בבית משפט השלום בפתח תקווה הגיע לסיומו התיק בעניין הבעלים של חברה קבלנית לפינוי ובינוי והתחדשות עירונית מגבעת שמואל, שלא הגיש דוחות שנתיים למס הכנסה עבור שלוש שנים – בין 2020 ל-2022.
מחזור העסקאות של החברה במהלך התקופה עמד על כשלושה מיליון שקל לפחות. הנאשם הודה בביצוע שלוש עבירות של אי הגשת דין וחשבון במועד, והדיון נדחה על מנת לאפשר לו להסיר את המחדל.
ואולם, הנאשם שנקלע למשבר, לא הגיש דוחות גם במועדים המאוחרים.
תובע מס הכנסה ציין כי העבירות נעברו באופן שיטתי במשך מספר שנים.
מתחם העונש בדרך כלל נע בין מאסר על תנאי ועד לשמונה חודשי מאסר בפועל, אולם במקרה זה – מאחר שמחדלי המס לא הוסרו, התובע דרש להטיל על בעל החברה שבעה חודשי מאסר בפועל לצד קנס של 50 אלף שקל.
הסנגור, עו"ד יוסי חמצני, טען מנגד כי יש להסתפק בענישה ברף התחתון. לדבריו, הנאשם הפעיל את החברה במשך שנים ארוכות, ורק בתקופה הרלוונטית לכתב האישום נקלע למשבר משפחתי וכלכלי.
הסנגור הוסיף כי העבירות לא בוצעו בתחכום או במטרה להתחמק מתשלום, והחברה נשאה הפסדים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
בכל הנוגע להתנהלותו, הסנגור טען כי הנאשם שיתף פעולה, הודה, וחרף מאמציו – לא עלה בידו לעמוד בדרישות פקיד השומה.
עו"ד חמצני ביקש להתחשב ברקע של הנאשם ובתרומתו לחברה: האיש בן 64, גרוש, אב למספר ילדים, שלושה מהם קצינים בצה"ל, והוא עצמו התנדב במד"א במשך שנים ארוכות. כיום מצבו הכלכלי בכי רע.
השופט ארז מלמד קבע בגזר הדין כי יש להתייחס לרצף של שלוש שנות המס בהן לא הוגשו דוחות כ"אירוע עברייני אחד", ולא כאירועים נפרדים.
השופט חזר על העקרון, כי בשל חומרתן של עבירות המס, נקודת המוצא לעונש ההולם הוא מאסר בפועל של ממש. ואולם, בגזירת עונשו של הנאשם, נלקחו בחשבון השיקולים שפירטה ההגנה – גילו של הנאשם, היעדר עבר פלילי, נסיבותיו האישיות, נטילת האחריות, חיסכון בזמנו של בית המשפט והזמן שחלף מעת ביצוע העבירות.
בסופו של דבר, למרות שמחדלי המס לא הוסרו, התקבלה בקשת ההגנה לעונש מתון של 45 ימים (חודש וחצי) של עבודות שירות, קנס בסך 10,000 שקל ומאסר על תנאי.
