פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
עו"ד קטי צווטקוב
פלילי | פשע חמור | אלימות | סמים | בינלאומי | דוברת רוסית

פרשה 512: העליון החזיר למטיטה 35 אלף שקל

קביעה עקרונית של השופט עמית: עבירה פלילית אינה מהווה הפרה של תנאי שחרור ואינה עילה לחילוט ערבות בתיק המקורי, אלא אם כן בית המשפט קבע זאת במפורש בכתב הערבות
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
יעקב (מטיטה) בן שטרית

בית המשפט העליון קבע כי ביצוע עבירה פלילית נוספת על ידי נאשם משוחרר בערבות, אינו מקים עילה לחילוט הערבות, אלא אם כן בתנאי השחרור נכתב במפורש שביצוע עבירות פליליות יהווה הפרה של תנאי השחרור.

יעקב (מטיטה) בן שטרית הוחזר למעצר עד תום ההליכים בתיק 512, לאחר שנעצר בחשד להספקת סם לעצור באולם בית המשפט. במרץ 2019 הגיע בן שטרית לדיון בבית המשפט, ועל פי הנטען העביר 14 טבליות סם מסוג בופרנורפין לאילן בן שטרית (אין קשר משפחתי) ששהה בתא העצורים. הפרקליטות לא הסתפקה במעצרו המחודש של מטיטה, והגישה בקשה לחילוט סך הערבות של 35 אלף שקל – סכום שהפקיד בעת שחרורו לחלופת מעצר לפני שלוש שנים.

שופט בית המשפט המחוזי, אברהם הימן, קיבל את הבקשה וקבע כי מטיטה הפר את תנאי השחרור בעצם ביצוע העבירה של הספקת סם לעצור באולם בית המשפט.

הסנגור, עו"ד ליאור שטלצר, טען בערר שהגיש כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על חילוט בהיעדר אינדיקציה מפורשת לכך שהעורר הפר תנאי שחרור, וכוחו של כתב הערבות מוגבל לתנאים שצוינו בו במפורש. עו"ד שטלצר ציין כי ההפקדה נועדה להבטיח את המשך תקינות ההליך המשפטי, ואילו לתכלית של מניעת ביצוע עבירות נועד האמצעי של החמרת תנאי המעצר.

בבית המשפט העליון כתב השופט יצחק עמית כי "לצד ההכרעה במקרה הפרטני, מתעוררת שאלה עקרונית: האם ביצוע עבירה פלילית מהווה, כשלעצמו, הפרה של תנאי השחרור בערובה". השופט ציין כי "כפי שנוהגים בתי המשפט ברוב המקרים, כך גם במקרה הנוכחי בית המשפט המחוזי לא הגדיר בהחלטתו באופן מפורש מהם התנאים שהפרתם תוביל לחילוט העירבון והערבויות".

לפי ההגדרות בחוק, הערובה הכספית נועדה להבטיח הבטחת התייצבותו של הנאשם ומניעת שיבוש ההליך. בנוסף בית המשפט מוסמך לקבוע תנאים נוספים, "ככל שימצא לנכון", כגון מעצר בית.

במסגרת התקנות, נקבעו בטופס הערבות שני תנאים קבועים, והם: התייצבות למשפט ולנשיאת העונש. לדברי השופט עמית, "בית המשפט רשאי להוסיף תנאים נוספים, אך אין בטופס זכר לעמדת המדינה כי ביצוע עבירה פלילית הוא הפרה של תנאי השחרור… בית המשפט הדגיש, לא אחת, כי תנאי הערובה צריכים להיות ברורים ומפורשים, ואין לקרוא לתוך כתב הערובה תנאים שלא נמנו בו".

השופט יצחק עמית

השופט עמית ציטט החלטה של המשנה לנשיא המנוח, מישאל חשין, אשר דחה באחד המקרים בקשה של המדינה לחילוט ערבות (בעילה אחרת) וכתב כי "משוחרר בערובה לא יחוב בכל תנאי שהוא, ויהא זה תנאי 'ברור ומובן מאליו' ככל שיהא, אלא אם כתוב אותו תנאי באורח מפורש בכתב הערובה שחתם עליו. אין אדם חב אלא במה שהתחייב עליו מפורשות".

מסקנתו של עמית זהה: "תנאי הערובה מוגבלים לתנאים שנמנו בכתב הערבות ובהחלטה השיפוטית. עילת מעצר ועילת חילוט נבדלות זו מזו, ויש להקפיד על ההבחנה ביניהן… עילות המעצר קשורות לשלילת חירותו של אדם. לעומת זאת, עילת החילוט יונקת את כוחה הנורמטיבי מהסכמתו של הנאשם או של הערב ליטול על עצמו התחייבות כספית במקרה של הפרת תנאי השחרור כפי שנקבעו על ידי בית המשפט. טענתה של באת-כוח המדינה, כי ביצוע עבירה נוספת מלמד שהעורר אינו ראוי לאמון בית המשפט, עשויה להיות רלוונטית לכל היותר לשאלת המעצר, ואין לה השפעה כלשהי על הדיון בחילוט ההפקדה שניתנה כערובה".

 

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן