בית משפט המחוזי בתל אביב גזר שמונה וחצי שנות מאסר על ראים הייב, שוטר ששירת במחוז תל אביב והורשע באונס קטינה מתחת גיל 16, וכן בניסיון אונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית, איומים, מרמה והפרת אמונים.
הקטינה, כבת 15, חוסה תחת צו בית משפט במעון של משרד הרווחה לנערות במצוקה ובסיכון. היא אותרה על ידי המשטרה לאחר שברחה מהמעון, נעצרה והובאה לתחנה.
השוטר ראים הייב שהיה במשמרת, התנדב להסיעה בניידת חזרה למעון, כאשר הקטינה אזוקה ברגליה. במהלך הנסיעה פיתח איתה שיחה מינית בוטה והעביר אותה למושב הקדמי שלצדו.
השוטר פתח את הטרנינג שלבשה הקטינה, ליטף את גופה וניסה להכניס את ידו לתחתוניה. הקטינה הרחיקה את ידו ואמרה לא.
השוטר ניסה לומר לפתות אותה במילים: "אם זה היה בידיים שלי, הייתי נותן לך לברוח".
בהמשך הוא פתח את רוכסן מכנסיו, אחז בה בכוח ודרש שתעשה בו מעשה מיני, תוך שהוא מאיים עליה: "את לא יודעת מה אני יכול לעשות".
כשחלפה ניידת אחרת בכביש, הוא הורה לקטינה להתכופף ואמר: "חבל שלא הבאתי לך חולצה של שוטרת, שיחשבו ששוטרת יושבת לידי".
באחת הצמתים בדרך סטה השוטר מהמסלול לחורשת עצים סמוכה, הוציא את הקטינה האזוקה ברגליים מהניידת, הפשיל את בגדיה, וניסה לבעול אותה אך לא הצליח.
לאחר שחזרו לניידת, הוא נישק את הקטינה על פיה ואיים שלא תספר לאיש על מה שאירע.
בתקופה הראשונה לאחר הפגיעה, הקטינה נמנעה מלספר למדריכיה במעון, עקב בושה. מצבה הדרדר והיא ברחה שוב מהמעון.
שירות המבחן קבע כי לקטינה נגרמה פגיעה טראומטית וקיצונית; השוטר ערער עוד יותר את הדימוי העצמי שהיה שברירי ומעורער קודם עקב נסיבות חייה.
הסנגור של השוטר הגיש תעודות הערכה מתקופת שירותו, וביקש להקל בעונשו של השוטר בטענה כי הוא סובל ממצוקה נפשית. הסנגור הגיש מסמכים לפיהם לנאשם יש תסמיני "פוסט טראומה" על רקע חשיפה לאירועים שחווה במהלך שירותו.
תובעת המחלקה לחקירות שוטרים, עו"ד נטלי חגי, טענה כי התקיפה המינית ברף החומרה העליון וביקשה להטיל על השוטר 18 שנות מאסר – קרוב לעונש המרבי על אונס קטינה מתחת גיל 16, העומד על 20 שנות מאסר.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
התובעת הדגישה את פערי הכוח, האגרסיביות של המעשים המיניים, האיומים וניצול התפקיד והאחריות שהוטלו על הנאשם תוך שימוש בניידת משטרה.
התובעת טענה לתכנון מוקדם שקדם למעשים, לאופיים הכפייתי, הממושך והאלים לאורך כל הנסיעה, תוך גרימת כאב והתעלמות מסירובה המפורש של הקטינה – תוך שהשוטר מנסה לפתות אותה באמצעות מתן סיגריות, העברתה למושב הקדמי ואמירות כמו "הייתי נותן לך לברוח", ומצד שני מאיים עליה לאורך כל הדרך.
לטענת מח"ש, מדיניות הענישה בשנים האחרונות משקפת מגמה של החמרה משמעותית, בפרט כשהקורבנות קטינים ומתקיים ניצול של מעמד סמכות, מרות והשגחה.
בנוסף לכך, הנאשם שלא לקח אחריות וניהל משפט, הורשע לאחר שמיעת הוכחות מלאות.
מנגד, ההגנה ביקשה לקבוע מתחם עונש שבין חמש עד תשע שנות מאסר בלבד, ובין היתר להתחשב גם בגילו הצעיר של השוטר, בתחילת שנות ה-30 לחייו ו"חוסר ניסיונו".
השופטים טלי חיימוביץ, לימור ביבי ועודד מאור כתבו בגזר הדין כי "האירוע מהווה דוגמה מובהקת לניצול לרעה של כוחו ומעמדו של הנאשם כשוטר, בעת מילוי תפקידו, עת היתה הקטינה נתונה למרותו, אזוקה ברגליה ולכודה בניידת, ללא יכולת מילוט".
עם זאת, הרכב השופטים קבע כי העונש שמבקשת מח"ש נשען על פסקי דין באירועים חמורים ביותר, שהיו כרוכים בחבלות קשות.
לפי קביעת השופטים, מתחם העונש בתיק זה עומד על 7-11 שנות מאסר.
לחומרה, נשקלה המסוכנות הנגזרת ממעשיו של הנאשם ואי נטילת האחריות.
לקולה, שקלו השופטים את נסיבותיו האישיות, הפגיעה הצפויה בנאשם ובמשפחתו כתוצאה מהעונש, פיטוריו מהמשטרה וההשפעה המשמעותית שתהיה למאסר על חייו.
השורה התחתונה: עונש חמור של שמונה וחצי שנות מאסר לשוטר לשעבר – אך רחוק מהרף המקסימלי שביקשה מח"ש.
מהעונש ינוכו עשרה חודשים במהלכם היה הנאשם עצור. עוד נקבע כי הנאשם ישלם לקטינה פיצוי של 80 אלף שקל.
