במוקד המשטרה התקבל דיווח באחד הלילות על צעקות של אישה שנשמעות מתוך רכב בחניון בתל אביב.
שוטרת ופקח הגיעו למקום אחרי חצות, והבחינו ברכב שחלונותיו האחוריים מכוסים.
כשהפקח דפק על חלון הרכב – הנהג פתח את החלון כשהוא לובש רק תחתון בוקסר וחולצת טי שחורה.
כשהנהג התבקש להזדהות – הוא מסר לפקח ולשוטרת את רישיון הנהיגה שלו, ואז הפתיע אותם ואמר שהוא שוטר שמשרת בסיור באזור בניית הרכבת הקלה בתל אביב.
הפקח שאל האם יש מישהו נוסף ברכב. בשלב זה, השוטרת פתחה את הדלת האחורית וגילתה שם אישה המוכרת לה מעבודתה כדרת רחוב ויצאנית, יושבת בספסל האחורי בלבוש חשוף.
השוטרת פנתה ל-א' ושאלה אותה על הקשר בינה לבין השוטר. היצאנית טענה כי הם קיימו יחסים וסיימו, אבל השוטר סירב לשלם לה 50 שקל כמו שסיכמו מראש.
השוטר הערום חלקית הכחיש. הוא טען בתגובה כי אינו מכיר את א' שנמצאת ברכבו, וטען כי היא הגיעה לחניון, פתחה את דלת הרכב האחורית, נכנסה ללא רשות והתיישבה במושב האחורי כך סתם.
השוטרת הנבוכה התקשרה למפקד שלה כדי להתייעץ. השוטר ש"נתפס בקלקלתו" ניצל את הרגע כדי לברוח מהמקום, והחל בנסיעה כשהיצאנית איתו ברכב.
השוטרת והפקח נסעו ודלקו אחריו בניידת, קראו לו לעצור במערכת הכריזה, אך הוא התעלם עד שהגיע לרחוב ללא מוצא ונחסם על ידי הניידת.
השוטרת והפקח הודיעו לשוטר כי הוא מעוכב והחלו להקריא לו את זכויותיו. השוטרת ביקשה שידומם את המנוע וימסור לה את המפתחות.
השוטר סירב, הוציא את הטלפון והתחיל לצלם תוך שהטיח בשוטרת ובפקח שהם משקרים ומציקים לו בשל צבע עורו: "זה בגלל שאני שחור?".
הוא הוסיף ואמר לשוטרת ולפקח שהם ישלמו על זה, ושהוא – בניגוד אליהם – יודע את החוק.
למקום הגיע קצין תורן שסיים את האירוע, לקח את הטלפון מידו של השוטר והכניס אותו לניידת.
מפליא או לא, השוטר המדובר הוא רב-סמל בכיר ששירת במשטרה 30 שנה.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
בית הדין המשמעתי של המשטרה הרשיע אותו לאחרונה בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר. בית הדין הטיל עליו קנס של 1,000 שקל בלבד, מתוך התחשבות בכך שהשוטר פוטר אחרי האירוע.
שופטי בית הדין המשמעתי – תנ"צ רועי ולדמן, סנ"צ אירית חכמון וסנ"צ קרן טולדנו – כתבו: "חלף הרכנת ראש בפני החוק, בחר הנאשם להטיח בשוטרים האשמות שווא קשות ומניפולטיביות הנשענות על צבע עורו, לצד אמירות נוספות. שוטר אינו יכול לאחוז במקל החוק משני קצותיו, ליהנות מן הסמכויות והמעמד הציבורי שהמדינה ומדיה מקנים לו, ומנגד לראות עצמו פטור מחובת הציות לאותם חוקים ממש כאשר הדבר אינו נוח לו".
