שוטר ביחידת האופנועים של תחנת בני ברק הורשע בדין משמעתי אחרי שנתן "ברכייה" באמצעות הברך לאזור רגיש במיוחד בגופו של עצור – אשכיו – וגרם לו נזק בלתי הפיך.
השוטר הגיע לדירה ברחוב רבי עקיבא בעקבות דיווח של אישה על איומים ודרישת כספים מצד בנה – בעל רקע נפשי מורכב.
במהלך תשאול של האימא על מנת להבין את נסיבות האירוע – השוטר ביקש מהבן להתרחק ולעזוב את המקום, אך הוא סירב. השוטר תפס בחולצת הבן והדף אותו לאחור.
הבן החל לקלל: "יא מניאק, יא זין מה אתה תוקף?".
השוטר ביקש ממנו להירגע, והפיל אותו על הרצפה.
הבן התרומם והמשיך לקלל. השוטר אחז אותו בעורף, הצמיד אותו לקיר, ושוב הפיל אותו.
כאשר הבן המשיך לקלל ללא הרף, השוטר הצמיד את ראשו לרצפה ואמר לו: "תקשיב, אני לא חבר שלך הבנת?!". לאחר מכן הודיע לו שהוא עצור, וכבל רק את ידיו באזיקים.
העצור סירב להמשיך להישמע להוראות, והשוטר גרר אותו במדרגות למטה. העצור צעק: "יא בן זונה, אתה לא יכול לפרק אותי ככה, פירקת עליי את העצבים שלך יא כלב, יא זין, יא ערבי, עשית לי את זה בגלל שאתה ערבי ואני יהודי".
בשלב זה העצור התרומם וניסה לברוח. או אז, השוטר היכה אותו באמצעות הברך לאזור אשכיו.
העצור פנה לקבלת טיפול רפואי ועבר ניתוח שבמהלכו נאלצו הרופאים לכרות שני שליש מאשכו.
חקירה פלילית במח"ש נסגרה, והשוטר הועמד רק לדין משמעתי על שימוש בכוח מעבר למידה הנדרשת.
סנגורו של השוטר טען כי השימוש בכוח נועד לסיכול בריחה של העצור – באמצעות פגיעה במרכז הגוף ללא כוונה לפגוע באזוריו האינטימיים, ועל כך השוטר מביע צער.
לדברי הסנגור, השוטר שירת בתפקיד שטח תובעני, בגזרה המאופיינת בחיכוך גבוה ובהתנגדות לעבודת המשטרה (העיר בני ברק).
גם מפקד יחידת האופנועים בתחנה העיד כעד אופי לטובת השוטר, וטען כי הפעילות בעיר "מורכבת באופן קיצוני". הוא תיאר קושי לבצע מעצרים בתוך בנייני מגורים צפופים, שבהם מתקהלים מאות אנשים המפריעים לעבודת השוטרים.
שופטי בית הדין המשמעתי של המשטרה – תנ"צ רועי ולדמן, סנ"צ ניסים כחלון ונציג הציבור עו"ד אוריאל דרייפוס – ציינו כי אותו שוטר הורשע בעבירה נוספת של שימוש בכוח רק שלושה חודשים לפני אירוע זה.
לדבריהם, "הנאשם כשל כשל ערכי חמור, עת נקט בפעולות אלימות קיצוניות ובהן גרירת עצור אזוק והנחתת מכה עוצמתית באזור גוף רגיש, אשר חרגו באופן בוטה ממתחם הסבירות והסבו למתלונן פגיעה גופנית קשה ובלתי הפיכה".
לצד זאת, נשקלו לחיוב תרומתו המקצועית של השוטר בשנות שירותו. הסדר הטיעון שגובש מותיר פתח לשיקום מקצועי (הישארותו במשטרה) תחת סנקציה מרתיעה.
העונש שנקבע: הורדה בדרגה למשך ארבעה חודשים בפועל, ולצדה הורדה בדרגה על תנאי ל-10 חודשים.
אוריינטציה לוחמנית
מקרה נוסף של שימוש בכוח ובריונות של לובש מדים, מחוץ למסגרת התפקיד.
שוטר קבע ולוחם במשמר הגבול חזר משירות מילואים בעזה וביהודה ושומרון כאשר הוא מצויד ברובה M16. הוא נהג ברכבו הפרטי בכביש 443 ב-7:30 בבוקר, ויצא לעקיפה בנתיב השמאלי.
אזרח שנסע בנתיב שמאל התעצבן, צפר לשוטר ועשה לעברו תנועה של אצבע משולשת. בתגובה, המג"בניק עצר את רכבו וחסם את רכבו של האזרח מלהמשיך בנסיעה. אחר כך יצא אליו וחבש על ראשו כובע זיהוי משטרתי.
השוטר דפק על חלון רכבו של האזרח וביקש תעודת זהות. האזרח סירב ושילב את הרכב להילוך במטרה לנסוע מהמקום.
בשלב זה הכניס המג"בניק את ידו לתוך הרכב על מנת להוציא את המפתח מהסוויץ'. האזרח תפס את היד של המג"בניק ודחף אותה החוצה.
בתגובה אחז המג"בניק ברובה שלו בשתי ידיו, כיוון אותו לעבר האזרח והיכה אותו בכתפו עם קנה הנשק. אחר כך דרש: "תכבה את האוטו", דרך את נשקו, כיוון אותו לעבר האזרח והכריח אותו לצאת מהרכב.
בעיצומם של דין ודברים נוספים בין השניים, המג"בניק איים: "עוד פעם אתה תיגע לי ביד, אני אזיין לך את הפנים, אל תיצמד אליי אני אזיין אותך".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
בית הדין המשמעתי של המשטרה הרשיע אותו "בכך שהיכה את המתלונן באמצעות הנשק, בכך שכיוון את הנשק ודרך אותו ללא כל סיבה לכיוון המתלונן, בכך שאיים וקילל את המתלונן ונצמד אליו… הנאשם עשה שימוש בנשקו האישי ככלי להרתעה, לאיום ולתקיפה בלב מרחב אזרחי, בכביש. הוא בחר להחמיר סכסוך דרכים פשוט למסכת של אלימות ובריונות, בעודו חובש כובע זיהוי משטרתי".
הסנגור טען כי הנאשם חזר ממילואים בחזית הלחימה והזכיר כי האירוע התרחש עוד בתקופת המלחמה בעזה, ולכן הוא שב לביתו כשהוא נתון ב"אוריינטציה לוחמנית".
שופטי בית הדין – תנ"צ רועי ולדמן, סנ"צ ניסים כחלון ועו"ד שלמה תוסייה-כהן – כתבו: "בית הדין נתן דעתו למטען הנפשי הכבד עמו שב הנאשם משירות מילואים פעיל. מובהר כי המציאות הביטחונית והחוויות משדה הקרב אינן מהוות היתר לפריקת עול במרחב האזרחי… במדינת חוק לא ניתן לקבל מצב של אדם עושה דין לעצמו, קל וחומר שוטרים".
העונש שנגזר: נזיפה חמורה, הורדה בדרגה למשך ארבעה חודשים בפועל, והורדה בדרגה על-תנאי למשך שישה חודשים.
