מחמוד מטור (30), תושב רמלה, הואשם בהפצת חשבוניות פיקטיביות בסכום של 38 מיליון שקל מחברה אשר היתה רשומה בבעלותו.
קבלן אחר אשר קיבל ממנו את החשבוניות, דיווח עליהן כתשומות וקיזז באמצעותן מעל חמישה מיליון שקל מס ערך מוסף.
בכתב האישום שהוגש על ידי רשות המסים, נטען כי הנאשם מטור פעל במטרה להביא לכך שהאחר ישתמט מתשלום מס של מיליוני שקלים, באמצעות קיזוז אותן חשבוניות פיקטיביות שמסר לו.
היקף הנזק שנגרם לקופה הציבורית נאמד בכ-5.5 מיליון שקל, והנאשם לא הסיר את המחדל ולא שילם אף לא סכום חלקי, למרות חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירות בשנת 2017.
סנגורו של הנאשם, עו"ד בועז קניג, ניהל משא ומתן עם התובע מאגף מכס ומע"מ והגיע להסדר טיעון. בכתב האישום שהוגש במסגרת ההסדר נקבע כי הנאשם מטור קיבל הנחיות מאדם אחר.
עו"ד קניג ציין כי מטור היה בן פחות מ-21 בעת ביצוע העבירות, כאשר פתח חברה והפיץ בשמה חשבוניות פיקטיביות, כאיש קש בהנחיית אדם אחר, על מנת לסייע לאדם שלישי לעקוץ את קופת המדינה.
למעשה, הנאשם הופעל עקב גילו הצעיר לביצוע עבירות כלכליות.
התובע, עו"ד דביר עמר מרשות המסים, אמר כי הוסכם על הסדר מקל משום שחלפו תשע שנים, ומפני שהנאשם כבר הורשע בביצוע עבירות מס קודמות במסגרת אותה חברה, בשל קיזוז תשומות באותה תקופה – וכבר ישב במאסר של 20 חודשים.
התובע הסביר כי במהלך ישיבתו בכלא בתיק הקודם, נאספו נגד מטור הראיות לתיק מס נוסף. עם זאת, על רקע גילו הצעיר וכלל הנסיבות, הסכים התובע לבקש "רק" 12 חודשי מאסר במסגרת הסדר הטיעון.
התובע הדגיש כי "מדובר בהסדר חריג שאינו משליך על תיקים אחרים. בסכומים כאלה (העלמת מס של מיליוני שקלים) מדיניות הענישה הרווחת היא מאסר בפועל ממושך".
מנגד, עו"ד קניג ביקש להסתפק במסגרת ההסדר בעונש של עבודות שירות. הסנגור הצביע על תסקיר שירות המבחן, שנערך מאחר שהנאשם היה בן 21 בלבד בעת ביצוע העבירות.
הסנגור הדגיש כי הנאשם כיום בן 30, השתקם, התחתן, מצפה לילד, לא נפתחו נגדו תיקים חדשים ויש לו עבודה יציבה.
בנסיבות אלה, טען עו"ד קניג, האינטרס הציבורי הוא לאפשר את המשך השיקום ולא להחזיר את הנאשם למאסר אחרי שנים רבות כל כך.
לפני שופטת בית משפט השלום ברמלה, דורית סבן נוי, עמדה ההכרעה בין דרישת התביעה לשנה מאסר בפועל, לבין עמדת ההגנה לעונש של עבודות שירות.
השופטת סבן נוי ציינה כי בית המשפט העליון הורה בתיקי מס, ובמיוחד בתיקי חשבוניות פיקטיביות ומרמה, להעדיף את שיקולי ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של העבריין, ולגזור עונש מאסר בפועל בצד קנסות משמעותיים.
מתחם העונש ההולם בתיק זה, לדעת השופטת, נע בין 26 ל-48 חודשי מאסר בפועל (כלומר, לפחות שנתיים מאסר), ומתחם הקנס מתחיל בחמישה אחוז מסכום המחדל שהנו 5.5 מיליון שקלים.
השופטת גם הדגישה כי "חוק המע"מ אינו כולל ענישה שונה או הבחנה בין המפעיל למופעל (איש הקש, ז.ק) ואף הפסיקה מתייחסת בחומרה לנאשמים שביצעו את העבירה בכובעם כאנשי קש… כדרך כלל, מתחמי הענישה מתחילים במאסר מאחורי סורג ובריח".
עם זאת ציינה השופטת: "הענישה לעולם אינדיבידואלית וכל מקרה נבחן לגופו".
כאן, התקבלו טיעוני ההגנה: הנאשם שומר כאמור על יציבות תעסוקתית, והוא בעל משפחה.
בית המשפט נתן דעתו גם לנסיבות החיים המורכבות ולתנאים בהם גדל הנאשם. בנוסף, נשקלו לזכותו הודאתו בתיק, ולחובת המאשימה – השיהוי בהגשת כתב האישום – רק בשנת 2023 על עבירות משנת 2017.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
סוף דבר: השופטת סבן נוי קיבלה את בקשת ההגנה והורתה על עונש של תשעה חודשי עבודות שירות, לצד קנס של 275 אלף שקל ב-24 תשלומים.
השופטת ציינה: "אני ערה לכך כי ההסדר סוטה משמעותית ממדיניות הענישה במקרים דומים… ברם, נוכח הנסיבות החריגות והמיוחדות… לפנים משורת הדין, אין להשית על הנאשם ענישה בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח".
