"הספר הוא לא שלי, הוא של משפחת אבוטבול. אני בסך הכול נתתי פה שירות", מדגיש הסופר אלי חליפה (61), שכתב עם אסי אבוטבול את הספר "פליקס אבוטבול – חמישה כדורים בלב פראג" אודות סיפור חייו ומותו של פליקס אבוטבול (2002-1952). גם הזכויות שייכות לפליקס אבוטבול, בנו של אסי אבוטבול ונכדו של פליקס אבוטבול. "אני לא גיבור הסיפור", מצטנע חליפה. "אני קטן פה, ותדגיש שהספר נכתב בשיתוף פעולה מלא עם אסי אבוטבול".
אלא שההיסטוריה נכתבת כידוע על ידי מי שכותב את ההיסטוריה, ומן הסתם פליקס אבוטבול רצה, עוד בחייו, להיות חלק מההיסטוריה, ואתה הכנסת אותו להיסטוריה.
"נכון. ההיסטוריה נקבעת על ידי מי שכותב אותה".
מה גרם לך להיכנס דווקא עכשיו לסיפור של פליקס אבוטבול, אדם שהפך עוד בחייו למיתוס ואגדה בעולם התחתון? איך התנהלה הכתיבה מבחינה מעשית? האם נפגשת עם אסי אבוטבול בכלא?
"היוזמה באה מהמשפחה, לא ממני. אני סופר שכתב רבי מכר, בין היתר על המוסד ("איש המוסד בלב טהרן"), ואני גם סופר צללים שכתב את הספרים על החטופים אלי-ה כהן ("מופוואדאת – 505 ימים בשבי חמאס") ואלקנה בוחבוט ("738 ימים בשבי חמאס"). כן, פליקס אבוטבול, הנכד, פנה אליי. לא נפגשתי עם אסי. זה בלתי אפשרי. לצערי הרב הוא נמצא בהפרדה. השיחות איתו היו דרך הטלפון וגם זה היה קשה, כי יש לו זמן מוקצב שהוא היה צריך לחלק גם איתי, אז הייתי צריך להיות מאד ממוקד ומרוכז, כי כל שניה היתה חשובה. בגדול, קיבלתי ממשפחת אבוטבול את רוב החומרים מוכנים. אחרי זה המשכתי עם אסי, שמיקד וסידר את הדברים".
המשפחה מימנה את הספר. היא גם קבעה לך גבולות?
"האמת שלא. התנאי שלהם היה שהספר יהיה מרתק ומעניין. מה שעניין אותם זאת האמת. הם רצו ספר בסטנדרטים המקצועיים הכי גבוהים. לא קורות חיים לנכדים".
כל האמת?
"אתה לא יכול להכניס בספר את כל החיים של פליקס אבוטבול. אתה מכניס את רוח הדברים. לדוגמא: חטיפת השר הניגרי. בפעם הראשונה הכנסתי בספר את כל הסיפור המלא. בסך הכול המשפחה אפשרה הצצה די גדולה לסיפור חייו של פליקס".
מה אשמים הילדים?
עברו 24 שנים מאז נרצח פליקס אבוטבול בפראג ב-2002. הציפייה של המוציאים לאור במשפחת אבוטבול היא, שדור שלם שנולד מאז ילמד על סיפור חייו של פליקס אבוטבול מהספר.
מה הדור הזה אמור לגלות וללמוד על דמותו של פליקס אבוטבול מספרך?
"הוא יגלה דמות אחרת לגמרי ממה שאנחנו מכירים. לא יקום אף אחד כזה, שנלחם נגד הסמים והפרוטקשן ולא נתן לסוחרי סמים וסחטני פרוטקשן להיכנס לנתניה. הוא היה אדם שאהב את המדינה, פטריוט גדול, שלא עישן ולא שתה אלכוהול. נכנסתי לדמות וגיליתי משהו בלתי רגיל. משהו מדהים".
מדוע החלטת לפתוח את הספר דווקא בתינוק אסי ובמטען שהוצמד למכונית של פליקס? האם רצית להראות כבר מהעמודים הראשונים שהעולם של פליקס גובה מחיר גם מהילדים שלו?
"כשאני מתחיל לכתוב ספר, אני מתחיל ממשהו מאד דרמטי כדי לתפוס את הקורא, ולסקרן אותו שימשיך הלאה. זה גם מראה לאיזה עולם הילד הזה נולד. הוא תינוק. הוא לא בחר להיוולד לעולם הזה. ואיך שהוא נולד, מנסים לפוצץ אותו. כלומר, הוא היה בסכנת חיים מהרגע שהוא נולד".
