ציור שציירה ילדה בת שש, תלונות של אחותה בת השלוש על כאבים באזור החיתול, וטענה שאביהן מסתובב בבית בתחתונים החושפים את גופו. כל אלה היו רק חלק מהטענות שהציגה אישה שביקשה צו הגנה נגד בעלה לשעבר.
בעקבות החשדות החמורים נאסר תחילה על האב לפגוש את שתי בנותיו, אלא שכחודש וחצי לאחר מכן התהפכה התמונה: חקירת ילדים, תסקירים של שירותי הרווחה ובחינת התנהלות האם – הובילו את בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לדחות את הבקשה ולהורות על חידוש מיידי של זמני השהות אצל האב, לרבות לינות.
במרכז הפרשה עומדים בני זוג המשתייכים לחסידות חרדית, שנישאו בשנת 2014 ונפרדו ביוני 2025. האב סובל מעקרות, ושתי בנותיהם, כיום בנות שש ושלוש, נולדו בעקבות תרומת זרע וטיפולי הפריה חוץ-גופית.
מאז הפרידה מתנהלים בין ההורים הליכים משפטיים, בעיקר סביב זמני השהות. הקשר בין האב לבנותיו אף נותק למשך מספר חודשים, עד שחודש בסיוע בית המשפט. בהמשך נקבעו זמני שהות שכללו לינות באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני.
ביולי 2026 הגישה האם בקשה לצו הגנה, בטענה לחשש ממשי לפגיעה מינית בבנות מצד אביהן. לטענתה, אחת הילדות הביעה התנגדות חריפה למפגשים עם האב ואף ניסתה להימלט כשהתבקשה ללכת אליו. היא ציטטה את בתה: "למה אני צריכה ללכת אליו? אני לא רוצה ללכת אני מפחדת".
האם סיפרה כי הבחינה בבתה מציירת ציור, והילדה ביקשה ממנה: "מאמי אל תגידי שזה אבא, אל תצלמי את זה".
את הציור הציגה האם לפסיכולוגית בבית הספר שבו היא מלמדת, ולטענתה זו אמרה לה שמדובר בציור מדאיג והפנתה אותה לגורמים המתאימים.
עוד טענה האם כי בתה הקטנה התלוננה על כאבים באזור החיתול לאחר ששהתה אצל האב, וכי אחת הבנות התלוננה על הלבוש שלו בבית. לדבריה, עוד בתקופת הנישואים, האב נהג להסתובב בגופייה ובתחתונים בעלי פתח, באופן שחשף את גופו בפני בני המשפחה.
האם הבהירה כי חששותיה מפגיעה מינית נובעים גם ממה שלטענתה חוותה בעצמה מצד האב.
בעקבות הדברים ניתן תחילה צו הגנה שאסר על האב להיכנס לדירת האם ולפגוש את בנותיו.
האב דחה את החשדות מכל וכל. באמצעות בא כוחו הוא טען כי מדובר בניסיון נוסף של האם לנתק אותו מבנותיו, וכי היא פועלת כדי שהילדות לא יכירו בו כאביהן.
הוא הצביע על סתירה שלטענתו פגעה באמינות החששות: אם אכן סברה שבנותיה בסכנה, מדוע המתינה כמעט שלושה שבועות עד שהגישה את הבקשה, ובאותו פרק זמן אפשרה להן להמשיך ללון בביתו?
בא כוח האב טען כי התנגדות הילדות למפגשים נובעת ממסרים שליליים שמועברים אליהן מצד האם, והגדיר את ההליך כניסיון חמור לניכור הורי באמצעות מערכת המשפט. הוא ביקש לדחות את הבקשה ולחייב את האם בהוצאות.
מנגד, באת כוח האם טענה שהתנהגות הילדות חורגת מהמקובל בגילן וכי הצטברות הסימנים מחייבת התייחסות רצינית לחשש לפגיעה.
בית המשפט נקט בתחילה גישה זהירה והגביל את המפגשים. בהמשך המליצו שירותי הרווחה לאפשר מפגשים פעמיים בשבוע, בליווי סבתן של הילדות, אמו של האב.
נקודת המפנה הגיעה לאחר חקירת הילדים. בתסקיר שהוגש ב-3 בספטמבר המליצו שירותי הרווחה להחזיר את זמני השהות למתכונתם הקודמת ולאפשר לאב לאסוף את הילדות ממוסדות החינוך, כדי לצמצם את החיכוך בין ההורים.
השופטת סגלית אופק קבעה כי ממצאי הבדיקה המקצועית שמטו את הבסיס מתחת לטענות שעליהן נשענה הבקשה. בפסק הדין הזכירה השופטת כי האם העלתה בעבר חששות דומים, ובתסקיר קודם צוטטה כמי שאמרה: "אני לא אומרת שהוא פגע, אבל תבדקו את זה".
תלונה שהוגשה במשטרה בנובמבר 2025 נסגרה בעילה של היעדר עבירה פלילית.
השופטת ציינה גם כי אבחון מסוגלות הורית, שבמסגרתו ניתן היה לשקול הערכה פסיכיאטרית והערכת מסוכנות, טרם נערך מאחר ששכר המומחה לא הוסדר.
בהכרעתה הדגישה השופטת כי בית המשפט חייב להתייחס ברצינות לכל חשש לפגיעה בקטינים, אך באותה מידה עליו להגן על זכותם לקשר משמעותי עם שני הוריהם. "יש צורך במידת הוכחה מוגברת או בראיות משכנעות במיוחד לקיומה של האלימות", ציטטה השופטת מהפסיקה.
באשר למקרה הנוכחי קבעה השופטת: "בהעדר תמיכה ראייתית אובייקטיבית", וכאשר האב כלל לא זומן לחקירה במשטרה והתיק נגנז, "לא שוכנעתי כי המבקשת הרימה את נטל ההוכחה הרובץ לפתחה".
השופטת הבהירה כי המשך הריחוק מהאב אינו מצב ניטרלי, אלא כזה שעלול לפגוע בילדות. לדבריה, המשך המצב שנוצר בעקבות הצו הוא "נזק וודאי לקטינות", שכבר מצויות בקונפליקט רגשי משמעותי.
לפיכך, השופטת דחתה את הבקשה והורתה להשיב לאלתר את זמני השהות, לרבות הלינות, למתכונתם הקודמת.
למרות הביקורת על התנהלות האם, השופטת בחרה שלא לחייב אותה בהוצאות: "לא בלי התלבטות, אניח כי דאגתה של המבקשת הינה כנה".
בסיום הזהירה השופטת את שני ההורים כי חשיפת הילדות למאבק ביניהם פוגעת בהתפתחותן הרגשית ובקשר שלהן עם הוריהן.
ב"כ האם: עו"ד אסתר שלום.
ב"כ האב: עו"ד אילן יניר מטעם הסיוע המשפטי.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
