לקראת הדיון הקבוע בבג"ץ בהרכב של תשעה שופטים ביום רביעי (15 אפריל), בעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה את עיקרי עמדתה, באמצעות עורכי הדין שוש שמואלי ומתניה רוזין מהפרקליטות.
העתירות לפיטורי השר הוגשו על ידי קבוצות של אזרחים ופעילים פוליטיים שונים, ביניהם:
מיכל הדס ואחרים על ידי עו"ד נאוה-פינצ'וק אלכסנדר,
אורני פטרושקה ואחרים על ידי עו"ד גלעד ברנע,
גדעון אביטל אפשטיין ואחרים על ידי עו"ד דניאל חקלאי,
וכן עו"ד גלעד הכהן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מיוצג בדיון על ידי עו"ד מיכאל ראבילו.
השר בן גביר מיוצג על ידי עו"ד דוד פטר.
מפאת חשיבות הדיון ותקדימיותו, נביא את טיעוני היועמ"שית שיעמדו במרכז הדיונים בבג"ץ:
מה שעומד למעשה לדיון ולהכרעת בית המשפט, הוא הצורך הדחוף להפסיק את הפגיעה בחירויות הפרט ובמבנה המשטרי הדמוקרטי, שנגרמת על ידי התערבות פוליטית פסולה בהפעלת כוחה של המשטרה, תוך פגיעה קשה בא-פוליטיות שלה ובשוויון בפני החוק.
כעולה מכתב התשובה של ראש הממשלה, ראש הממשלה כלל לא שקל את האפשרות להעביר את השר מתפקידו לשם מניעת הפגיעה האמורה, ולמעשה אף כלל לא מכיר בבעיה ובחובתו לפעול – כתבה היועמ"שית.
"עקרון עצמאות הפעלת הכוח המשטרתי הוא עקרון יסוד במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. המשטרה המצויה במגע שוטף ויומיומי עם האזרחים, מפעילה לשם מילוי תפקידיה שורת סמכויות הפוגעות בזכויות יסוד חוקתיות של הפרט, נתונות לה סמכויות לפתוח בחקירה ולהעמיד לדין, והיא אף ממלאת תפקיד חשוב בהבטחת טוהר הבחירות.
השמירה על עצמאות המשטרה – תכליתה להבטיח, כי הפעלת סמכויותיה הפוגעניות תיעשה על בסיס שיקול דעת מקצועי, ממלכתי וא-פוליטי, חף מהשפעת שיקולים זרים ובפרט פוליטיים.
זאת, על מנת להבטיח שוויון בפני החוק, הגנה על זכויות היסוד ושימור אמון הציבור במשטרה והלגיטימציה הציבורית להפעלת סמכויותיה.
ממכלול התשתית שנפרשה בפני בית המשפט עולה, כי לאורך כהונתו מתערב השר לביטחון לאומי בעבודתה האופרטיבית של המשטרה באופן שיטתי, חוזר ונשנה, במגוון תחומי סמכות, לרבות תוך הפרת החלטות שיפוטיות, והפרת התחייבויותיו שלו לפני בית המשפט.
השר מתערב באירועים אופרטיביים (מבצעיים), לרבות בענייני הפגנות קונקרטיות, על ידי הצגת מסרים בדבר אופן הטיפול הנכון בעיניו, ובאמצעות פרסום התייחסויות פומביות לחקירות קונקרטיות של אזרחים ושוטרים – זאת בזיקה לתפיסתו הפוליטית, תוך הבעת תמיכה בלתי מסויגת בחשודים, באופן המשמיע הכשר למעשיהם טרם שהושלמה חקירתם, בצד מסרים של דה – לגיטימציה לחקירה ולחוקרים של מח"ש.
בתוך כך, ניצבת סמכותו הרחבה של השר למנות קצינים מדרגת רפ"ק ומעלה ולפטר שוטרים. סמכות זו מאפשרת לו פוטנציאל השפעה גדול על מאות שוטרים בכל סבב מינויים, המבינים ממסרי השר, למשל בכלי התקשורת ובחשבונותיו ברשתות החברתיות, ומן המינויים שאישר עד כה ואלה שלא אישר, כי קידומם אינו תלוי בשיקולים מקצועיים, אלא תלוי בשר ובהתנהלותם בהתאם למצופה על ידו, לפי שיקוליו הפוליטיים והאישיים.
השר הפעיל סמכות זו תוך שקילת שיקולים זרים ובדרך שמעבירה מסר לשרשרת הפיקוד, לפיו קצינים שיפעלו באופן שירצה השר, לפי תפיסתו הפוליטית יקודמו, וקצינים שיפעלו באופן שלא מתיישב עם תפיסתו הפוליטית יפוטרו או שקידומם יעוכב, על אף שהמפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי המליצו לקדמם.
בין המינויים שנמנע השר מלקדם: שתי קצינות מאגף החקירות והמודיעין במשטרה, את האחת (סנ"צ רינת סבן) לא קידם בשל עדותה במשפט ראש הממשלה, ואת האחרת (נצ"מ רותי האוסליך) בשל דברים שאמרה בוועדת הכנסת בהתאם להנחיות מפקדיה, שלא תאמו את תפיסת השר. המסר המצנן העובר אל שרשרת הפיקוד, ובפרט כלפי חוקרים שאמורים לחקור נבחרי ציבור, או קציני משטרה האחראים על טיפול באירועי מחאה והפגנה, נזקו קשה.
השר עושה שימוש בסמכותו לאשר מינויים, בכדי לעצב את הרכב המשטרה כך שיכלול קצינים הפועלים בהתאם למסריו ותפיסתו הפוליטית, תוך מניעת קידומם של אלה שאינם פועלים בהתאם להנחיותיו הישירות, באצטלא של 'מדיניות'… כמו כן, מתנה קידום בצייתנות אליו על פני ציות למפקדיהם.
התנהלותו זו באישור המינויים, בשילוב עם מסריו בנוגע לטיפול בהפגנות ובחקירות, העוברים אל השוטרים המבקשים להתקדם, הם צינור ישיר לחדירתה של השפעה פוליטית אל תוך התנהלות משטרת ישראל, ופגיעה בעצמאותה בהפעלת סמכויותיה באופן מקצועי וחף מכל השפעה זרה.
חומרתם של אירועים אלה מתעצמת נוכח העובדה, שהשר מתעלם באופן שיטתי מייעוץ משפטי, פועל בניגוד לדין ולהחלטות שיפוטיות, כמו גם בניגוד למסמך עקרונות אליו התחייב (לאחר עתירה קודמת, בה נקבע שאסור לשר להתערב בטיפול באירועים מבצעיים – ז.ק).
מכלול התנהגותו משקף התנערות מוחלטת מעקרון הפעלת הכוח העצמאית של המשטרה, והתנערות מכוחם המחייב של צווי ביניים ומפסק דין שהוציא בג"ץ בהליך בעניין תיקון פקודת המשטרה.
משלא צלחו המאמצים במישורים אלו, וכיוון שלא נותרו כלים בגדרי הרשות המבצעת להפסקת הפגיעה בחירויות ועקרונות המשטר הדמוקרטי, לא ניתן להותיר על כנה את הפגיעה המתמשכת בעצמאות המשטרה ,על השלכותיה על זכויות האדם ,שלטון החוק ,השוויון בפני החוק ובסיס הלגיטימציה הציבורית לפעולת המשטרה במדינה דמוקרטית.
בלית ברירה מתחייבת התערבות שיפוטית להפסקת הפגיעה בדרך של הפעלת סמכות ראש הממשלה להעביר את השר מכהונתו… נוכח התנהלות השר וחוסר המעש מצד ראש הממשלה, ובהעדר אמצעי אחר, בית המשפט לבדו יכול לתת את הסעד הנדרש. הגנה על המבנה הדמוקרטי הבסיסי מצויה בלב תפקידו המשטרי של בית המשפט".
לא לפטר, להעביר
היועמ"שית כתבה כי אינה מבקשת לפטר את השר בן גביר מהממשלה אלא "רק" להעבירו מתפקיד השר האחראי על המשטרה – לתפקיד אחר.
היא מזכירה את הלכת דרעי-פנחסי משנות התשעים – התקדים שבו בג"ץ הורה לראש הממשלה יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי מש"ס, בשל כתבי אישום שהוגשו נגדם.
לטענת היועמ"שית, המקרה של בן גביר "חמור ופוגעני בהרבה" מאלה שנדונו בעניין דרעי – פנחסי. "אין לפנינו אירוע נקודתי פסול הפוגע באמון הציבור, אלא רצף אירועים מתמשך הפוגע פגיעה שיטתית וממושכת ביסודות המבנה הדמוקרטי ובזכויות הפרט. המקרה דנן (מעין "כתב טענות מנהלי נגד בן גביר" – ז.ק) נתמך בתשתית מוצקה שערכה ההוכחתי אינו פחות מזה של כתב אישום, משהיא נסמכת על שורת פעולות והתבטאויות של השר, כפי שפורסמו על ידו או נאמרו בקולו", טוענת היועמ"שית.
לטענתה, החלטת ראש הממשלה לוקה בכך ששקל רק את השיקול הפוליטי קואליציוני, ולא שקל את התשתית הרלוונטית ואת פעולת השר בניגוד להחלטות שיפוטיות, תוך פגיעה מתמשכת בשלטון החוק.
אירועים אחרונים שיעמדו במוקד
בג"ץ כבר הוציא לשר בן גביר צווים לפני שנתיים ומעלה בעקבות התערבותו בטיפול בהפגנות נגד ה"רפורמה" ועל רקע הדחת מפקד מחוז תל אביב דאז ניצב עמי אשד, כך שהדיון מחר מביא לשיא ולנקודת הכרעה התנגשות שכבר הגיעה לבג"ץ במספר סבבים.