אתה כותב שהמשפחה "פתחה את הדלת" לעולמו של פליקס. מה היה הדבר הראשון ששמעת במהלך העבודה שגרם לך להבין שהסיפור שאתה עומד לכתוב שונה לחלוטין מכל מה שהציבור הישראלי מכיר?
"הם מספרים את כל ההיסטוריה שלו. דברים שלא נכתבו בכתבות עליו. הם נותנים את הרקע מסביב של המשפחה מהילדות שלו. אתה מקבל את כל הסיפור האמיתי שלו. ככל שהוא נחשף ואמיתי יותר, הוא הופך למרתק יותר ולמסמך. כתבה נכתבת בצורה שונה וסיפור נבנה בצורה שונה. נכתבו ספרים על פשע, אבל לא נכתב ספר כזה. אני לא צריך להעיד על עצמי, אבל זה מותחן פשע ברמה אחרת".
אתה מסרב לקרוא לפליקס אבוטבול גנגסטר. מדוע?
"אני לא רואה בו גנגסטר. בעיניי הוא היה הרבה מעבר לזה. הוא היה ראש ארגון, אבל ברמה גבוהה. מה שעניין אותו באמת זה לפתח את העניין של ההימורים. אם ההימורים בישראל היו חוקיים, הוא אפילו לא היה עובר על החוק".
היו גם חיסולים, לא רק הימורים.
"כדי לשמור על העסק, וגם, אחרי שניסו לחסל אותו. הוא בסך הכול ניסה להגן על עצמו, אז לא הייתה לו ברירה. הוא לא קם בבוקר ואמר לעצמו: היום אני מחסל בן אדם".
אני לא חיסלתי עד היום אף אחד.
"גם אני לא (צוחק). הוא לא פנה למשטרה כדי שיגנו עליו. הוא לקח את החוק לידיו ועשה מה שהוא חושב. אני לא בעד. תפישת העולם שלו הייתה: אתה רוצה להרוג אותי, אז אני אהרוג אותך לפני זה. הוא התמודד בחוקי משחק אחרים. אל תשכח שהוא גם עזר להמון אנשים. הוא היה בן אדם טוב וישר. אצלו מילה היתה מילה.
"היה לו את העולם שלו. הוא ניהל את החוקים שלו וסגר חשבונות בכוחות עצמו. גם אם מישהו פגע בו, הוא הלך לדבר איתו לפני זה וניסה להגיע להבנה. אלה היו ערכים אחרים. אין את זה היום. גם לא יהיה. היום הפשע בישראל הוא ברמות אחרות לגמרי.
"פליקס לא היה אדם שבא ממצוקה, מעוני, מהרחוב. גם אסי לא. אסי גדל כמו נסיך עם כפית זהב בפה. הוא מדבר עברית ברמה גבוהה ומדוקדקת מאד ואדם מאד חכם. חבל שלא אפשרו לי להיפגש אותו, כי בסופו של דבר לספר הזה יש ערך. פליקס רצה לצאת מהעולם הזה. גם אסי לא רצה להיות בעולם הזה. הם לא ראו עתיד לעניין הזה. עובדה שדור הנכדים יצא לגמרי מעולם הפשע ואם מישהו יעז לחזור אליו, אוי ואבוי לו.
"אם נער יקרא את הספר הזה אני אומר לו: נניח שעכשיו תכה, תעשה שטויות, תעשה מלא כסף, יהיה לך קזינו באירופה, לאן תגיע? בסוף זה לא שווה. לך בדרך הישר, זה הכי טוב. המסר של הספר הוא טוב וערכי וזה היה חשוב גם לאסי".
"גדול מהחיים"
הספר מציג את פליקס כמי שהיה, גם איש משפחה חם ואוהב, נדבן ואדם בעל קודים קשוחים של כבוד, אבל גם כאדם שהיה מעורב בעולם התחתון ובעולם אלים מאוד.
איפה עובר מבחינתך הגבול בין ביוגרפיה למיתולוגיה?
"הסיפור לא נכתב כביוגרפיה. הוא נכתב כפרוזה. כרומן. אני לא יודע באמת מה היה, אבל תיבלתי את הסיפור ויצרתי דיאלוגים".
אסי קרא את הספר?
"המשפחה הקריאה לו. הוא שמח מאוד מאוד. המשפחה מאד שמחה בספר. התגובות שקיבלתי מצוינות. לדעתי זה הספר הכי טוב שכתבתי עד היום. העבודה היתה מאוד אינטנסיבית ונמשכה חצי שנה, אחרי ש-80 אחוז מהחומר כבר היה מוכן לפני הכתיבה. חוצמזה שזה דבר נדיר מאד שאסי אבוטבול כותב על אבא שלו. אגב, הספר לא נמכר בחנויות. הוא נמכר באופן ישיר רק דרך הרשת על ידי המשפחה. הספר כבר יצא לאור אבל אפשר לקנות אותו רק דרך האתר פליקס אבוטבול (Felixabutbul.com). המטרה שלי: שגם אנשים שלא קוראים ספרים, יקראו אותו".
הכוח הוא החוק
אחד המסרים שהאב פרנסואה אבוטבול הנחיל לבנו פליקס: "תהיה טוב לאנשים הטובים, אבל אל תהיה טוב לאכזריים".
עד כמה המשפט הזה הפך למעשה לקוד הפעולה של פליקס?
"הוא היה אדם טוב וישר. אני פוגש אנשים לא מעולם הפשע שהכירו אותו – אנשי צבא בדרגות הכי גבוהות – שמעריצים אותו. כולם מדברים עליו בהערצה ומספרים שהיו חברים שלו. היו לו קשרים טובים בפוליטיקה ובעולם העסקים. מאוד כיבדו אותו".
בספר מתואר איך כשפליקס היה נער בצרפת הוא נקט באלימות כדי להציל נערה מתקיפה מינית, רצח את התוקף שלה וברח לישראל עם כל משפחתו.
אם אדם עבריין קובע בעצמו מי עבריין ומי ראוי להיענש, במה הוא שונה מהעבריינים שבהם הוא נלחם?
"פליקס היה החוק והוא עשה את הצדק. זה מתחיל משם, אחרי זה מאיימים עליו וחייו בסכנה. גם לא הייתה לו ברירה. לאן הוא היה הולך?".
אתה מציג אותו כקרבן של נסיבות. האם בכך אתה לא מנקה במידה מסוימת את האחריות שלו למעשיו
"מה הוא היה עושה? רודפיו באו לארץ ואמרו לאבא שלו שהם הולכים להרוג את הבן שלו תוך 24 שעות, אז הוא עשה התקפה נגדם, אחרת הוא היה מת. המנגנון שהוא הקים לא היה כדי להשתלט על אחרים, אלא להגן על עצמו, על המועדונים ובתי ההימורים שלו, שחלקם היו חוקיים וחלקם לא. אם היה צריך להגן בכוח, הוא השתמש בכוח".
המשטרה לא ידעה שהוא שולט על עולם ההימורים בנתניה?
"הוא נעצר כמה פעמים. תשמע, הוא ניקה למשטרה את נתניה ועשה להם את העבודה. מה שהם לא עשו, הוא עשה. הוא עשה את זה בשביל לעזור לתושבים".
פרשת חטיפת השר הניגרי
הספר מתייחס לפרשת חטיפת שר התחבורה הניגרי עומרו דיקו ולמוסד ב-1984 בלונדון, אחרי שהשר גנב מיליארד דולר, שחלק ממנו היה כסף שהניגרים היו חייבים לישראל על עבודות שהיא ביצעה בניגריה. נשאלת השאלה, מה המקור שאפשר למחבר הספר לקבוע בפסקנות שהיה כאן קשר למוסד, ולא רק מבצע שנעשה בידי ישראלים עבור גורמים ניגריים?
מדוע שהמוסד יפנה בכלל לפליקס, אין להם מחסלים מקצועיים שהם היו צריכים לפנות למחסל מהעולם התחתון?
"אני מאמין לסיפור על המוסד בגלל פרשת חטיפת השר הניגרי. מה שקרה עם השר הניגרי זה המוסד מ-א' עד ת'. להכניס מטוס דיפלומטי ניגרי לשדה תעופה באנגליה עם רופא מרדים, אלה פעולות שרק המוסד עושה. אף ארגון פשע בעולם לא יכול להגיע לרמות האלה. גם עו"ד אורי סלונים, שטיפל בו ובשאר חברי הצוות שנעצרו, נחשב בזמנו לאחד מעורכי הדין הכי כבדים במדינה, שהיה מזוהה עם מערכת הביטחון. גם הרופא, ד"ר שפירא, שחזר לארץ אחרי שישב בכלא באנגליה, חזר להיות רופא.
