שלה מחשבון של מה שהוגדר כ"חברת קש" -הוא למעשה שכר שקיבל בעבור עבודה בתחום השליחויות. הלקוח הציג תלושי שכר שקיבל מאותה חברה וטען, כי לא היה לו מושג שהחברה היא פיקטיבית והכספים ששולמו לו הם "כספי עבירה".
עו"ד גרידיש טענה, כי אין כל ראיה לקשר בין הלקוח שלה לבין החשוד בהונאה (לפי המשטרה) שלומי קדם והם אינם מכירים. יתרה מכך, חלק מהכסף שנמצא בחשבון הגיע ממקורות אחרים ולא מאותו "מעסיק פיקטיבי", לכאורה. כך או כך, נטען כי כל הכסף לגיטימי.
עו"ד גרידיש ועו"ד קהן דרשו לשחרר את כל הכספים, וטענו, כי בניגוד לטענת המשטרה אין לה סמכות חוקית לתפוס אותם כאשר התיק נסגר.
הסנגורית ציינה, הכסף נתפס מכוחו של צו אשר התייחס ל"חשודים בביצוע עבירות", וכאשר אלו אינם עוד חשודים – תוקף הצו פוקע מאליו.
השופט אריאל סלטו מבית משפט השלום בפתח תקוה קיבל את עמדת הסנגורים והורה לשחרר את התפוסים לכל החשודים (לשעבר), פרט לחשוד הרלוונטי שלומי קדם.
פניית פרסה של המשטרה
המשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ובמסגרת טיעוניה, לפתע ביצעה תפנית וטענה כי קיבלה המלצה מרשות המסים להגיש כתבי אישום נגד חשודים נוספים. זאת, בניגוד לדברים שמסרה בבית משפט שלום.
השופט המחוזי מאור אבן חן הרים גבה ואמר, כי הדברים אינם מקובלים – לאחר שבפרוטוקול בית משפט השלום נכתב מפי נציג המשטרה, כי התיקים – למעט אחד – אמורים להיסגר.
"מצופה מבאי כוח העוררת לוודא את המצב העובדתי בטרם הם מגיעים וטוענים בפני בית המשפט, בייחוד שעה שמדובר בחקירה הנמשכת למעלה משנתיים", כתב השופט אשר שימש בעבר כסגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
השופט אבן חן הוסיף: "משהחליטה הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום כנגד המשיבים, לא ניתן לומר כי המשיבים היו מעורבים בהעברת הכספים בצורה לא חוקית, או כי הם ידעו שהכספים שהועברו לחשבונות הבנק שלהם הם כספים שהושגו בעבירה.
"בנסיבות בהם הוחלט שלא להגיש נגדם כתב אישום, לא ניתן להמשיך ולהחזיק את הכספים אשר נתפסו מידם מכוח החשד אשר יוחס להם… דין ערר המשטרה להידחות".