היועמ"שית הגישה כמה "עדכונים" מפעילות השר בעת האחרונה:
– התערבות בחקירות: הקמת מדור הסתות על ידי קצין שנבחר על ידו. במסגרת זאת, סמכות הטיפול בחקירות הסתה והתבטאויות ברשת הועברה מאגף החקירות והמודיעין למדור חדש הכפוף ישירות לסמפכ"ל. שנה לפני ההודעה על הקמת המדור, נרשמה ביומנו של השר פגישה תחת הכותרת "סנ"צ אודי רונן – ראש מדור הסתה".
היועמ"שית: "השתלשלות העניינים מעוררת חשש למעורבות פוליטית בשינוי הארגוני ובענייני חקירות רגישים ביותר, בניגוד לפסק הדין בעניין תיקון פקודת המשטרה. לשר אסור לעסוק במדיניות חקירות, ואסור לו להתערב בעניין אופן הטיפול בחקירות קונקרטיות".
אירוע אחר שהוזכר הוא הצטרפותו של בן גביר למעצר שביצעה משטרת לוד נגד חשוד בריסוס גרפיטי לאומני על קיר עיריית לוד. בן גביר נלווה לשוטרים שביצעו את המעצר בשטח יחד עם כתב ערוץ 14 שקיבל "סיקור בלעדי".
היועמ"שית כתבה על "הצטרפותו של השר לפעילות אופרטיבית של המשטרה מול אזרחים תוך חיכוך עמם בשטח, וכן עירוב בפרסומיו בין פעילותה האופרטיבית של המשטרה לבין פעילותו הפוליטית, באופן שמביא למיזוג בין פעילותו הפוליטית ופעילותה של מפלגת עוצמה יהודית לבין הפעלת הכוח המשטרתי".
צווינו גם התבטאויות אחרונות של השר בקשר לטיפול הרצוי בהפגנות נגד הממשלה והמלחמה, והעברת מסרים בדרך שמחלחלת לדרגי השטח. "מתן גיבוי אוטומטי על ידי השר בנסיבות של הפעלת כוח כלפי מפגינים נגד הממשלה, בטרם התבררו העובדות לאשורן ובלא כל הסתייגות מאלימות כלפי מפגינים, יש בה כדי להעביר מסר פוליטי ברור לשוטרים בשטח באשר לשימוש בכוח כלפי מפגינים ולגיבוי הפוליטי שיינתן להם בשל מעשיהם, ללא קשר או התייחסות לשאלה אם פעלו באופן תקין".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
תגובת השר
גם השר בן גביר הגיש מוקדם יותר השבוע את עיקרי הטיעון שלו:
– לדבריו, היועמ"שית מובילה את בית המשפט לנקודה רגישה: "התיק עלול להביא למשבר חוקתי ולקרוע את החבל".
– אין לבית המשפט שום סמכות להדיח שר מכהן שלא הורשע. הדיון בעתירות פורם ומסכן את הסדר החברתי המוסכם. אין לקבל מצב בו כהונת שרים הופכת לשאלה משפטית, אך משום אי שביעות הרצון של העותרים או היועמ"שית מהשר.
– בית המשפט מתבקש לכבד את זכויותיהם הפוליטיות של אזרחי ישראל, לכבד את תוצאות הבחירות, להימנע מפלישה לתחומן של הרשויות האחרות, למשוך ידיו מעיסוק בהרכב הממשלה, לשמור על המשפט הציבורי הישראלי בתחומי מה מה שניתן לכנות "משפט".
– היועצת המשפטית נמצאת בניגוד עניינים. היא יודעת שכבר בתחילת הדרך ביקש השר בן גביר מראש הממשלה לפטר אותה, והשר בן גביר היה שותף גם לוועדת השרים שהמליצה להביא לפיטוריה – שהוקפאו על ידי בג"ץ.
– על פי לשון החוק, רק במקרה של הרשעה בית המשפט יכול להדיח שר מכהן. בעניין בן גביר, אין הרשעה, לא כתב אישום, אפילו לא חקירה באזהרה.
– עצם הדיון בעתירות מהווה פגיעה פוליטית בזכותם של אזרחי ישראל ושל השר לביטחון לאומי.
– זכותו של השר לגבות לוחמים, לתקוף ולבקר שופטים, וגם למתוח ביקורת על חקירות מח"ש שאין לו כל השפעה עליהן.
– השר מינה מאות מינויים – רק על שלושה יש מחלוקת. סמכות השר למנות מינויים, ואם לשוטרים יש טענה שיגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים.
– מותר לשר לקבוע מדיניות בהפגנות כמו שעשו שרים לפניו.
– היועמ"שית סבורה שהיא יכולה לכפות על השר מינויים ומדיניות שהיא רוצה. "לא יקרה", לשון השר.