"המוסד לא משתמש רק באנשים שלו. הם יכולים לקחת לדוגמה רופא שיניים שלא קשור כלום. אבל לרופא שיניים הזה מגיע בן אדם שהם רוצים לדעת עליו פרטים, אז הם מגייסים את הרופא שיניים לפעולה שלהם. פליקס התאים להם שיעשה את העבודה בצורה נקיה, כי הוא צרפתי והתאים לדמות שהם היו צריכים באותו רגע".
אם זה נכון, מדינת ישראל חייבת תודה לפליקס על פועלו למענה והיא לא הודתה לו.
"הם גם לא יודו לו. לא רק לו. כשאתה עובד עם המוסד, אתה יכול למות, אף אחד לא ידע מה עשית ומה לא עשית. אין למוסד חוקים. יש אנשים שמתו ואתה לא יודע עליהם כלום. היה מקרה שישראלית נהרגה בפריז בתאונת דרכים. האמת היא שהיא היתה סוכנת מוסד. היה שם סיפור עם האיראנים, ירו בה ובזה נגמר הסיפור. לא הכול מצליח.
"פליקס שיתף פעולה עם המוסד מתוך פטריוטיות נטו. הוא גם אכל אותה וישב בכלא הבריטי שמונה שנים. הוא שילם מחיר גבוה מאד על שיתוף הפעולה עם המוסד, צריך לזכור שהמדינה טיפלה בו והביאה לו את האישה והילדים לביקור בכלא באנגליה".
המעמד של פליקס בעולם התחתון נבע בחלקו גם מההילה שנוצרה סביב קשריו, לכאורה, עם גורמי ביטחון בכירים?
"לא. הכול היה בזכות האישיות שלו. לא הכרתי אותו, אבל הוא היה אדם יפה תואר, כריזמטי מאוד, תרבותי, אז כיבדו אותו. היה לו גם כוח, אתה לא יכול להילחם בו. הוא לא היה פראייר. אבל בסוף רצחו אותו. בסוף זה לא עולם ששווה להיכנס אליו. בן אחד רצחו לו, והבן השני שלו יושב כבר 20 שנה בכלא. זה שווה?".
האיש שנולד בלי פחד
יש בספר ציטוט שבו הוא תוהה בנוגע ליוזמה שלו, שטורפדה על ידי המדינה, לפתוח קזינו באילת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל: "אם עשיתי משהו לא חוקי, למה לא עוצרים אותי? ואם זה חוקי, למה לא מאפשרים לי לעשות את זה".
אתה חושב שהוא היה עבריין שניסה להלבין את פעילותו באמצעות חזון עסקי, או יזם שהחוק הישראלי היה קטן על החזון שלו?
"הימורים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל הם חוקיים. הוא רצה לעשות את זה באילת, והמדינה אמרה לו לא. הוא יזם פעילות, הוא לא הלבין אותה. הוא אהב את עולם ההימורים. אני לא יודע אם הוא אישית נהג להמר, אבל אין ספק שהוא לקח בחייו סיכונים אדירים. היה לו אומץ לא נורמלי. הוא נולד בלי פחד. הלוואי והייתי מכיר אותו. בסוף הוא מת על כלום".
פליקס מצוטט בספר כמי שאמר: "ילדי הדור הבא של המשפחה ילמדו ויעשו דברים יפים. הם יהיו רחוקים מכל מה שלא חוקי. זאת המטרה שלנו". אלא שהחלום שלו לפרוש, להעביר את כל עסקיו לאסי ולעסוק רק בדברים חוקיים, התפוצץ: בנו הבכור פרנסואה נרצח, אחיו צ'רלי התאבד, אסי יושב כבר 20 שנה בכלא ועכשיו מתנהל נגדו משפט על שלושה מעשי רצח, ובראשם עו"ד יורם חכם.
"החלום שלו לא הצליח, אבל דור הנכדים מגשים את החלום שלו. לדור השני לא היה סיכוי. אף עבריין לא רוצה שהבן שלו יהיה עבריין. החזון של אסי היה לצאת מזה. הוא לא רצה את העולם הזה. אבל אחרי שהורידו את אבא שלו, גם הוא היה תחת איום".
הספר שכתבת עם אסי אבוטבול עלול לגרום לקורא צעיר לראות בפליקס אבוטבול דמות נערצת ומודל חיקוי.
"מאה אחוז. אפשר לראות בפליקס מודל חיקוי ליושר, ולמה שפליקס רצה להנחיל לדור הבא: לא ללכת לעולם הפשע. ללכת לתרבות, להשכלה, לידע. הלוואי והצעירים ייקחו את המסר הזה, יתרחקו מהפשע ויבינו שאין לזה עתיד. גם אם תגיע לשיא העושר, אחרי כל הכסף שעשית, מה מחכה לך? אתה לא תיהנה מהכסף. או שתגמור בכלא או שמישהו יירה בך. לא מחכים כאן חיי אושר ושלווה. יש בספר מוסר השכל והוא מעביר ערכים טובים. אם היה אפשר, הייתי שולח את אסי לעשות הרצאות לבני נוער על זה".
לא חששת שהסיפור על הכריזמה האדירה, הכוח, הכסף, הנשים, הקזינו, המבצעים הבינלאומיים, התהילה, ההילה, יהפכו את עולם הפשע למשהו נוצץ מדי?
"ההיפך. גם אם תגיע לתהילה, מה מחכה לך בסוף? הוא הרי אמר: 'במקצוע הזה לא מתים מזקנה'. זאת נבואה שהגשימה את עצמה. לא רק עליו. על כולם".
חליפה מסרב לקרוא לארגון שפליקס עמד בראשו ארגון פשע. "זה ארגון. אפשר לקרוא לזה פשע, כי זה לא חוקי, אבל זה לא דומה בשום צורה לארגוני הפשע של היום, שהפכו לארגוני טרור לכל דבר ועניין".
פליקס אבוטבול היה מהמר במהותו. הוא הסתכן בגדול, הרוויח בגדול, אבל הפסיד את הדבר היקר ביותר: את חייו.
"הוא היה מאד שאפתן ורצה להתקדם, לא בשביל הכסף, אלא בשביל האדרנלין, ההצלחה. הוא רצה עוד ועוד. היזמות הייתה חשובה לו והוא הצליח בענק. הוא היה בעולם שלו מיתוס גדול מהחיים. הוא גם היה שונה מהקרימינלים של היום, היה לו כבוד ומילה, דברים שהיום לא קיימים בכלל. עד היום לא קם אדם בסדר גודל שלו".
פליקס אבוטבול נורה על ידי רוכב אופניים מתחת למלון רויאל בפראג, שם גם היה בית הקזינו המפורסם שלו.
הרצח לא פוענח רשמית, למרות שבמסגרת פרשה 512 המשטרה טענה כי שני בכירים מארגון אברג'ל בצעו את הרצח.
ידוע לך מי רצח את פליקס אבוטבול?
"לא. עד היום זאת תעלומה רשמית".
מה הטעות שהוא עשה בגללה רצחו אותו בפראג?
"הוא היה שאנן, היה בטוח שזה לא יגיע לפראג. הוא חשב שאין לו יותר אויבים ואין יותר מוטיבציה לחסל אותו, למרות שאסי התקשר אליו כמה ימים לפני הרצח ואמר לו שהוא חייב לאבטח את עצמו. לפעמים אתה עושה טעות קטנה וזהו. ברגע שהוא יצא מהקזינו, הוא היה חשוף לגמרי, לא הייתה עליו שמירה וזהו.
"מה שכן, פליקס אבוטבול נותר חידה והפך למיתוס גדול מהחיים וככל שהזמן עובר, המיתוס הולך וגדל. עשרות אלפי בני אדם, שליש מתושבי נתניה, חלקו לו כבוד אחרון בהלווייתו. אנשים אהבו אותו. מעולם נתניה לא בכתה כמו ביום ההוא. עו"ד רויטל סויד, שהתחילה את הקריירה המשפטית שלה אצלו, אמרה בהלוויה: "פליקס, היית גדול בחייך וכעת עוד יותר במותך".
אם היית צריך לקלף מהספר את כל המיתולוגיה וכל הסיפורים מסמרי השיער, מי היה נשאר? מי היה פליקס אבוטבול כאדם?
"הוא אף פעם לא ירמה אותך. אם עשית איתו עסק, הוא יילך אתך עד הסוף ולא יזרוק אותך בשביל שקל. אם היית רוצה חבר לחיים, פליקס זה החבר הכי טוב שהיית יכול לקבל".
לחצו לטריילר על הספר: "פליקס אבוטבול – חמישה כדורים בלב פראג". 344
